לא הולכת יותר להצגות האלה.
הלכתי כמה פעמים עם עומר כשהוא היה בגילאים הרלוונטיים, והחלטוריזם פשוט גמר אותי. אני בהחלט מוכנה לשלם יותר, אבל לא מוכנה לשלם גרוש בשביל לקחת את הילדים שלי לראות תרבות קלוקלת. אני בוררת את המופעים וההצגות שאנו הולכים אליהם בפינצטה. כאמור, לא אכפת לי לשלם יותר על כרטיס ל"עוץ לי גוץ לי" המדהימה, או ל"משחקי ילדות" של קבוצת נועה דר, או ל"קרנבל החיות" של להקת המחול הקיבוצית או למיומנה... מקווה השבוע להספיק לראות את "מקס ומוריץ" של גיל שוחט בביצוע האופרה הישראלית - ככל שאני מאד לא אוהבת את הסיפור הזה, אני מאד אוהבת את גיל שוחט שהלחין ואת רוני פינקוביץ שביים, ומחכה כבר לא מעט זמן להזדמנות הולמת לחשוף את הילדים לאופרה.