המלחמה הסתיימה - האם ההייטק התאושש?

[BravoMan]

לא כל כך מהר
ישראל עדיין המדינה השנואה בעולם
וחברות בנלאומיות יחשבו כמה פעמים לפני שיקימו או יגדילו מרכזי פיתוח בישראל
ויעדיפו לקנות מחברות אחרות ולהעביר מרכזי פיתוח מישראל למקומות אחרים
לאף אחד אין כח להתמודד עם הפגנה פרו פלסטינאית במשרד שלו בגלל שפורסם שהוא חתם על עיסקה עם חברה ישראלית,
מתי זה ישתנה ? כשתקום מדינה פלסטינאית
סיום המלחמה לא שינה את הנושא שנמצא היום על סדר היום העולמי.
ולכן סביר שנראה תהליך איטי שבו חברות ישראליות עוברות למקומות אחרים אך קרובים לישראל כמו קפריסין.

דווקא גוגל התמודדה יפה מאוד עם הפגנה "פרו פלסטינאית" במשרדים שלהם, כפטרה את כל המפגינים.

אני חושב שאתה תלמד מהר מאוד שכסף מדבר, ולאף אחד לא באמת אכפת מהמפגינים ה-"פרו פלסטינים", שלהם עצמם לא אכפת מה-"פלסטינים" והרוב שם זה מפגינים בתשלום שממומנים ע"י קטאר.

כל עוד ישראל מספקת לחברות הייטק דברים שקפריסין ומתחרות אחרות לא מספקות, לא תהיה שום בעיה.

באשר למדינה "פלסטינית" - הכל שקר. כפי שלא השתנה דבר בהפגנות עם עצירת המלחמה, כך לא ישתנה דבר גם אם יקרה אסון ואכן תוקם כאן עוד מדינת טרור.
מתי המצב ישתנה?
כשיהיה עוד 7/10 אבל הפעם מוצלח, ישראל תמחק סופית, ואלה שצעקו "מהנהר לים" יפנו את תשומת ליבם לארה"ב ומדינות אירופה.

אל תשכח - עבור המפגינים שאתה תומך בהם, אנחנו "השטן הקטן" ואמריקה היא "השטן הגדול".
אספסוף החמולות שאתה מכנה "פלסטינים" הם לא יותר מבשר תותחים במלחמה הזו...

 

[vinney]

המשבר בהייטק הוא לא רק בישראל, הוא בכלל העולם, ובמיוחד בעולם המערבי בו הוצאות מעסיקים פר עובד הן גבוהות למדי. עובדה שבישראל נטל המילואים פוגע בצורה בלתי פרופורציונלית בעובדים יצרניים בכלל ועובדי הייטק בפרט היא לא חדשה, וזאת גם לא המלחמה הראשונה שמחריפה את הבעיה הזאת - אני זוכר את מלחמת לבנון השנייה, את חומת מגן לפניה, ואת כל ההתפרצויות בין לבין ולבין. המלחמה האחרונה הייתה יותר ארוכה מה"רגיל", אבל ההשפעה של המלחמה ספציפית היא די מיידית ובעיקר זמנית.

הבעיה היותר גדולה היא ההאטה המשמעותית בהייטק העולמי, הקיצוצים הרוחביים הבלתי פוסקים בחברות גלובלית, והקושי בגיוסי כספים לסטארטאפים חדשים. אלה בעיות גלובליות, לאו דווקא ישראלית, ונובעות מתהליכים עולמיים. הבעיה ה"תדמיתית" של ישראל היא... לא באמת בעיה. זה נכון שהיה לחץ מסוים על משקיעים גדולים (קרנות השקעה של מדינות/איגודי עובדים/פנסיות/אוניברסיטאות) להשקיע פחות או להפסיק להשקיע בישראל, אבל הלחץ הזה לא נחל הצלחה מרובה ולמעט כמה נצחונות "PR" בגדול לא השיג את מטרתו.

אבל מבעיית הנזילות כללית, בלי קשר לBDS, הרבה יותר קשה להתעלם. הכסף נהיה הרבה יותר יקר, והמשקיעים מנסים לברור טוב טוב לאן להשקיע. יש בועה ענקית בתחום הAI שמצד אחד שואבת הרבה כסף מהמשקיעים ומצד שני מביאה להאטה בתעסוקה. שינויי המס של ממשל טראמפ (הראשון) נותנים את אותותיהם עכשיו בארה"ב, מה שמביא לגלי קיצוצים בלתי פוסקים בשנתיים האחרונות. מלחמת הסחר של ארה"ב (בה היא מפסידה בינתיים) גם היא מביאה להאטה כלכלית גם מבחינת השקעות וגם מבחינת גיוסי כוח אדם. כל זה משפיע גם על אומת הסטארטאפ, ישראל עדיין מאוד תלויה כלכלית בארה"ב ועוד לא העבירה את מרכז הכובד שלה לסין.

 

[מחפשת עבודה17]

המשבר בהייטק הוא לא רק בישראל, הוא בכלל העולם, ובמיוחד בעולם המערבי בו הוצאות מעסיקים פר עובד הן גבוהות למדי. עובדה שבישראל נטל המילואים פוגע בצורה בלתי פרופורציונלית בעובדים יצרניים בכלל ועובדי הייטק בפרט היא לא חדשה, וזאת גם לא המלחמה הראשונה שמחריפה את הבעיה הזאת - אני זוכר את מלחמת לבנון השנייה, את חומת מגן לפניה, ואת כל ההתפרצויות בין לבין ולבין. המלחמה האחרונה הייתה יותר ארוכה מה"רגיל", אבל ההשפעה של המלחמה ספציפית היא די מיידית ובעיקר זמנית.

כל הנושא של ״הוצאות כבדות פר עובד״ איתנו כבר למעלה מעשים שנה - הרי כבר מסוף משבר בועת ההייטק אנחנו מדברים על כך שהמזרח אסייתיים (ובראשם ההודים) והמזרח אירופאיים יחליפו את כולנו (או לפחות עד שהגיע ה AI שהחליף אותם בתור הטיום המיידי על המשרות שלנו). אבל גם בתקופה שבה הוקמו יותר ויותר מרכזי פיתוח בהודו ושות׳ - היו לא מעט תקופות שהן ההייטק פרח גם בישראל וגם בארה״ב.

לגבי המלחמה - מלחמה מסמלת חוסר יציבות קשה.

אך בבדיקה קצרה: חומת מגן התחיל בסוף מרץ 2002 - והסתיים בתחילת מאי 2002, כלומר ארך בערך חודש וחצי. מלחמת לבנון השניה התחילה ב 12 ביולי 2006 והסתיימה ב 14 באוגוסט - כלומר היתה באורך חודש ויומיים. אפילו צוק איתן שהיה מבצע יחסית ארוך התחיל ב שמיני ביולי 2014 והסתיים ב 26 באוגוסט 2014 - כלומר פחות מחודשיים (וויקיפדיה ספרה לי את זה בתור 50 ימים).

אי אפשר ממש להשוות את זה למלחמה שנמתחה על פני יותר משנתיים, במיוחד כשמבחינה בינלאומית ישראל נתפסה כזו שלא מוכנה להפסיק את המלחמה גם כשהעולם חשב שהיא מיצתה את עצמה.

הבעיה היותר גדולה היא ההאטה המשמעותית בהייטק העולמי, הקיצוצים הרוחביים הבלתי פוסקים בחברות גלובלית, והקושי בגיוסי כספים לסטארטאפים חדשים. אלה בעיות גלובליות, לאו דווקא ישראלית, ונובעות מתהליכים עולמיים. הבעיה ה"תדמיתית" של ישראל היא... לא באמת בעיה. זה נכון שהיה לחץ מסוים על משקיעים גדולים (קרנות השקעה של מדינות/איגודי עובדים/פנסיות/אוניברסיטאות) להשקיע פחות או להפסיק להשקיע בישראל, אבל הלחץ הזה לא נחל הצלחה מרובה ולמעט כמה נצחונות "PR" בגדול לא השיג את מטרתו.

הבעיה היא פחות נושא ה BDS (שסביר להניח שגם המחאות האלו יתמעטו מאוד תוך כמה חודשים אם המלחמה לא תתחדש - והסטודנטים בטח ימצאו משהו אחר למחות נגדו). ואפרופו נצחונות ה״יח״צ״ שדיברת עליהם - הנצחון של ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק היא לא הישג קטן...

