המחלה

[שינוי צורה]

קרה לי גם

בעיקר עם המשפחה, וקצת בעבודה, אבל מהר מאוד זה דועך.
לדעתי הרבה פעמים כדאי לא לענות להם (בעיקר אם יש לך עוד זמן ארוך לעשות איתם) וזה פשוט מחלחל לבד. מהנסיון שלי אנשים עוברים לצמחונות וטבעונות לידי בעיקר כי אני לא מדברת איתם על זה יותר מדי, אז הם לא צריכים להתגונן מפני- העובדות תוקפות אותם כאילו (ולא כאילו) זה רעיון שלהם, הרצון הפרטי שלהם, ואז אני גם לא יוצאת "המטיפה" או ה"מוסרנית".

חשוב מאוד לא לחכות שהאוכל יגמר וללכת למסעדה אלא שתביא אוכל מהבית (טבעוני מהמם), או שאת מה שאתה קונה במסעדה תקנה טיפה לפני ותיקח לישיבה איתם. דווקא זה מעביר המסר הטוב ביותר (כשהם אוכלים עוף ואתה נגיד אוכל לזנייה מגרה). אם אתה רוצה להשתמש בזה כאקט הסברתי (עובד! אין לאנשים יותר מה להגיד לי- אני הבנאדם הכי בריא בחבורה, אני לא שחיפית וחיוורת, אני אוכלת מגוון של אוכל מדהים ולא רק חסה, חשוב שהם יראו את הדברים האלה!) אז יכול להיות שתצטרך להזמין דברים קצת שונים ממה שאולי אתה מזמין כרגע (דברים שנחשבים מגרים, אפילו אם אתה רגיל להזמין סלט חסה) וכמובן להציע לכולם לטעום. בסוף מישהו יסכים, יגיד שזה טעים, יתחיל להזמין איתך ביחד... דברים כאלה קורים כל הזמן.

לצערי הרבה אנשים שאני אוהבת חזרו עכשיו לעבוד בקייטרינג בשרי, וקשה להם לקבל את זה שאני לא באה גם לעבוד. אבל נראה לי שעם מדי פעם לזרוק מילה לא יותר מדי מערערת על כמה הם הומאניים כשהם עובדים בתעשייה הזאת, אלא רק הרצון שלי לא להיות בזה, וזה כבר יחדור בעצמו.

 

[purplegiraff]

ממש מסכימה!

אני גם לא מדברת על זה ולא עושה מזה אישיו ורק הולכת עם כולם לחדר האוכל,
אוכלת מה שאני אוכלת, ומדי פעם מתחילים לשאול אותי שאלות ולהתעניין.
אני תמיד מגלה שיש הרבה בורות, ומצד שני שאנשים- לפחות חלקם, מוצאים כל מיני דברים שקשה להם ומפריע להם אבל הם משתדלים לא לחשוב על זה,\
או המשפט הדי קבוע- " בשר עוד איכשהו, אבל על גבינות? אני בחיים לא מסוגל/ת לוותר! אואיך אופים בלי ביצים בכלל???" (משפט שאת חלקו הראשון גם אני אמרתי המון זמן...

)

בסופו של דבר, אנשים ניגשים ומדברים או שואלים פשוט כי אני כאן ויש מה שהם רוצים לדעת, ואז- אני לא מתחילה בהטפות או שופכת עליהם את כל זוועות התעשייה, אלא מזכירה קצת, פה ושם, טיפין טיפין בלי להרחיב, אבל זה מעורר...
(למשל- בתשובה ל"אבל מה הבעיה בתרנגולות מטילות, לא הורגי אתן וכלום", משפט אחד כמו: "הן מוחזקות בכלובים צפופים, קוטמים להן את המקור בגלל זה, והורגים אותן אפילו לא בשחיטה כשרה ו"הומאנית" כשהן מסיימות את "תפקידן", חוץ מזה, לאן את/ה חושב/ת נעלמים כל האפרוחים הזכרים המיותרים בתעשיה הזו?" זה בד"כ מזקיף אוזניים וגורר תגובות כמו - "אוי, אך תספרי אני מעדיף לא לדעת...." אבל זה כבר משהו...)

 

[ברבוניה צמחונית]

הדבר החשוב ביותר-

זה שיהיה לך ביטחון מלא בדרך שלך, שתאמין בה כל כולך ותדע שהיא הדרך הנכונה ביותר בעבורך. כשזה יקרה, כבר לא תרגיש צורך להצתדק או לא להתנצל או להתבייש והם לא יוכלו לגחך. אומר את זה מניסיון...

ובינתיים מחזק את ידיך

 

[new blood]

כל כך נכון

 

[האלזה]

 

[תמר האחרת]

אני רוצה לפרגן...

