המאמר הזה מרגיז אותי

[cosmo15]

המאמר הזה מרגיז אותי

אתן ציטוט לדוגמא :

"סביבות גיל שנה התינוק ינסה להשיג חפץ שמחוץ להישג ידו באמצעות הפניית תשומת לב של המטפל אל החפץ באמצעות הצבעה (בלי יצירת מגע פיזי עם החפץ), מלמול או הבעת מילים ויצירת קשר עין. הצבעה מסוג זה מכונה הצבעה לצורך בקשה (protoimperative pointing). התינוק יסתכל לסירוגין בחפץ ובזולת במאמץ להעביר לזולת את רצונו בחפץ. החפץ הוא המטרה ואילו הזולת הוא האמצעי.
מספר חודשים מאוחר יותר המטרה והאמצעי יתהפכו. התינוק יצביע לעבר חפץ שמעניין אותו, ימלל ויסתכל לחילופין בחפץ ובזולת שלא על מנת להשיג את החפץ אלא פשוט להיסב את תשומת ליבו של הזולת לחפץ או לאירוע שמעניין אותו, כאשר החפץ הופך לאמצעי ואילו הזולת הופך למטרה. "
"http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1411&lang=HEB"

נראה מי הראשון שיקלוט מה העיוות העצום בתפיסה של אנשים
ׁׁ(רמז אני התעניינתי יותר בחפצים ולא באנשים הם היו בשבילי המטרה ומשום מה אני לא מרגישה צורך להתנצל על זה או שזה לא תקין!!!)

 

[בודלר]

הפיזי הוא משמעותי כמו הרוחני

לגעת בצעצעים זה לא פחות מטפיזי. מלגעת בשערה של אחותך או לשחק איתן , אני שחקתי בעיקר עם עצמי ועד גיל מבוגר לפחות 14 ולכולם זה נראה מוזר אבל הסמל הוא כמו המסמול כלומר לסמל יש משמעות קונקרטית כמו אדם כמו אישיות כמו אהבה שלא נוגעים בה אלא חשים בה , בעיני צעצוע זה אחלה משחק מענין ומעשיר לא פחות משחק עם ילדים , גם אותי זה הרגיז כי הזולת שווה לפוזת המחייך תמיד ולא המתבונן אנח הסתכלתי על התקרה שעות ודברתי לעצמי עד היום שאין תקשורת אמתית עדיף לדבר לעצמך בעצם תמיד עדיף לדבר לעצמך אז תטיפונת שומע אך לא תמיד , הנט הם חרא טהור .

 

[cosmo15]

בזה לגמרי חרא

אני ממש עצבנית , אני בדיוק בחלק על המשחק וזה פאקינג חרא טהור.
זה ממש מרגיז אותי.

כילדה ישבתי ובהיתי בקורי עכביש הרבה שעות לראות שינויים
ויש לי משחקים קבועים עד היום שקשורים להתבוננות
- למשל להביט באריחים בשירותים ולדמיין שכל קו שחור שמפריד הוא קפיצה בין יקום אחד ליקום מקביל וכל כתם צבע או פגם הוא עולם או חללית והייתי שעות מספר לעצמי מי ואיך חיים שם ורק מתבוננת או נוגעת בקיר.

והיה לי גם משחק עם מספריים שממש אהבתי ותמיד שיניתי פרט קטן במשחק , ואז משתנה העלילה כמו בספר.

וגם אהבתי מאוד מים זורמים וחתיכות זכוכית שאספתי .

איזו מין שטות זו לרשום שזה לא תקין ולא נורמלי לשחק ככה?
ואת כל הצעצועים שהביאו לי בעיקר בובות הרסתי ופירקתי לגורמים באלף דרכים כל אחת ואחת בצורה מסוימת כל פעם וזה תמיד היה אותו משחק וזה תמיד היה קשור לסיפור שאני ממציאה או להתבוננות ולימוד שלהן ושל מה שבונה אותן ואיך לשנות את החומר.

מזלי שאמא שלי לא לגמרי נט"ית
לפחות בזה לא הוגבלתי.

 

[בודלר]

הנט חרא בהכל לוואי שכולם ימותו .

אני ואחי ממש המצאנו עולם משלנו עם חוקים ועלילה והכל בדומה לסיפורים של טולקין ושחקנו כגבר ואישה שמקימים יחסי מין ממש הצגה שלמה זה היה מדהים , וזה היה רק שלנו ולא ספרנו לאף אחד מה אנחנו עושים היום אני והוא פחות חברים והוא מתבייש בי וזה נורא כואב הוא מסתכל עלי כמו שאמרת עח הגאונין הוא אומר נתי גאון אמנם אבל הוא חיי בעולם משלו ורק משלו ולא אכפת לו מאך אחד ואין לו רגשות עלינו לכן גם אם אני אפגע בו הוא לא ירגיש , כואב לא ? לי ממש שורף הלב ואפילו בכיתי ואני אף םעם לא בוכה .