הבעיה האמיתית היא שמשקיעים לא אוהבים להשקיע במקום של חוסר יציבות, בין אם זו מלחמה ארוכה - או מקום שבו יש מהפכה משפטית שיכולה להשפיע גם על ההשקעות שלהם מהרבה בחינות.

אבל מבעיית הנזילות כללית, בלי קשר לBDS, הרבה יותר קשה להתעלם. הכסף נהיה הרבה יותר יקר, והמשקיעים מנסים לברור טוב טוב לאן להשקיע. יש בועה ענקית בתחום הAI שמצד אחד שואבת הרבה כסף מהמשקיעים ומצד שני מביאה להאטה בתעסוקה. שינויי המס של ממשל טראמפ (הראשון) נותנים את אותותיהם עכשיו בארה"ב, מה שמביא לגלי קיצוצים בלתי פוסקים בשנתיים האחרונות. מלחמת הסחר של ארה"ב (בה היא מפסידה בינתיים) גם היא מביאה להאטה כלכלית גם מבחינת השקעות וגם מבחינת גיוסי כוח אדם. כל זה משפיע גם על אומת הסטארטאפ, ישראל עדיין מאוד תלויה כלכלית בארה"ב ועוד לא העבירה את מרכז הכובד שלה לסין.

העברת מרכז הכובד לסין היא לא בהכרח משהו כזה פשוט - סין עצמה מתעדפת את ישראל במקום יחסית נמוך בהשקעות וכו׳. ואל תשכח שסין היא עדיין רשמית מדינה קומוניסטית שבה כל חברה נדרשת להכניס אליה את הממשלה כשותפה בחברה.

 

[vinney]

כל הנושא של ״הוצאות כבדות פר עובד״ איתנו כבר למעלה מעשים שנה - הרי כבר מסוף משבר בועת ההייטק אנחנו מדברים על כך שהמזרח אסייתיים (ובראשם ההודים) והמזרח אירופאיים יחליפו את כולנו (או לפחות עד שהגיע ה AI שהחליף אותם בתור הטיום המיידי על המשרות שלנו). אבל גם בתקופה שבה הוקמו יותר ויותר מרכזי פיתוח בהודו ושות׳ - היו לא מעט תקופות שהן ההייטק פרח גם בישראל וגם בארה״ב.

זה נכון שזה לא איום חדש, אבל זה איום שקיים ומתממש. זה בא בגלים, ועכשיו יש עוד גל כזה. פה בארה"ב זה בא בגלל מדיניות של טראמפ (גם פועל יוצא של שינויי חקיקה מהקדנציה הקודמת שלו שעכשיו באים לידי ביטוי, וגם פועל יוצא של מדיניות אנטי-הגירתית האגרסיבית שלו עכשיו). ואם כבר מעבירים עובדים לאסיה - לא בוחרים בישראל מהסיבות האחרות שציינת, אבל גם כי ישראל לא יותר זולה מארה"ב.

אי אפשר ממש להשוות את זה למלחמה שנמתחה על פני יותר משנתיים, במיוחד כשמבחינה בינלאומית ישראל נתפסה כזו שלא מוכנה להפסיק את המלחמה גם כשהעולם חשב שהיא מיצתה את עצמה.

זה נכון, אבל כמו שאמרתי - זה זמני. מלחמות בישראל זה לא דבר חדש, וגם מלחמות ארוכות כבר קרו פה (מלחמת התשה, אינטיפדות), וחוסר היציבות הזה נהייה די יציב. זה נכון שהמלחמה הזאת ארוכה באופן יחסית יוצא דופן וגם יחסית בלתי מוצדק, אבל הסיבה לכך היא גם די ברורה: ממשל מושחת שמנסה להחזיק בשלטון בכוח. יחסית לחמש מערכות בחירות בשנתיים, יכול להיות שזה דווקא כן משדר יציבות. מושחת ככל שיהיה, זה ממשל יחסית יציב, מוכר, וידידותי למשקיעים.

הבעיה היא פחות נושא ה BDS (שסביר להניח שגם המחאות האלו יתמעטו מאוד תוך כמה חודשים אם המלחמה לא תתחדש - והסטודנטים בטח ימצאו משהו אחר למחות נגדו). ואפרופו נצחונות ה״יח״צ״ שדיברת עליהם - הנצחון של ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק היא לא הישג קטן...

ממדאני לא ניצח בבחירות בגלל ישראל, ממדאני ניצח בבחירות בגלל טראמפ. כמו כל ראשי ערים בניו יורק לפניו גם הוא יאכזב את הבוחרים שלו, אני לא זוכר ראש עיר אחד בניו יורק שהקריירה הפוליטית שלו לא נגמרה עם תום הקדנציה מאז ג'וליאני. ואם בטעות יצליח - גם טוב, עדיין הסיכויים שלו להצליח ברמה הפדראלית יהיו יותר נמוכים מאלה של ברני סנדרס.

העברת מרכז הכובד לסין היא לא בהכרח משהו כזה פשוט - סין עצמה מתעדפת את ישראל במקום יחסית נמוך בהשקעות וכו׳. ואל תשכח שסין היא עדיין רשמית מדינה קומוניסטית שבה כל חברה נדרשת להכניס אליה את הממשלה כשותפה בחברה.

סין הופכת להיות המעצמה המובילה בעולם. תאהבי איך שהם מתנהגים או לא - בתור מדינה קטנה בפריפריה אנחנו נצטרך את המעצמה התורנית לצדנו. סין נכוותה מישראל קשות בתקופת ממשלתו של אהוד ברק (לא באשמתו בהכרח, אלא בגלל התלות המוחלטת באמריקאים), ולתקן את היחסים עם סין זה צורך איסטרטגי.

 

[מחפשת עבודה17]

זה נכון שזה לא איום חדש, אבל זה איום שקיים ומתממש. זה בא בגלים, ועכשיו יש עוד גל כזה. פה בארה"ב זה בא בגלל מדיניות של טראמפ (גם פועל יוצא של שינויי חקיקה מהקדנציה הקודמת שלו שעכשיו באים לידי ביטוי, וגם פועל יוצא של מדיניות אנטי-הגירתית האגרסיבית שלו עכשיו). ואם כבר מעבירים עובדים לאסיה - לא בוחרים בישראל מהסיבות האחרות שציינת, אבל גם כי ישראל לא יותר זולה מארה"ב.

אבל שוב - ישראל הפכה להיות מרכז פיתוח של הרבה חברות בינלאומיות עם השנים, למרות העלות של העובדים. למה זה קרה אם אנחנו כל כך ״יקרים״?

זה נכון, אבל כמו שאמרתי - זה זמני. מלחמות בישראל זה לא דבר חדש, וגם מלחמות ארוכות כבר קרו פה (מלחמת התשה, אינטיפדות), וחוסר היציבות הזה נהייה די יציב. זה נכון שהמלחמה הזאת ארוכה באופן יחסית יוצא דופן וגם יחסית בלתי מוצדק, אבל הסיבה לכך היא גם די ברורה: ממשל מושחת שמנסה להחזיק בשלטון בכוח. יחסית לחמש מערכות בחירות בשנתיים, יכול להיות שזה דווקא כן משדר יציבות. מושחת ככל שיהיה, זה ממשל יחסית יציב, מוכר, וידידותי למשקיעים.

לך תדע...

ממדאני לא ניצח בבחירות בגלל ישראל, ממדאני ניצח בבחירות בגלל טראמפ. כמו כל ראשי ערים בניו יורק לפניו גם הוא יאכזב את הבוחרים שלו, אני לא זוכר ראש עיר אחד בניו יורק שהקריירה הפוליטית שלו לא נגמרה עם תום הקדנציה מאז ג'וליאני. ואם בטעות יצליח - גם טוב, עדיין הסיכויים שלו להצליח ברמה הפדראלית יהיו יותר נמוכים מאלה של ברני סנדרס.

ממדאני ניצח כי הוא הצליח לעלות על נקודות שמפריעות לניו יורקי הממוצע - בעיקר יוקר המחיה. אני מניחה שהדעות שלו על ישראל משניות למי שצריך לטפל בביוב ובאגרות - אבל אני גם מניחה שעצם זה שהן תאמו לדעות של פלח אוכלוסיה משמעותי במה שראיתי שמכונה ״העיר הכחולה ביותר במדינה הכחולה ביותר״ לא בדיוק הזיקה לו.