אמנם גם אצלי בעבודה התגובות הן הרמת גבה פה ושם, אבל במשפחה ובקרב החברות התגובות ממש מפרגנות ותומכות

חברות שולחות לי מתכונים טבעוניים שמצאו ברשת
כשאני מתארחת אני מקבלת מנות שממש טרחו עליהן!
ולפני שבוע אחותי נתנה לי רעיון לקציצות טבעוניות ממש מעולות... שעלה לה תו״כ הכנת קציצות ממש לא טבעוניות. ז״א שבהכנה היא הסתכלה על התערובת וחשבה - עד השלב הזה ממש יתאים לאחותי.

 

[Shfangen]

תגובה מלא צמחונית

כשאני נתקלת במישהו צמחוני, הדבר הראשון שאני חושבת זה "וואו כל הכבוד" אני מלאת הערכה לאנשים שבחרו בדרך חיים זו משום שהיא ללא ספק הדרך המוסרית.
אני אוהבת בעלי חיים בכל נפשי. מגדלת כלבה כבת משפחה לכל דבר ושונאת כשאנשים מתבדחים על חיות כמאכל כמו למשל היום כשאמרתי בפרק כמה חמודים ויפים הברווזים וחבר אמר "הם גם טעימים" זה עשה לי רע.
הייתי מאד רוצה להפוך לצמחונית ואף פעם לא הייתי חזקה מספיק בשביל זה. לא מצאתי תחליף לבשר שאיתו ארגיש מספיק טוב. לכן, כשאני שומעת על מישהו שהוא צמחוני אני מלאת הערכה ואפילו קצת מקנאה על שהוא הצליח לעשות את מה שאני מרגישה שלעולם לא אצליח למרות שמוסרית אני מרגישה שאני צריכה לעשות. וכן, יש גם משהו בי שקצת לא מבין איך ניתן לעשות את זה כי זה נראה לי כל כך קשה.

אני מניחה שרבים מכם לא יבינו על מה אני מדברת. וחלק כנראה שכן.

 

[subatoi]

אני חושב שרוב האנשים יבינו על מה את מדברת.

בסופו של דבר, המעבר רק נראה מפחיד וקשה והוא בכלל לא כזה.
מומלץ בחום להסתובב קצת בפורומים כמו שלנו (תיקון: בפורום שלנו

) או בקבוצות בפייסבוק, להחשף למאכלים שונים, קלים להכנה ולראות שהשד אינו נורא כ"כ. אם זה הדבר היחיד שמונע בעדך, זה די "בקטנה", ואני מניח שאת יודעת את זה.
בנוסף להחשפות למתכונים וכאלה, תוכלי גם לשאול שאלות. השמועות הן שאנחנו די נחמדים.

 

[Shfangen]

תודה

אני בהחלט אסתובב בפורום ואחפש מתקונים טובים.

אבל לא כל כך הבנתי מה "בקטנה" . לא הייתי מבטלת את הקושי הכרוך בזה.

 

[subatoi]

צודקת, לא התכוונתי לזלזל בקושי.

רק שבדיעבד, יחסית, הוא לא נראה נורא בכלל.

 

[יוספה 51]

בכלל לא קשה. רק במסעדות אני מתקשה.

לא לגמרי טבעונית, רק ב- 70 אחוזים (בלי חלבים שזה היה עיקר השימוש, רק עם ביצי חופש מלולים שבדקתי אותם עם תרנגולות מרוצות, במסעדות מנסה להתחמק מכל החלבים שברטבים ולא משופשפת בזה עדיין.) זה בגלל שאני 'חדשה' בעניין. ארבעה חודשים. כל שבוע בערך ממציאה סלט חדשה ומרוצה מאד ממנו, מקבלת מחמאות. נהנית. עד היום הייתי במצבך, עד שפתאום, בעקבות התחקיר של אדום אדום שלא ראיתי, רק קראתי, הבנתי שאני חייבת לעצמי לנסות. בקיצור, ממליצה לך לנסות 'בקטנה', להפחית כשלב ראשון. אגב, זה מה שעשיתי שנים, צמצמתי לבשר פעמיים בשבוע, פעם בשבוע, עשיתי דירוג של איזה חיות אוכלת ואיזה לא (מתנצלת, אבל מספרת את האמת..)- חיות שנראו לי יותר מודעות לחייהן, לא הסכמתי לאכול. השתדלתי לקנות תוצרת של נאות סמדר גבינות עיזים, שרק הן מאפשרות לגדיים להשאר חודש וחצי ליד האמהות שלהם ולא מרחיקים ביניהם מההתחלה, זה היה יופי בשלב מסוים, ואז פתאום הבנתי שזה לא מתאים יותר. את לא מאמינה כמה זה משמח אותי היום. בקיצחר- אל תגידי שלעולם לא תצליחי. תעשי לך הצלחות קטנות. גם הפחתה טובה, גם צמצום חשוב, זו ההצעה שלי בשבילך.

