המלאך שהפך ל...

[יערית]

ראי

אחרי שלוש שנים שהכרתי אדם אחר לגמריי,שופע קסם ומתיקות מאד היה קשה לי לקבל עוד בטרם התחתנו את האמירה "חכי חכי עד שהוא יהיה שלה ואז תשכחי מהמתיקות שלה"-את זה שמעתי אין ספור פעמים,וכשזה מגיע,אני מאוכזבת מכך. כאן מביעה את אכזבתי וגם בפניו,עדיין לא ניהלתי איתה שום שיחה, מאז ההריון שלה מזה 8+ חודשים לא ראיתי אותה אפילו פעם אחת, מה שלא קרה לפני כן,היא עלתה אלי הביתה,שוחחה איתי בזמנים שנפרדו, עודדתי וחושבת שכן הייתי שם עבורה במידה מסויימת,לא כחברה אבל גיליתי הרבה אמפטיה לכאב שלה בכל פעם כשהוא נפרד ממנה. אז פה אני מעלה את האכזבה האישית שלי,פה אני גם בעקיפין מעלה את הסוגיה של האנשים שמשתנים אחרי שהשיגו את יעדם,עבורי נישואים זה לא קיר,זה לא מובן מאליו.שוב לא מעניין אותי דרך ההתנהלות שלהם{איפה הלוח שאכתוב את זה בענק?

} לי הפריע שהיא ביטלה את השיחה שלי מולו כלא חשובה בעוד שכלל לא ידעתי שאני באמצע שיחה. הצעקות נעשו כשביתי היתה נוכחת ואת זה גיליתי לאחר מעשה, עכשיו שבי עם עצמך והסיטואציה ותאמרי לי איך היית מגיבה אחרי ניתוק אחרי שידעת שאחד מילדייך נוכח לצעקות שלה{ולא בפעם הראשונה}. אשמח לשמוע איך שומרים על אורך רוח ברגעים כאלו תודה אדמו'

 

[הנודניקית עם הקוקו]

הנה...

פה אני מרגישה שיכולה לענות לך... שאלת את אדמו' איך היא הייתה מגיבה אחורי ניתוק הטלפון ונוכחות הילדים לצעקות...ואני חושבת שאני הייתי מגיבה באחת משתי האפשרויות הבאות... 1)מתעצבנת לי בשקט ונזכרת בסיבות שבגללן התגרשתי ממנו,מודה שוב על הגירושין...ונירגעת

2)בשיחה הבאה בינינו מזיינת ת'אימאימממש'לו ואומרת לא לנתק לי יותר

לגבי הילדים... להם מסבירה אם היו שואלים... שזה לא ענייני ולא עניינם...זה של אבא ש'לם ושל אישתו...ולא בכל דבר צריך להדחף

בכל מקרה...הייתי עוברת הלאה...בואי נגיד ל...האכיל את פול... יש לי מספיק משלי

 

[אדמiנית]

כל מילה

בסלע

בהסתייגות קלה: 1) הייתי מתעצבנת. אבל אני לא מתעצבנת בשקט. אף פעם

2) ראי תשובה של הנודניקית במלואה

 

[הנודניקית עם הקוקו]

../images/Emo13.gif

כשאני מתעצבנת רואים לי בעיניים...זה נחשב

 

[יערית]

או!!!

זה בדיוק מה שעשיתי,כעסתי עם עצמי ועם אלו שנתנו לי את כתפם להוציא את תסכולי.אגב,לא בכל פעם אני נזכרת בסיבות שגרמו לי לרצות פרידה ממנו,קשה בכל פעם לשחזר הסטוריה

ואחורי זה כמו שאומרים,ניהלנו שיחה שבה אמרתי את שהיה לי לומר.

בחזרה

 

[הנודניקית עם הקוקו]

נו...

הכנסת לו מכף ראש ועד צוואר?

 

[יערית]

ברכות../images/Emo6.gif

מכף ראש ועד האמאמאמאמאש'לו,אבל- ברכות.למעשה הוא מאד אהב שאני מגוננת עליו לראשונה,אמר שזה מחמם את ליבו. {ואת הפיוזים שלי גם

}

 

[הנודניקית עם הקוקו]

../images/Emo127.gif

אני דפנטלי בעד ה...אימאיממממששש'לו

 

[taltal340]

הכי מעצבן.. אבל..

ראשית, כן. יש הורמונים. לא זוכרת...??? הקצנת רגשות, פחדים, חששות... כל הרגשות בסוף ההריון.. אולי מרגישה פחות מושכת (תחושת הבלון), מפחדת לאבד אותו.. אני מניחה שזה ילד ראשון משותף שלהם? אז היא כנראה מפחדת, יש לה בן זוג שצריך לחלק את עצמו לעוד ילדים. היא מנסה לנקוט עמדה ולהכין את השטח. מה יקרה אחרי שיוולד הילד? מה יהיה אם את תתקשרי וילדיכם יצטרך משהו והיא גם תרצה משהו לילד שלהם. מה סדר העדיפויות? היא רוצה לוודא או יותר נכון להבהיר שהם קודמים.. ובלי טעויות.. היא נכנסת למלחמת החשיבות. מי חשוב יותר? שתלטנית משהו.. יהיה שינוי. הוא יהיה פחות פנוי לכם. תצטרכי להתמודד ולקבל. וגם ילדייך ירגישו בשינוי. אח חדש זה שינוי לילדים ולא משנה מאיזה צד. אני מציעה להשקיע את האנרגיות בהכנת הילדים לקראת המצב החדש והלא קל לכל הצדדים במקום בשינוי של המלאך(?). להסביר להם שאולי בהתחלה הם פחות יקבלו תשומת לב וזמן אבא. הזמן יעשה את שלו. אולי הוא יחזור לתפקד כמו קודם ואולי תתרגלו עד כמה שזה עצוב המציאות היא שזה באמת יתחלק אחרת. וגם מצידך אולי להרפות קצת ממנו. כי גם לו ממש קשה (הוא מתחיל להבין עם מי התחתן). אם את שמת לב לשינוי שלה, הוא מרגיש את זה חזק. תודי שאין דבר יותר משפיל מלהיות מושפל מהאישה החדשה מולך (צר לי שאני מרחמת עליו). ב ה צ ל ח ה ! ! ! ! ! ! ! ! ! !

 

[ל י M ו ר]

ולפעמים

ההצגה נגמרת כמה מוכר ומקרוב המשחק סביב הילדים והחברה האידיאלית נעלם. והפרצוף האמיתי יוצא. הקנאה כלפיי הילדים שלא שלה התחרות על הזמן ותשומת הלב. ואם עכשו את כועסת חכי שהילד או ילדה יוולדו אז ההצגה טוטאלית נגמרת. הרבה סבלנות וכמו שאמרו זה שלהם בינהם בתנאי שלא קורה ליד הילדים . ואז יש מקום להעמיד את הדברים רק מולו ולא מולה. בהצלחה

 

[יערית]

../images/Emo25.gif

מאחלת לך שקט במיגזר הפרטי שלך