השאלה היא עד כמה זה ישפיע על חיי היום יום בעיר - בעיקר כלפי האוכלוסיה היהודית בכלל והישראלית בפרט.

סין הופכת להיות המעצמה המובילה בעולם. תאהבי איך שהם מתנהגים או לא - בתור מדינה קטנה בפריפריה אנחנו נצטרך את המעצמה התורנית לצדנו. סין נכוותה מישראל קשות בתקופת ממשלתו של אהוד ברק (לא באשמתו בהכרח, אלא בגלל התלות המוחלטת באמריקאים), ולתקן את היחסים עם סין זה צורך איסטרטגי.

אני ביקרתי בסין בסתיו 2017, והיא מדינה מדהימה. באמת. היא הפכה תוך כמה עשורים ממדינה שהיתה ברובה מדינת עולם שלישי במובן הכי גרוע של המילה למדינה מערבית של ממש. אם תסתובב בשנחאי למשל - אם השלטים על החנויות היו באנגלית במקום בסינית, כנראה שהיית חושב שאת בעיר אמריקנית או בריטית גדולה. וככל עוד אתה לא חלק ממיעוט שהממשלה הסינית רוצה ברעתו - כנראה שרמת החיים שלך השתפרה פלאים בעשרים השנה האחרונות.

אני לא חושבת שסין היא ״אמפריית הרשע״ - אבל אני כן חושבת שהיא מגדירה מחדש את הכללים של שיתוף הפעולה הבינלאומי מולה, וזה משהו שצריך ללמוד לפני שבונים שיתוף פעולה כזה, עד כמה שאננחו מסכימים שהוא נדרש.

 

[vinney]

אבל שוב - ישראל הפכה להיות מרכז פיתוח של הרבה חברות בינלאומיות עם השנים, למרות העלות של העובדים. למה זה קרה אם אנחנו כל כך ״יקרים״?

בעיקר מרכישות סטארטאפים ישראלים, ובסיס מוצק של תעשיות (בעיקר בטחוניות) מקומיות.

ממדאני ניצח כי הוא הצליח לעלות על נקודות שמפריעות לניו יורקי הממוצע - בעיקר יוקר המחיה. אני מניחה שהדעות שלו על ישראל משניות למי שצריך לטפל בביוב ובאגרות - אבל אני גם מניחה שעצם זה שהן תאמו לדעות של פלח אוכלוסיה משמעותי במה שראיתי שמכונה ״העיר הכחולה ביותר במדינה הכחולה ביותר״ לא בדיוק הזיקה לו.

זה לא חדש. ניו יורק זה גם אזור הבחירה של AOC (ממדאני מברוקלין, כמדומני, AOC מקווינס), וזה גם העיר עם האוכלוסיה היהודית הכי גדולה מחוץ לישראל - שלא כולה תומכת בישראל (חסידות סאטמר יושבת שם, למשל). אבל לרוב הבוחרים - הדעות שלו על ישראל לא באמת משנות. זה עזר לו באוכלוסיות מסוימות, ולא ממש הזיק לו באוכלוסיות האחרות. התושבים הישראלים ויהודים עמידים אולי לא הצביעו לו, אבל לא היו מצביעים לאף מועמד פרוגרסיבי במילא.

השאלה היא עד כמה זה ישפיע על חיי היום יום בעיר - בעיקר כלפי האוכלוסיה היהודית בכלל והישראלית בפרט.

אני מניח שבאופן זניח אם בכלל. לפוליטיקה מקומית אין הרבה משקל ביחסים בינלאומיים בארה"ב, ונסיונות להתערב בנעשה בארץ ייתפסו על ידי התושבים כנסיון לברוח מהבעיות המקומיות. האוכלוסיה היהודית המקומית בחלקה הגדול תומכת בו, למה שיפגע בה? גם אם היה לו איך.

אני ביקרתי בסין בסתיו 2017, והיא מדינה מדהימה. באמת. היא הפכה תוך כמה עשורים ממדינה שהיתה ברובה מדינת עולם שלישי במובן הכי גרוע של המילה למדינה מערבית של ממש. אם תסתובב בשנחאי למשל - אם השלטים על החנויות היו באנגלית במקום בסינית, כנראה שהיית חושב שאת בעיר אמריקנית או בריטית גדולה. וככל עוד אתה לא חלק ממיעוט שהממשלה הסינית רוצה ברעתו - כנראה שרמת החיים שלך השתפרה פלאים בעשרים השנה האחרונות.

אני הסתובבתי בשנחאי, גם בבייג'ין, גם במקומות אחרים בסין. ראיתי את הדברים שאת מתארת, וראיתי גם מצלמות בכל פינה שאי אפשר להתעלם מהן ודרישות להעביר תעודות זהות בכל מקום (תעודות ביומטריות ממוחשבות) מתחבורה ציבורית, עד כניסה למלונות. בתור איש מחשבים עם קצת הבנה בתקשורת ומדיניות ממשלתית מקומית - זה היה בעיניי די מפחיד. אבל כן, הערים נראות לא רע, ונראה שהם גם פותרים את בעיית זיהום האוויר החמורה שם (אם כי בינתיים רק בערים היותר מרכזיות). ממש לא נוח לי שלסינים יש עכשיו את המידע הביומטרי שלי (אוספים שם בכניסה). בהתחשב בעובדה שגם בארץ יש מאגר ביומטרי, שאם עוד לא דלף אז ידלוף בקרוב, זה מאפשר הצלבות מידע ומעקב ברמות שממש לא כיף לי איתן.

אני לא חושבת שסין היא ״אמפריית הרשע״ - אבל אני כן חושבת שהיא מגדירה מחדש את הכללים של שיתוף הפעולה הבינלאומי מולה, וזה משהו שצריך ללמוד לפני שבונים שיתוף פעולה כזה, עד כמה שאננחו מסכימים שהוא נדרש.

היא בהחלט אימפריית רשע, אבל זה נכון לכל מעצמה. גם כלפי ארה"ב יש הרבה טענות, חלקן מוצדקות מאוד (לפוצץ סירות בלי סוף באמצע הים בלי שום סיבה נראית לעין זה אפילו יותר גרוע מהפצת דמוקרטיות במדינות עשירות בנפט). זה מה יש, ועם זה צריך להתמודד. להתעלם מסין לא יעזור, זה בטוח.

 

[מחפשת עבודה17]

היא בהחלט אימפריית רשע, אבל זה נכון לכל מעצמה. גם כלפי ארה"ב יש הרבה טענות, חלקן מוצדקות מאוד (לפוצץ סירות בלי סוף באמצע הים בלי שום סיבה נראית לעין זה אפילו יותר גרוע מהפצת דמוקרטיות במדינות עשירות בנפט). זה מה יש, ועם זה צריך להתמודד. להתעלם מסין לא יעזור, זה בטוח.

תראה, כל מעצמה היא אמפריית רשע במובן מסוים. סין עם המצלמות שלה ואיסוף המידע פשוט עושה את זה בצורה יותר מפורשת וגלויה מאשר ארה״ב שמנסה להסתיר את זה (ע״ע הגילויים של סנואודן, או העובדה שארה״ב התעללה בזמנו באסירים רק עשתה את זה מחוץ לתחומי המדינה או פשוט שלחה אותם ל״מדינה ים תיכונית״ אחרת לחקור אותם).

והגיע הזמן להפסיק עם השקר הזה של ״הפצת הדמוקרטיה״. זה אולי עבד טוב במערב גרמניה ויפן שתרבותית היו פתוחות לזה. זה לא עובד במדינות שלא פתוחות לזה מבחינה תרבותית.

 

[vinney]

תראה, כל מעצמה היא אמפריית רשע במובן מסוים. סין עם המצלמות שלה ואיסוף המידע פשוט עושה את זה בצורה יותר מפורשת וגלויה מאשר ארה״ב שמנסה להסתיר את זה (ע״ע הגילויים של סנואודן, או העובדה שארה״ב התעללה בזמנו באסירים רק עשתה את זה מחוץ לתחומי המדינה או פשוט שלחה אותם ל״מדינה ים תיכונית״ אחרת לחקור אותם).

והגיע הזמן להפסיק עם השקר הזה של ״הפצת הדמוקרטיה״. זה אולי עבד טוב במערב גרמניה ויפן שתרבותית היו פתוחות לזה. זה לא עובד במדינות שלא פתוחות לזה מבחינה תרבותית.

