המילה "שייך"
מישהו העיר בפורום בנענע שהוא שומע הרבה אצל דתיים את הביטוי "שייך ל.../ש..." במשמעות "מתאים ל.../ש...". אז חיפשתי קצת ומצאתי דברים ממש מעניינים לדעתי. אם תחפשו בגוגל "שייך לעשות" לדוגמה, תמצאו רק אתרים דתיים. ובחיפוש הזה גם ראיתי שכבר עלו על זה קודם. באתר השפה העברית (http://www.safa-ivrit.org/dialects/ultradox.php ) המילה שייך מופיעה לראשונה בתלמוד הבבלי בד"כ בצירוף "שייך ב..." (בירושלמי היא לא מופיעה). אבל לפי אבן שושן ולפי המילון של עזרא ציון מלמד ההגייה שם היא שָיֵךְ, ומסתבר כך משום שהמילה מופיעה בתמוד במשפטים בארמית, וזהו המשקל שמתאים לארמית. לפי אבן שושן הביטויים "שַיָּך ל...", "שַיָּך ב.." וכד` לפני שמות ולפני פעלים, מקורם בספרות הרבנית של ימי הביניים (למשל רש"י ותוספות). דוגמאות שהוא מביא: "איסור והיתר שייך לעניין אכילה" (רש"י חולין יח ע"א) "הכא לא שייך לחייב מהאי טענה" (=כאן לא שייך לחייב בגלל הטענה הזאת, תוספות סנהרין לג ע"ב) (אם כי לא ברור מניין אבן שושן מוכיח שהניקוד שם הוא שַיָּך ולא שָיֵךְ. מן הסתם הוא התבסס על צורת הקריאה של המקורות בימינו, אבל לדעתי אי אפשר לדעת באמת לאיזו הגייה התכוונו רש"י ובעלי התוספות). מכיוון שדתיים הם העיקריים שנחשפים לספרות הזאת, לא פלא שאצלם זה נפוץ. ומכאן הדרך לביטויים "שייך ש..." קצרה. לא מצאתי באינטרנט הרבה, כי זה בעיקר לשון דיבור, אבל המעט שמצאתי הוא באמת רק באתרים דתיים: "שייך שתלך" (ממש הצחיקה אותי התוצאה כאן. די סטריוטיפית
) "שייך שתבוא"
מישהו העיר בפורום בנענע שהוא שומע הרבה אצל דתיים את הביטוי "שייך ל.../ש..." במשמעות "מתאים ל.../ש...". אז חיפשתי קצת ומצאתי דברים ממש מעניינים לדעתי. אם תחפשו בגוגל "שייך לעשות" לדוגמה, תמצאו רק אתרים דתיים. ובחיפוש הזה גם ראיתי שכבר עלו על זה קודם. באתר השפה העברית (http://www.safa-ivrit.org/dialects/ultradox.php ) המילה שייך מופיעה לראשונה בתלמוד הבבלי בד"כ בצירוף "שייך ב..." (בירושלמי היא לא מופיעה). אבל לפי אבן שושן ולפי המילון של עזרא ציון מלמד ההגייה שם היא שָיֵךְ, ומסתבר כך משום שהמילה מופיעה בתמוד במשפטים בארמית, וזהו המשקל שמתאים לארמית. לפי אבן שושן הביטויים "שַיָּך ל...", "שַיָּך ב.." וכד` לפני שמות ולפני פעלים, מקורם בספרות הרבנית של ימי הביניים (למשל רש"י ותוספות). דוגמאות שהוא מביא: "איסור והיתר שייך לעניין אכילה" (רש"י חולין יח ע"א) "הכא לא שייך לחייב מהאי טענה" (=כאן לא שייך לחייב בגלל הטענה הזאת, תוספות סנהרין לג ע"ב) (אם כי לא ברור מניין אבן שושן מוכיח שהניקוד שם הוא שַיָּך ולא שָיֵךְ. מן הסתם הוא התבסס על צורת הקריאה של המקורות בימינו, אבל לדעתי אי אפשר לדעת באמת לאיזו הגייה התכוונו רש"י ובעלי התוספות). מכיוון שדתיים הם העיקריים שנחשפים לספרות הזאת, לא פלא שאצלם זה נפוץ. ומכאן הדרך לביטויים "שייך ש..." קצרה. לא מצאתי באינטרנט הרבה, כי זה בעיקר לשון דיבור, אבל המעט שמצאתי הוא באמת רק באתרים דתיים: "שייך שתלך" (ממש הצחיקה אותי התוצאה כאן. די סטריוטיפית
היה גם המבקר הספרותי חיים גמזו, שהיה "גומז" את ההלל על יצירות שונות