 

[Shfangen]

תודה

בהחלט חשוב לנסות ולהפחית
מנסה למצא תחליפים.

אבל לגבי הלא קשה בכלל: כנראה שאנחנו שונות. כל אחד מגיב אחרת. יתכן שהויתור לא היה ויתור קשה עבורך. עבורי הוא בהחלט ויתור קשה.

 

[האלזה]

כולנו פה אכלנו פעם בעלי חיים, כך שזה מובן

אני מבינה שזה קשה לחלקנו, ואני מבינה שזה יכול להוות גורם מעכב לגמילה מבשר, אבל אני בטוחה לגמרי שמי שמבין במה זה כרוך ומי שבאמת מכבד בעלי חיים, יעשה את המעבר בסופו של דבר.
אם את לא מוצאת תחליפים שאת אוהבת, לא חייבים. אפשר לאכול גם תזונה מהצומח בלי חיקויים, לא חייבים לאכול סייטן וטופו.

תראי, אני מבינה שכרגע זה נראה לך קשה עד בלתי אפשרי, אבל אם אני כילדה בת 12 הצלחתי לעשות את זה (בלי אינטרנט ובלי להכיר אף צמחוני אחר), ואם ההורים שלי בני כ-70 הצליחו, אני בטוחה שכל אחד יכול.
מעבר לזה, אם צליאקים/ קרוהנים/ סוכרתיים/ אבל אני לא אוכל חצילים יכולים, כולנו יכולים.
בהצלחה, אנחנו כאן לתמיכה, עיצות, שאלות וסתם להקשיב

 

[Ma†an]

זה נורא.

וקצת מצחיק, כי דווקא היום רציתי לרשום הודעה בנושא
אז למען הסולידריות, חברו של השותף הפוץ שלי (כן, שניהם פוצים) לא שוכחים ולו פעם להזכיר ליושבים סביב השולחן שלמתן אין שם, הוא טבעוני.
מהמבטים המזועזעים למחצה והמסתלבטים לאחר מכן, מבינים הנוכחים שנפל לחיקם שלל רב.
לאחר דקות מעטות של שיחת סרק די קל להבין כי מה שיכול היה להיות תחילתם של יחסים בין-אישיים נורמטיבים הלך לעזאזל,
מאחר שלי אין דעה והנני מיזנטרופ, שמאלןעוכרישראל ויפה-נפש סטלן, איזו מילה שלי כבר תהיה בעלת תוקף.

אציין כי זוהי לא בעיה נפוצה עד כדי כך, ישנם אנשים ישרים באמצע הדרך שמדברים, לא מזלזלים ואפילו מכבדים, אבל כבר הבנתם את הרעיון...

אז לא יודע, אני לא אחד שצריך להקשיב לו כי גם הרבה לפני שהפסקתי עם מוצרים מן החי אימצתי לעצמי גישה של Grab a knife and let the chips fall where they may (כשזה נוגע לערסים וערסים בלבד, כן?

)

 

[subatoi]

וואו, דבר כזה מטומטם עוד לא שמעתי.

הם באמת אומרים את זה עליך לפני כולם? "אין לו שם, הוא טבעוני"?

 

[Ma†an]

"זה\הוא טבעוני\הטבעוני"

למרות שאם מבין עניין יקרא לי הטבעוני זה יהיה די מגניב.

 

[eietmo]

נו תענה להם בבדיחה גם

"אה רגע זה לא פגישה של טבעונים אנונומים פה?"
אני לא סתם "*הטבעוני*. יש לי שם! אני *הטבעוני הסקסי* "
"<שם של שותף פוץ > לא מוריד את האסלה אחרי שהוא משתמש בשרותים! אה אופס חשבתי שאנחנו חולקים סודות אפלים אחד על השני"

 

[Waltzing Mathilda]

 

[Ma†an]

אפשרי, אפשרי

 

[שחר KLיין]

זה לא חייב להיות ככה

זה בחירה שלך איך לקבל את התגובה

אצלנו מקנאים בטבעונים(כלומר בי ובעוד שניים) כי הם יחיו יותר, כי הם חזקים בנפשם וכי הם צודקים.

חפשי את הקטע שבו תום סוייר צובע גדר - ככה אני מתייחס לטבעונות שלי, בעצם ככה אני מתייחס לכל דבר שאני עושה : )