כן, "הפצת דמוקרטיה" זה היה סרקזם. אפילו בארה"ב כבר לא אומרים דברים כאלה ברצינות יותר.

 

[מחפשת עבודה17]

המשבר בהייטק הוא לא רק בישראל, הוא בכלל העולם, ובמיוחד בעולם המערבי בו הוצאות מעסיקים פר עובד הן גבוהות למדי. עובדה שבישראל נטל המילואים פוגע בצורה בלתי פרופורציונלית בעובדים יצרניים בכלל ועובדי הייטק בפרט היא לא חדשה, וזאת גם לא המלחמה הראשונה שמחריפה את הבעיה הזאת - אני זוכר את מלחמת לבנון השנייה, את חומת מגן לפניה, ואת כל ההתפרצויות בין לבין ולבין. המלחמה האחרונה הייתה יותר ארוכה מה"רגיל", אבל ההשפעה של המלחמה ספציפית היא די מיידית ובעיקר זמנית.

הבעיה היותר גדולה היא ההאטה המשמעותית בהייטק העולמי, הקיצוצים הרוחביים הבלתי פוסקים בחברות גלובלית, והקושי בגיוסי כספים לסטארטאפים חדשים. אלה בעיות גלובליות, לאו דווקא ישראלית, ונובעות מתהליכים עולמיים. הבעיה ה"תדמיתית" של ישראל היא... לא באמת בעיה. זה נכון שהיה לחץ מסוים על משקיעים גדולים (קרנות השקעה של מדינות/איגודי עובדים/פנסיות/אוניברסיטאות) להשקיע פחות או להפסיק להשקיע בישראל, אבל הלחץ הזה לא נחל הצלחה מרובה ולמעט כמה נצחונות "PR" בגדול לא השיג את מטרתו.

אבל מבעיית הנזילות כללית, בלי קשר לBDS, הרבה יותר קשה להתעלם. הכסף נהיה הרבה יותר יקר, והמשקיעים מנסים לברור טוב טוב לאן להשקיע. יש בועה ענקית בתחום הAI שמצד אחד שואבת הרבה כסף מהמשקיעים ומצד שני מביאה להאטה בתעסוקה. שינויי המס של ממשל טראמפ (הראשון) נותנים את אותותיהם עכשיו בארה"ב, מה שמביא לגלי קיצוצים בלתי פוסקים בשנתיים האחרונות. מלחמת הסחר של ארה"ב (בה היא מפסידה בינתיים) גם היא מביאה להאטה כלכלית גם מבחינת השקעות וגם מבחינת גיוסי כוח אדם. כל זה משפיע גם על אומת הסטארטאפ, ישראל עדיין מאוד תלויה כלכלית בארה"ב ועוד לא העבירה את מרכז הכובד שלה לסין.

ואם כבר מדברים על משבר ההייטק הבינלאומי - ממה הוא נובע? כלומר במשבר הבועה - היתה בועה בהייטק. במשבר הבנקאי של 2008 נפגעו הבנקים בכללותם ואלו שעוסקים השקעות בפרט, וכתחום שמבוסס על השקעות ועל לקוחות בינלאומיים שהושפעו מקריסת הבנקים, גם אז משבר בהייטק היה צפוי.

 

[vinney]

ואם כבר מדברים על משבר ההייטק הבינלאומי - ממה הוא נובע? כלומר במשבר הבועה - היתה בועה בהייטק. במשבר הבנקאי של 2008 נפגעו הבנקים בכללותם ואלו שעוסקים השקעות בפרט, וכתחום שמבוסס על השקעות ועל לקוחות בינלאומיים שהושפעו מקריסת הבנקים, גם אז משבר בהייטק היה צפוי.

לדעתי זה שילוב של כמה דברים.

* שינוי כיוון פתאומי בגלל הפנדמיה, וחזרה "לשגרה" אחרי - זה הוביל לגיוסי עובדים, שינויים באופי התעסוקה (מעבר לעבודה מרחוק בצורה כמעט מוחלטת), שינוי כיוון מבחינת מוצרים ופיתוחים. ואז.... הכל חזר. המוצרים והפיתוחים, עד שייוצרו ופותחו, כבר איחרו את המועד. חברות שמתמחות בעבודה מרחוק התנפחו ופתאום לא היה שום צורך בעובדים האלה, העבודה מרחוק נעלמה כפי שהופיעה. זה הוביל לפיצוץ בועה קטנה שהייתה קשורה לפנדמיה, אבל... זה גם הביא לתובנה שאנשים לא באמת צריכים להיות קרובים, הם רק צריכים להיות ביחד. אז למה שכולם יהיו בסן פרנסיסקו היקרה, אם כולם יכולים להיות בבנגלור ה(טיפה יותר)זולה?

* שינויי מסים בארה"ב: חוק שחוקק בממשל טראמפ הראשון כלל כמה סעיפים עם "הצתה מאוחרת". זה משהו שכל הממשלים נוטים לעשות, בעיקר לסעיפים שיש להם השפעה שלילית - הם שמים נקודת התחלה כמה שנים מאוחר יותר בתקווה שהאשמה תיפול על מי שבממשל אז, ולא על מי שחוקק את החוק. במקרה של חוק טראמפ, מדובר היה בסעיף ששינה לחלוטין איך מתייחסים להוצאות שכר מפתחים מבחינת מס בארה"ב, והסעיף נכנס לתוקף ב2023. מה השינוי? ובכן, במקום לנכות מיידית כהוצאות לצרכי מס, מעסיקים עכשיו צריכים לעשות אמורטיזציה ולנכות את הוצאות השכר במשך כמה שנים (בדומה לכל השקעה מהותית אחרת). שינוי חשבונאי ש"עמ'ך" לא יבין לעולם מביא לכך שבאופן פתאומי ניכויי השכר הופכים מ100% ניכוי לכ20% ניכוי, ויתר 80% פתאום מוסיפים למס שהחברות צריכות לשלם. זה יתאזן רק לקראת 2028 (האמורטיזציה היא ל5 שנים), עד אז החברות עושות מאמצים רבים מאוד שלא להגדיל את הוצאות השכר שלהן, לכל הפחות, ואם אפשר - להקטין, במטרה להקטין את פיגוע המס שטראמפ יצר. זאת הסיבה שהפיטורים ההמוניים בעמק הסיליקון התחילו בתחילת 2023 - הסעיף הזה נכנס לתוקף והעובדים פתאום נהיו יותר יקרים בכ20% (מס החברות בארה"ב).

במסגרת נסיונות להוריד את עלויות השכר החברות גם מייצרות דלת מסתובבת (זוכרת אמדוקס? פתאום זה נהיה קול) כדי להפטר מעובדים וותיקים ולהעסיק אנשים יותר צעירים, או אפילו את אותם האנשים אבל בדרגות שכר יותר נמוכות באותם התפקידים, או מונעים קידומים והעלות שכר. עבדך הנאמן עושה עכשיו עבודה שלפני 5 שנים דרשה לפחות דרגה אחת יותר לבצע, וכך גם הבוס שלי. זה עוד מקרה טוב, אני מכיר אנשים שפוטרו בקיצוצים והועסקו מחדש, תוך שבועות עד חודשים, באותה החברה. רק מה, כל הRSUים התאפסו, השכר חושב מחדש, ובחלק מהמקרים גם הדרגות השתנו. זה מביא ללחץ לפרוש, וביננו... למה לא? הרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם, ואני מכיר אנשים מסביבי (בעיקר חסרי ילדים) שפשוט פרשו וחיים מהשקעות, עבודות זמניות (לא בסופר, אלא בתור קבלנים מתי שבא להם), ועוברים לגור מחוץ לארה"ב במקומות עם יוקר מחיה נמוך יותר (או סתם מקומות אחרים - אחד עבר לקנדה, אחד עבר לצרפת, כל אחד ואיזה דרכון שני יש לו). ישראל היא קצת יקרה לגור מחסכונות, אבל תכל'ס - שוקל את האופציה.

* "בועת" הAI - בחלק מהדברים זה רק תירוץ (והסיבה האמיתית היא הסיבה הקודמת), אבל בחלק מהדברים זאת באמת סיבה אמיתית. הagentic AI בהחלט יכול להחליף בני אדם בחלק מהדברים, במיוחד בתחומי IT בהם העבודה היא שגרתית, יחסית פשוטה, וחוזרת על עצמה. זה יחזור לחברות כמו בומרנג בחלק מהדברים כשהבועה הזאת תתחיל להתפוצץ, כמובן, כי עוד 5-10 שנים החברות יגלו שאין אנשים שיכולים לתקן את התקלות שהAI מייצר, אבל עד אז - יש בעיה, בעיקר לג'וניורים, להכנס או להחזיק מעמד בשוק.

