כשקראתי את המשפט הראשון:
"לא יודעת למה היא הפכה,אבל התוצאה לא מוצאת חן בעיניי" חשבתי שאת הולכת לכתוב משהו על מישהו שממש אכפת לך ממנו, הבת שלך, או מישהו בקרבה כזו. אחר כך כשהמשכתי לקרוא הבנתי שאת מדברת על אשתו של האקס. ואני שואלת: ותרשי לי להיות בוטה: מי את בשבילה שהתוצאה לא מוצאת חן בעיניך
את התחתנת איתה, או האקס שלך
מה אכפת לך ממנה
מה אכפת לך אם היא מלאך, או מלאך המוות
מה אכפת לך אם יש לה כנפיים או שהיא מצמיחה זנב וקלשון
מה לה ולך בכלל
למה את מוצאת את עצמך מובכת מההתנהגות שלה
היא צעקה בטלפון
נו
היא צעקה על האקס וזו לגמרי הבעיה שלו. לא שלך. הוא בישל את הדיסה, שיאכל אותה בתאבון או שיקיא. את יקירתי, לגמרי לא ליד השולחן הזה
רק שלפי המשפט הלפני אחרון: "אני מאוכזת...פייר!מאוכזבת ובגדול מהאישה שבעבר הערכתי מאד" עולה שכנראה שאת עדיין ליד השולחן הזה. את ענייני הילדים המשותפים שלך ושל האקס, תסגרי איתו ואיתו בלבד
תגידי לו בדיוק מה מקובל עליך ומה לא, אבל את העסקים הבלתי גמורים ביניהם - תשאירי להם.