המח והאשליה
לפני זמן רב , נתקלתי באשלייה מסויימת שמישהו שלח לי באימייל , וזה פשוט נחרט לי בראש וגרם לי להבין הרבה דברים. אז החלטתי לעשות חיפוש ולמצוא את אותה אשלייה יפה ולהביא אותה לכאן
הרעיון של האשליה הוא כזה: צריך לבהות בתמונה , ולא להתמקד ב3 נקודות הצהובות. אחרי קצת זמן שבוהים בתמונה , הנקודות הצהובות נעלמות!! למה זה קורה??? המח שלנו עובד בצורה כזאת - הוא מפרש את הנתונים שמגיעים אליו דרך החושים , והתפקיד שלו הוא ליצור תמונה ברורה ולהתייחס למשהו בצורה החלטית. כשיש למח נתונים שסותרים אחד את השני הוא מבטל חלק מהנתונים ומציג מצב אחד אבסולוטי! בדוגמא הזאת - הנקודות הכחולות שזזות הן "יותר חשובות" למח מאשר הנקודות הצהובות , וכיוון שהן זזות ומספקות יותר עניין המח מבטל את הנקודות הצהובות , שכביכול לא חשובות לנו... דוגמא למצב בחיים - כשחיה עוברת וקולטת משהו זז בשיחים המח צריך מיד להחליט האם זו היתה רק רוח , או חיה טורפת אחרת שצריך להזהר ממנה? המח אוסף את הנתונים וברגע שיש יותר נתונים לצד אחד מגיעה ההחלטה , וכל שאר הנתונים שיכלו לסתור החלטה זו נמחקים... כל זה הביא אותי למחשבות על "הראיה" שלנו , ועל הדברים שאנחנו קולטים , ועל הדברים שהמח שלנו מסרב להעביר לנו בגלל ש"יותר חשוב" להתרכז בדברים אחרים... יכול להיות שמלאכים וישויות וכל מיני דברים מסתובבים להם כל הזמן ממש לידנו , ואנחנו גם רואים אותם , אך המח מבטל את הנתונים האלה, כי הם עולים בסתירה עם הגדרת המציאות שלנו... אז אולי על ידי המודעות נוכל לגרום למח לא לבטל את הנתונים האלה. הרי כמו בתמונה - ברגע שאנחנו שמים לב - נהיים מודעים לכך שנתונים נעלמו - (אנחנו אומרים בלב - "היי , לאן נעלמו הנקודות הצהובות?!?!") באותה שניה הן מופיעות מחדש - כאילו המח "מודה" שהוא אכן הסתיר מאיתנו את הנתון הזה... ועכשיו נשאלת השאלה - איך אנחנו גורמים למח "להודות" שהוא מסתיר משהו , כשאנחנו לא ממש יודעים מה הוא מסתיר??
לפני זמן רב , נתקלתי באשלייה מסויימת שמישהו שלח לי באימייל , וזה פשוט נחרט לי בראש וגרם לי להבין הרבה דברים. אז החלטתי לעשות חיפוש ולמצוא את אותה אשלייה יפה ולהביא אותה לכאן