 

[מחפשת עבודה17]

לדעתי זה שילוב של כמה דברים.

* שינוי כיוון פתאומי בגלל הפנדמיה, וחזרה "לשגרה" אחרי - זה הוביל לגיוסי עובדים, שינויים באופי התעסוקה (מעבר לעבודה מרחוק בצורה כמעט מוחלטת), שינוי כיוון מבחינת מוצרים ופיתוחים. ואז.... הכל חזר. המוצרים והפיתוחים, עד שייוצרו ופותחו, כבר איחרו את המועד. חברות שמתמחות בעבודה מרחוק התנפחו ופתאום לא היה שום צורך בעובדים האלה, העבודה מרחוק נעלמה כפי שהופיעה. זה הוביל לפיצוץ בועה קטנה שהייתה קשורה לפנדמיה, אבל... זה גם הביא לתובנה שאנשים לא באמת צריכים להיות קרובים, הם רק צריכים להיות ביחד. אז למה שכולם יהיו בסן פרנסיסקו היקרה, אם כולם יכולים להיות בבנגלור ה(טיפה יותר)זולה?

* שינויי מסים בארה"ב: חוק שחוקק בממשל טראמפ הראשון כלל כמה סעיפים עם "הצתה מאוחרת". זה משהו שכל הממשלים נוטים לעשות, בעיקר לסעיפים שיש להם השפעה שלילית - הם שמים נקודת התחלה כמה שנים מאוחר יותר בתקווה שהאשמה תיפול על מי שבממשל אז, ולא על מי שחוקק את החוק. במקרה של חוק טראמפ, מדובר היה בסעיף ששינה לחלוטין איך מתייחסים להוצאות שכר מפתחים מבחינת מס בארה"ב, והסעיף נכנס לתוקף ב2023. מה השינוי? ובכן, במקום לנכות מיידית כהוצאות לצרכי מס, מעסיקים עכשיו צריכים לעשות אמורטיזציה ולנכות את הוצאות השכר במשך כמה שנים (בדומה לכל השקעה מהותית אחרת). שינוי חשבונאי ש"עמ'ך" לא יבין לעולם מביא לכך שבאופן פתאומי ניכויי השכר הופכים מ100% ניכוי לכ20% ניכוי, ויתר 80% פתאום מוסיפים למס שהחברות צריכות לשלם. זה יתאזן רק לקראת 2028 (האמורטיזציה היא ל5 שנים), עד אז החברות עושות מאמצים רבים מאוד שלא להגדיל את הוצאות השכר שלהן, לכל הפחות, ואם אפשר - להקטין, במטרה להקטין את פיגוע המס שטראמפ יצר. זאת הסיבה שהפיטורים ההמוניים בעמק הסיליקון התחילו בתחילת 2023 - הסעיף הזה נכנס לתוקף והעובדים פתאום נהיו יותר יקרים בכ20% (מס החברות בארה"ב).

במסגרת נסיונות להוריד את עלויות השכר החברות גם מייצרות דלת מסתובבת (זוכרת אמדוקס? פתאום זה נהיה קול) כדי להפטר מעובדים וותיקים ולהעסיק אנשים יותר צעירים, או אפילו את אותם האנשים אבל בדרגות שכר יותר נמוכות באותם התפקידים, או מונעים קידומים והעלות שכר. עבדך הנאמן עושה עכשיו עבודה שלפני 5 שנים דרשה לפחות דרגה אחת יותר לבצע, וכך גם הבוס שלי. זה עוד מקרה טוב, אני מכיר אנשים שפוטרו בקיצוצים והועסקו מחדש, תוך שבועות עד חודשים, באותה החברה. רק מה, כל הRSUים התאפסו, השכר חושב מחדש, ובחלק מהמקרים גם הדרגות השתנו. זה מביא ללחץ לפרוש, וביננו... למה לא? הרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם, ואני מכיר אנשים מסביבי (בעיקר חסרי ילדים) שפשוט פרשו וחיים מהשקעות, עבודות זמניות (לא בסופר, אלא בתור קבלנים מתי שבא להם), ועוברים לגור מחוץ לארה"ב במקומות עם יוקר מחיה נמוך יותר (או סתם מקומות אחרים - אחד עבר לקנדה, אחד עבר לצרפת, כל אחד ואיזה דרכון שני יש לו). ישראל היא קצת יקרה לגור מחסכונות, אבל תכל'ס - שוקל את האופציה.

* "בועת" הAI - בחלק מהדברים זה רק תירוץ (והסיבה האמיתית היא הסיבה הקודמת), אבל בחלק מהדברים זאת באמת סיבה אמיתית. הagentic AI בהחלט יכול להחליף בני אדם בחלק מהדברים, במיוחד בתחומי IT בהם העבודה היא שגרתית, יחסית פשוטה, וחוזרת על עצמה. זה יחזור לחברות כמו בומרנג בחלק מהדברים כשהבועה הזאת תתחיל להתפוצץ, כמובן, כי עוד 5-10 שנים החברות יגלו שאין אנשים שיכולים לתקן את התקלות שהAI מייצר, אבל עד אז - יש בעיה, בעיקר לג'וניורים, להכנס או להחזיק מעמד בשוק.

את שוק ההייטק המודרני אני מכירה מבערך אמצע שנות ה 90 (שזה היה לפני 30 שנה בערך), ובמשך רוב התקופה הזו השוק היה בעליות. היו תקופות קשות, כשמשבר הבועה היה הקשה מביניהן (מבחינת ההשפעה הישירה על ההיטק, וגם מבחינת אורך המשבר), אבל כולן נפתרו בסופו של דבר בטווח של כמה שנים.

בדיוק עכשיו ״שוחחתי״ עם הצ׳אט לגבי משבר הבועה, כדי לקבל קצת פרופורציות ומספרים על משבר הבועה. מסתבר שרשמית הוא התחיל במרץ 2000, אבל רוב חברות ההייטק התחילו להרגיש אותו (קרי סגירת חברות מאסיבית / גלי פיטורים והתייעלות מאסיביים) רק בערך שנה אחר כך בתחילת 2001, כשהכסף שהן השיגו בקלות עד תחילת שנת 2000 נגמר.

הפיגועים של ה 11.9 החריפו את המשבר הכלכלי (לפחות בארה״ב), אבל לקראת סוף 2002 הכלכלה בכללותה התחילה להשתפר, ובמהלך 2003 חברות הטק הגדולות התחילו לאט לאט לגייס שוב עובדים, מגמה שהתגברה במהך 2004 - עד שבמהלך 2005 - 2006 השוק התחיל להיות פעיל שוב (לפחות עד המשבר הבא), גם אם בזהירות ממה שגרם למשבר הבועה.

ההשפעות של הפנדמיה ושינוי המס בארה״ב נשמעים כמו ״מכה קלה בכנף״ לעומת משבר הבועה. הפנדמיה הסתיימה בסביבות 2021 - 2022 כתלות במתי הגיעו החיסונים למדינה (וכמה אנשים התחסנו), וגם ״משבר המס״ התחיל בתחילת 2023, כלומר לפני קצת פחות משלוש שנים - זמן די ארוך כדי לאפשר לתעשייה להתאושש מהמשבר הזה.

אם כמו שכתבת (ואני ורבים מסכימים איתך) הבינה המלאכותית לא גורמת ממש למשבר (לפחות לא בשלב זה) - למה התחום לא משתפר לאורך כל כך הרבה זמן? האם זו ההצטברות של אירועים שפשוט קורים אחד אחרי השני, גם אם כל אחד מהם הוא יחסית קטן?

 

[vinney]

ההשפעות של הפנדמיה ושינוי המס בארה״ב נשמעים כמו ״מכה קלה בכנף״ לעומת משבר הבועה. הפנדמיה הסתיימה בסביבות 2021 - 2022 כתלות במתי הגיעו החיסונים למדינה (וכמה אנשים התחסנו), וגם ״משבר המס״ התחיל בתחילת 2023, כלומר לפני קצת פחות משלוש שנים - זמן די ארוך כדי לאפשר לתעשייה להתאושש מהמשבר הזה.

וואו.... לא, ממש לא מכה קלה בכנף. הוצאות שכר זאת אחת ההוצאות הגדולות ביותר של מעסיקים, בעיקר בתחום התוכנה. זאת מכה משמעותית שמופיעה באופן מיידי בדו"חות הכספיים ומשפיעה על השורה התחתונה של הרווחים.תחשבי על זה ככה: 20% מס נוספים על הוצאות שכר זה ירידה של רווח נקי שעבור חלק מהחברות יכולה למחוק את הרווחים כמעט לחלוטין. זה לא שיש פה ממה להתאושש, להעלות מחירים לכסות על ההפסד הזה זה ממש לא טריויאלי, במיוחד לאור המשבר הכלכלי היותר כללי שמתקיים כרגע בארה"ב.

גם התנהגות הממשל הפעם שונה בתכלית. ב2001 וב2008 הממשל באופן פעיל ניסה לצמצם ולמזער את הנזק. הורדות ריבית, הזרמות כסף, הורדות מסים, רכישות של חברות גדולות שנכשלו - כל אלה הביאו להתאוששות המהירה יחסית. ב2001 ו2003 בוש הוריד מסים בצורה משמעותית, ב2008 ו2009 גם בוש וגם אובמה הזרימו תקציבים לשוק וקנו חברות שפשטו רגל (תוכנית הTARP של בוש, השתלטות על ענקים כמו GM וAIG).

מה עושה הממשל עכשיו? רק מחריף את המשבר: מעלה את המסים, ובמיוחד מסים על המגזר הייצרני ומעמד הביניים, מצד אחד, ומייקר חומרי גלם וכוח עבודה מצד שני. הממשל הנוכחי ביטל את כל התוכניות להקלות על חובות של סטודנטים, מה שמרתיע אנשים חדשים מללכת ללמוד באוניברסיטה ומקשה על אנשים שכבר יש להם תואר (וחוב) להתקיים, הממשל ייקר באופן בלתי סביר את ויזות העבודה מה שלמעשה מחסל כל אופציה של ייבוא כוח עבודה, ומכסי ייבוא מקשים גם על ייצור וגם על השקעה בתשתיות חדשות.

מבחינת הכלכלה האמריקאית באופן כללי, היא במשבר קשה שהוא תוצר ישיר של פעולות הממשל הנוכחי, תוך חודשים בודדים טראמפ הצליח לא רק שלעצור את הצמיחה של תקופת ביידן, אלא גם לייצר מיתון. וזה גם משפיע על ההייטק. המפרסמים מצמצמים הוצאות (מטה, גוגל), הצרכנים מצמצמים רכישות (אמאזון), וזה רק מתווסף ל"מכה קלה בכנף" של הדוחות הכספיים שנושא המס ייצר.

בשבועות האחרונים, לפחות אם להסתכל על שוק המניות, יש התאוששות קלה. אני לא יודע עד כמה זה יחזיק, ועד כמה זה יחלחל לעולם המציאות. מבחינת המאקרו שום דבר בינתיים לא השתנה.

אם כמו שכתבת (ואני ורבים מסכימים איתך) הבינה המלאכותית לא גורמת ממש למשבר (לפחות לא בשלב זה) - למה התחום לא משתפר לאורך כל כך הרבה זמן? האם זו ההצטברות של אירועים שפשוט קורים אחד אחרי השני, גם אם כל אחד מהם הוא יחסית קטן?

בהחלט רצף אירועים ולא מכה אחת או גורם אחד זה תורם משמעותי להתארכות המשבר. הAI גם פוגע בהכנסות ורווחיות - זה עסק יקר שדורש הרבה השקעה בתשתיות, וזה ממש לא ברור שרוב חברות הAI יכולות באמת להחזיר את העלויות האלה. חברות כמו גוגל, אמאזון, מייקרוסופט, מטה - יש להן כיסים עמוקים. אבל לרוב הסטארטאפים לא ממש.

 

[מחפשת עבודה17]

מה עושה הממשל עכשיו? רק מחריף את המשבר: מעלה את המסים, ובמיוחד מסים על המגזר הייצרני ומעמד הביניים, מצד אחד, ומייקר חומרי גלם וכוח עבודה מצד שני. הממשל הנוכחי ביטל את כל התוכניות להקלות על חובות של סטודנטים, מה שמרתיע אנשים חדשים מללכת ללמוד באוניברסיטה ומקשה על אנשים שכבר יש להם תואר (וחוב) להתקיים, הממשל ייקר באופן בלתי סביר את ויזות העבודה מה שלמעשה מחסל כל אופציה של ייבוא כוח עבודה, ומכסי ייבוא מקשים גם על ייצור וגם על השקעה בתשתיות חדשות.

הנושא של ייבוא עובדים הוא נקודה מאוד רגישה פה - אני מניחה שמדובר על מצב שבו אפשר להביא עובד ממדינה זרה ובתמורה להבטחה ״לעבור לאמריקה״ לשלם לו משמעותית פחות מאשר לעובד אמריקני מקביל. אבל האם זו לא המטרה של טראמפ ״להחזיר את העבודות לאמריקנים״? והאם זה הוגן כלפי העובד הזר שהוא מקבל משמעותית פחות מהעובד המקומי?

מבחינת הכלכלה האמריקאית באופן כללי, היא במשבר קשה שהוא תוצר ישיר של פעולות הממשל הנוכחי, תוך חודשים בודדים טראמפ הצליח לא רק שלעצור את הצמיחה של תקופת ביידן, אלא גם לייצר מיתון. וזה גם משפיע על ההייטק. המפרסמים מצמצמים הוצאות (מטה, גוגל), הצרכנים מצמצמים רכישות (אמאזון), וזה רק מתווסף ל"מכה קלה בכנף" של הדוחות הכספיים שנושא המס ייצר.

זה עונה לפחות חלקית על השאלה שלי - המשבר לפחות בחלקו הוא לא בהכרח רציף ברמה שחו, ובתקופת ביידן כן היתה פריחה כלכלית. זה שטראמפ בכשרונו הרב הצליח לחסל אותה ולהפוך את המגמה זה כבר סיפור אחר (למרות שהוא לא מפתיע).

 

[vinney]

הנושא של ייבוא עובדים הוא נקודה מאוד רגישה פה - אני מניחה שמדובר על מצב שבו אפשר להביא עובד ממדינה זרה ובתמורה להבטחה ״לעבור לאמריקה״ לשלם לו משמעותית פחות מאשר לעובד אמריקני מקביל.

לא, זה ממש לא עובד ככה. בתור "עובד זר" כזה אני מכיר את החוק בנושא טוב מאוד. אחד התנאים לויזת H1B בארה"ב הוא שהמעסיק מחויב להראות שהוא לא משלם שכר פחות מהשוק (כששכר השוק נקבע לפי סקרי שכר של משרד העבודה האמריקאי). והיו מצבים שאנשים קיבלו העלאות שכר רק כדי לעמוד בתנאי הזה למרות שהשכר המקורי שלהם היה תואם לשכר שהאמריקאים מקבלים אצל אותו המעסיק. כשיש ממוצע מישהו הרי משלם מתחת לממוצע.

זה סיפור פרופוגנדה יפה שמי שעל ויזות מרוויח הרבה פחות, אבל זאת לא המציאות.

אבל האם זו לא המטרה של טראמפ ״להחזיר את העבודות לאמריקנים״? והאם זה הוגן כלפי העובד הזר שהוא מקבל משמעותית פחות מהעובד המקומי?

עניתי כבר על השאלה השניה. לגבי הראשונה - המטרה של טראמפ היא להגיע לשלטון ולהשאר בו, בעיקר כדי לא להגיע לכלא (אבל גם בגלל הנרקיסיזם שלו). זה די דומה למצב של ביבי בארץ - ברגע שהוא מאבד את השלטון הוא יכנס לכלא. כך גם עם טראמפ. כך שהוא מוכר לוקשים לבוחרים שלו ויגיד את כל מה שהם ירצו לשמוע רק כדי שיצביעו עבורו. ובדית ה"They took our jobs" עובדת על העמ'ך האמריקאי כבר עשורים. בSouthpark זאת בדיחה שרצה עוד מ2004, הרבה לפני טראמפ.

המציאות היא הרבה יותר מורכבת. קחי לדוגמא את גירוש העובדים הקוריאנים. על הנייר - כן, הם עברו על החוק. אבל למה? הממשל עצמו הכריח למעשה את הקוריאנים להשקיע בארה"ב ולבנות את המפעל הזה. ויזות עבודה לא נתן. מי יבנה את המפעל? פועלי בניין אמריקאים יודעים להרכיב את ציוד החשמל הקוריאני? לא. ייסעו לקוריאה ללמוד? מי ישלח אותם וישלם להם? אז מי יבנה? לא ברור.

קצת יותר קרוב אלינו, בתחום התוכנה. אני מגייס כל הזמן, השנה גייסתי כמה? 7, אני חושב, עובדים חדשים לצוות שלי. כמה מהם אמריקאים? אחת. בודדה. כל השאר - סינים והודים. זה לא כי אני מסנן אמריקאים ולא מדבר איתם, אלא כי אין. אז מה אני אמור לעשות? יש לי 7 משרות, איישתי רק אחת עם אמריקאי, ומה אני אעשה עם שאר המשרות? אין מועמדים אמריקאיים יותר.

האמריקאים לא רוצים ללמוד הנדסה, לא רוצים ללמוד מדעים מדויקים, ואלה שרוצים - לא יכולים להרשות לעצמם את שכר הלימוד. זאת בעיה. והבעיה רק תחמיר כי ממשלים רפובליקנים (או כל ימין שמרני, גם בארץ) עוינים השכלה ומנסים לפגוע ביכולת של אנשים לקבל השכלה, והממשל הנוכחי עושה את זה לא בסתר ולא בהחבא - במוצהר ובגלוי הם מסיתים נגד האקדמיה, טוענים שהאקדמיה משחיתה את הנוער ומעודדים את התומכים שלהם לא לשלוח ילדים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה (הרבה מזה הם מצדיקים עכשיו ב"מלחמה באנטישמיות", ובתור יהודי - זה ממש לא משמח אותי שמשתמשים בי בתור תירוץ לחיסול ההשכלה הגבוהה). הימין, השמרנים - הם לא רוצים אוכלוסיה משכילה, הם רוצים אנשים שפוטים וחסרי יכולת מחשבה ביקורתית עצמית.

ומי יעשה את העבודה? הישראלי, ההודי, הסיני, הקנדי, ולעת צרה יש גם כמה צרפתים, ערבים, רוסים, ופולנים. יש לי אפילו מקסיקנים ווייטנאמים בצוות. מתכנתים, לא גננים או מנקים.

רק שעכשיו על כל עובד צריך לשלם 100 אלף דולר שוחד לממשל... אז למה שהמשרות לא יעברו להודו?

 

[מחפשת עבודה17]

לא, זה ממש לא עובד ככה. בתור "עובד זר" כזה אני מכיר את החוק בנושא טוב מאוד. אחד התנאים לויזת H1B בארה"ב הוא שהמעסיק מחויב להראות שהוא לא משלם שכר פחות מהשוק (כששכר השוק נקבע לפי סקרי שכר של משרד העבודה האמריקאי). והיו מצבים שאנשים קיבלו העלאות שכר רק כדי לעמוד בתנאי הזה למרות שהשכר המקורי שלהם היה תואם לשכר שהאמריקאים מקבלים אצל אותו המעסיק. כשיש ממוצע מישהו הרי משלם מתחת לממוצע.

זה סיפור פרופוגנדה יפה שמי שעל ויזות מרוויח הרבה פחות, אבל זאת לא המציאות.

אני באמת שואלת כי אני לא ממש מכירה את הנושא לעומק - אני כן יודעת מניסיוני שחברות ינסו לעקוף את זה בכך שהם ינסו להעביר עובדים על ויזת L1 שבה אין חובה לשלם ״שכר ממוצע״ אלא לפחות שכר מינימום ולעמוד בשאר חוקי העבודה של ארה״ב. זו ויזה שנועדה למעברי תפקידים בתוך חברה בינלאומית עבור ״מומחים בתחומם״ (שזה פשוט מישהו שמכיר תוכנה כזו או אחרת כמתכנת, גם אם הוא ג׳וניור), אבל כמובן שיש חברות שינצלו את היכולת הזו כדי לוותר על ויזת H1B.

רק שעכשיו על כל עובד צריך לשלם 100 אלף דולר שוחד לממשל... אז למה שהמשרות לא יעברו להודו?

אני באמת שאלתי מתוך רצון לדעת, לא מתוך ביקורת על המערכת או אמונה עיוורת שרק אם יסלקו את ההודים או הסינים מארה״ב אז האמריקנים ימצאו עבודה. ברור שהסיטואציה יותר מורכבת מזה.

מה שכן - מצד אחד עלות ההשכלה הגבוהה בארה״ב באמת הפכה להיות חסם להזדמנויות - אבל מצד שני, לפחות בתחום שלנו ידוע לי שיש לא מעט Bootcamps בארה״ב שהכשירו לא מעט צעירים. עד כמה לדעתך זה תחליף ראוי להשכלה אקדמית (לֹמיוחד בתחום התכנות)?

 

[vinney]

אני באמת שואלת כי אני לא ממש מכירה את הנושא לעומק - אני כן יודעת מניסיוני שחברות ינסו לעקוף את זה בכך שהם ינסו להעביר עובדים על ויזת L1 שבה אין חובה לשלם ״שכר ממוצע״ אלא לפחות שכר מינימום ולעמוד בשאר חוקי העבודה של ארה״ב.

בויזות האלה דווקא לא היה שום שינוי.

אבל הויזות האלה משמשות לרילוקיישן בתוך החברה - הן מוגבלות מעסיק, ומי שיכול לקבל אותן זה רק מי שכבר עבד אצל המעסיק תקופה מסוימת (בין שנה לשלוש שנים, לא זוכר איפה זה עומד כרגע). אלה לא ויזות שמאפשרות להגיע לארה"ב ולעבוד אצל מעסיק חדש, הן לא מאפשרות לעבור מעסיקים, ואכן אין לגביהן דרישות שכר ספציפיות כמו שיש לגבי H1b. הרבה חברות גלובליות משתמשות בהן כדי לעקוף את המגבלה של H1ים, אבל החברות שאני מכיר לא מבדילות בשכר. מי שעובר לארה"ב, גם על L1, מקבל הצעת עבודה שקולה לאמריקאי. לפחות בקליפורניה, כל דבר אחר היה מתפרש כאפליה על בסיס מוצא, וזה לא חוקי (חוקי אפליה הם פר מדינה, יכול להיות שבמדינות אחרות זה כן חוקי).

זה שדווקא בויזות האלה לא היה שום שינוי מוכיח את הנקודה שלי. את צודקת שאין לגביהן שום דרישות שכר או תנאי עבודה מיוחדים, את צודקת שלפעמים חברות משתמשות בהן כדי לעקוף את מגבלות הH1, אבל דווקא הויזות האלה שכן מאפשרות יחס מפלה כלפי עובדים זרים - לגביהם לא עושים כלום ולא משנים כלום.

אבל הבעיה זה לא הויזה הזאת או האחרת. הבעיה היא כל השיטה. מגבלת 65 אלף ויזות עבודה בשנה לH1 היא די שרירותית ומגוחכת מבחינה כמותית במדינה של 400 מליון תושבים. או שאתה צריך עובדים זרים או שאתה לא צריך עובדים זרים, מה זה המגבלה המיקרוסקופית הזאת? לשם השוואה, בישראל יש 145 אלף עובדים זרים (חוקיים). רק בשנת 2021 הגיעו 6 אלף (מקור, עמוד 16). זה עשירית מהמכסה השנתית האמריקאית. עשירית, למדינה שהיא 1/40 בגודל אוכלוסיה כמעט. זה אומר שהמכסה האמריקאית צריכה לכל הפחות להיות פי 4 יותר גדולה.

כל השיטה האמרקאית בתחום ההגירה היא דפוקה לחלוטין, וטראמפ בא עכשיו ודופק אותה עוד יותר עם ההחלטות השרירותיות שלו וההתנכלות למהגרים דווקא.

מה שכן - מצד אחד עלות ההשכלה הגבוהה בארה״ב באמת הפכה להיות חסם להזדמנויות - אבל מצד שני, לפחות בתחום שלנו ידוע לי שיש לא מעט Bootcamps בארה״ב שהכשירו לא מעט צעירים. עד כמה לדעתך זה תחליף ראוי להשכלה אקדמית (לֹמיוחד בתחום התכנות)?

למה את מעסיקה הרבה בוגרי Bootcamps בישראל?

 

[מחפשת עבודה17]

מי שעובר לארה"ב, גם על L1, מקבל הצעת עבודה שקולה לאמריקאי. לפחות בקליפורניה, כל דבר אחר היה מתפרש כאפליה על בסיס מוצא, וזה לא חוקי (חוקי אפליה הם פר מדינה, יכול להיות שבמדינות אחרות זה כן חוקי).

כנראה שהחברה שאתה עובד בה יותר נחמדה מאמדוקס או חברות ישראליות מקבילות. ובוא נודה בזה - מי שתלוי במעסיק שלו כדי להשאר בארה״ב, לא ישוש להתלונן על המעסיק הזה על זה שהמשכורת שלו לא גבוהה כמו של אדם מקומי.

מה שכן, עבור עובדים שהם לא מנהלים, L1 מגבלת לחמש שנים (שלוש שנים פלוס שנתיים הארכה), ועובדים רבים שהתחילו כך הצליחו לקבל גרין קאקד בשלב כזה או אחר שאפשר להם בסופו של דבר להשאר בארה״ב עם מעסיק אחר בשלב מסוים. אבל הגרין קארד הזה היה רחוק מלהיות מובטח.

בתקופתי לפחות המגבלה על L1 היתה שנה של עבודה אצל המעסיק בישראל, וגם הוכחת המומחיות היתה מגוכחת (תחשוב על רמת המומחיות של ג׳וניור עם ניסיון של שנה וחצי על מוצר מסוים).

כל השיטה האמרקאית בתחום ההגירה היא דפוקה לחלוטין, וטראמפ בא עכשיו ודופק אותה עוד יותר עם ההחלטות השרירותיות שלו וההתנכלות למהגרים דווקא.

כל החלטה שהיא פופוליסטית היא לא מועילה. מן הסתם טראמפ היה צריך קודם כל להפוך את ההשכלה הטכנולוגית לנגישה הרבה יותר לאמריקנים צעירים, במיוחד מבחינה כספית - אולי לא לתארים מהארוורד אבל כן למכללות ברמה של המדינה או הקהילה.

למה את מעסיקה הרבה בוגרי Bootcamps בישראל?

בתקופות שבהם השוק היה טוב - רבים מבוגרי הבוטקמפים המקומיים הצליחו להשתלב בתעשייה (בעיקר אלו שעשו אותם במסגרת ״חברות גולגלות״ למיניהן שמבטיחות השמה בסוף הקורס), ואלו מהם שהבינו שהם צריכים ללמוד ולהשלים חומר שהיה חסר להם מהתואר הצליחו גם לשרוד בה לא מעט (ואני מניחה שגם כאלו ששובצו דרך חברת הגולגלות לתפקידי פיתוח אמיתיים ולא פיתוח אוטומציה).

כשהמצב הכלכלי גרוע, מן הסתם יש סינון שבו בוגרים טריים של בוטקמפים לא יצליחו למצוא תפקידים, ותהיה עדיפות לבעלי תואר. לאלו שותיקים ועם ניסיון - כנראה יהיה יותר קל וההבדל בינם לבין בוגרי תואר יהיה קטן יותר כתלות בניסיון.

 

[vinney]

כנראה שהחברה שאתה עובד בה יותר נחמדה מאמדוקס או חברות ישראליות מקבילות. ובוא נודה בזה - מי שתלוי במעסיק שלו כדי להשאר בארה״ב, לא ישוש להתלונן על המעסיק הזה על זה שהמשכורת שלו לא גבוהה כמו של אדם מקומי.

בארה"ב יש ויזה אחרת שנועדה בדיוק לזה: ויזת U. היא נועדה בדיוק למנוע את החשש הזה.

בתחום ההייטק אין בזה הרבה צורך, כי מעסיקים שיעשו כאלה דברים - יקבלו מוניטין הרבה יותר גרוע מאמדוקס בארץ ופשוט יתקשו לאתר עובדים מהר מאוד. איפה זה כן קורה (ומשתמשים בויזת U)? בעיקר בתחומי תעשיית המזון - עובדים חקלאיים, עובדים בחברות מזון תעשייתי, עובדים במפעלי שחיטה ואריזה, וכד'.

בנוסף לזה, יש גם חובה לפרסם משרות של עובדי H1B כך שאם החברה שוכרת עובדים זרים היא חייבת להודיע על כך לעובדים מקומיים. העובדים המקומיים כבר יגלו אם השכר שמשולם לזרים הוא נמוך מדי, ויפעלו נגד המעסיק בעצמם. סיפור משעשע - החובה היא לפרסם במשרד בו העובד עתיד לעבוד, ובתקופת הפנדמיה אנשים עבדו מהבית. אנשים היו צריכים להדפיס את הפוסטר ולשלוח לHR צילום של הפוסטר (שאמור להיות בקפטריה/פינת קפה במשרד) על המקרר במטבח שלהם. עכשיו זה כבר לא קורה, כי רוב החברות לא מגייסות remote בכלל, ואלה שכן - יתקשו לקבל אישור לויזה בשביל זה.

מה שכן, עבור עובדים שהם לא מנהלים, L1 מגבלת לחמש שנים (שלוש שנים פלוס שנתיים הארכה), ועובדים רבים שהתחילו כך הצליחו לקבל גרין קאקד בשלב כזה או אחר שאפשר להם בסופו של דבר להשאר בארה״ב עם מעסיק אחר בשלב מסוים. אבל הגרין קארד הזה היה רחוק מלהיות מובטח.

נכון. יש גם שיקולים נוספים - למשל בני זוג שנלווים לבעל ויזת L1 מקבלים ויזת L2 שמאפשרת עבודה, ואילו בני זוג שנלווים לבעל ויזת H1 מקבלים ויזת H4 שלא מאפשרת עבודה. היה סטארבאקס בסאניוויל שלתקופה מסוימת היה ידוע כמועדון של "נשות הקיבוץ" - הנשים של ישראלים שהגיעו לעמק הסיליקון על ויזות H1. יושבות בסטארבאקס כל היום כי אין להן שום דבר אחר לעשות - אסור להן ללמוד, אסור להן לעבוד.

כל החלטה שהיא פופוליסטית היא לא מועילה. מן הסתם טראמפ היה צריך קודם כל להפוך את ההשכלה הטכנולוגית לנגישה הרבה יותר לאמריקנים צעירים, במיוחד מבחינה כספית - אולי לא לתארים מהארוורד אבל כן למכללות ברמה של המדינה או הקהילה.

כן, הרפובליקנים בהחלט התדרדרו מאז תקופת אייזנהאור.

בתקופות שבהם השוק היה טוב - רבים מבוגרי הבוטקמפים המקומיים הצליחו להשתלב בתעשייה (בעיקר אלו שעשו אותם במסגרת ״חברות גולגלות״ למיניהן שמבטיחות השמה בסוף הקורס), ואלו מהם שהבינו שהם צריכים ללמוד ולהשלים חומר שהיה חסר להם מהתואר הצליחו גם לשרוד בה לא מעט (ואני מניחה שגם כאלו ששובצו דרך חברת הגולגלות לתפקידי פיתוח אמיתיים ולא פיתוח אוטומציה).

אבל השוק ממש לא טוב עכשיו. עניין הויזות זה רק גורם אחד שגורם לבעיות, אבל בהחלט לא היחיד, או העיקרי. כשהשוק היה טוב גם אצלנו העסיקו אנשים חסרי השכלה פורמלית. ראיינתי מישהו עם תואר במוזיקה פעם, היה דווקא בסדר גמור בראיונות. אבל עכשיו השוק קשה, ואף אחד לא רוצה לקחת סיכונים. למרות מה שאולי רואים בתוכניות ריאליטי של בדרן כתום-פנים מסויים, לפטר זה ממש לא קל.

 

[lemner40]

צפה בקובץ המצורף 138362

גם כישורי פוטושופ כבר לא נדרשים בעידן ה AI

 

[deltaZer0]

הבכיר בהייטק: "יש חרם כלכלי על ישראל, דבר אחד מציל אותנו - זה נס"

אדי קוקירמן הוא לא רק יו"ר של בנק השקעות ושותף-מנהל בקרן הון סיכון, אלא גם אחד הקולות המסורים של ההסברה הישראלית הבלתי פורמלית באירופה. רגע אחרי סיום המלחמה - הוא מזהה מגמות מדאיגות בהייטק הישראלי

www.maariv.co.il