 

[cosmo15]

שאני קוראת דברים כאלה אני מיואשת ממש

ומבינה אותך ,
כי אני קוראת שם את כל השנים של הכאב שלי והסבל שגם ההורים שלי עברו כל אחד בגלל הקווים שלו ואחותי שחייבת להשתלב ולא יכולה ולא טופלה מעולם (ואיזה פאקינג טיפול היו נותנים לה בחברה המגעילה הזו?)- והכי כואב שזה לא מכוון .
אם הייתה כוונה מיוחדת להכאיב לי כאדם שתפיסת המציאות שלו שונה , אבל אין אפילו פאקינג אג'נדה רעיונית או פילוסופית , איזה רעיון גדול וסדור וזה מה שמטריף אותי.

כי כאן כמו שחנה ארדנט אומרת זו "הבנאליות של הרוע" . פשוט רוע בלי סיבה.

ואני קוראת את זה וברור לי איך קשיים עם בן הזוג , עם אנשים בבית ספר, עם מעסיקים באו בצרורות בגלל שאני פשוט חושבת אחרת ורואה אחרת מהם - ולא כי אני מיוחדת , הרי אני מוצאת במה שארנה כותב ובמה שאתה כותב ואחרים כל כך הרבה זהות והבנה מיידית ואפילו שאני בעצם חצי נ"ט (יש לי קווים לדעתי לא מלאה) במה שמהותי וברוב הדברים אני הרבה יותר אס"ית וזה מתסכל נורא נורא
כי כל החיים הדרכים שמחזיקות אותי עד להתמוטטות זה לשרוד את החיקוי של הנט"ים .

אני פאקינג ממש כועסת כרגע, דווקא כרגע כי במהלך הקריאה נפלו לי אסימונים והתחברו לאלף ואחד דברים בחיי הבוגרים ובילדותי שהיום הם אני ואיפה שאני וזה מוציא אותי מדעתי מזעם.

אני חייזר בעולם של נטי"ם ואני אמורה להתגמש.
סתם דוגמא- קשר עין, אם קשר עין לא נוח , כואב , לא טבעי אני אמורה לאמץ אותו כי זה ככה ואם אילפו אותי מספיק חזק אז אני אחוש חוסר נוחות והעמדת פנים עצמית ולא אוכל להרשות לעצמי או הגרוע מכל לא אבין למה אני מסורסת ולא נכונה לעצמי !
(אצלי עוד למזלי שפר עלי המזל והחלק הזה יותר קל לי- אבל הבאתי כדוגמא ממצה).

הם לא מבינים שפה , או צורת חשיבה אז הם מלמדים אותי שצורה מסוימת = מילה מסוימת והם לא מבינים שאת הא-ב אני לא יכולה להבין מהותית רק רציונלית והרציונל שלהם הוא לא שלי ואני חיה בתמיהה תמידית ואחרי הדיכוי והנורמה בשנאה ובסבל תמידיים . נמאס לי!!!!!

 

[בודלר]

נכון זה דיכאון. תמידי עד מוות

ואני חושב שאין ברירה אלא לשרוד תמפלצות האלו אי אפשר להלחם בהם , אלא לעקוף אותם בנוגע עליך , את אוטיסטית לגמרי ולא אשת אמצע ואני רואה שאת משלנו ולא חצי חצי אלא עמוק בפנים וזה נפלא .

 

[arana1]

הבנאליות אינה חסרת סיבה, סיבתה היא העדר התשוקה לחקירה

גם אני חווה התקפי זעם קשים מאוד כשאני קורה שוב ושוב את הדברים האלה,
וכיוון שאני יודע עד כמה הם מוסכמים וחווה כל הזמן איך הם מתבטאים בכל תנועה ומבט וצליל, אז אני נורא עסוק בנסיונות לא להתאבד.

בגלל זה אני לגמרי מזדהה עם פסואה שכתב שכל פעם שמישהו אומר לו שלום ובוקר טוב בא לו למות,
ככה בבדיוק תמיד הרגשתי,
יש משהו בגישה הזאת, בבטחון המוחלט שהיא מבטאת רגש נכון ויחס נכון, שגורם לי להכליל את העולם מיידית כלגמרי אטום ושחור.

אנשים לא מבינים את זה, כולה בוקר טוב, לא, זה הרבה הרבה יותר מזה, ובכלל, בשביל אוטיסט, בדיוק בגלל שהוא לא קוף מאולף כמו הנ"ט, כל דבר זה הכל

 

[גור4242]

אנחנו באמת חייזרים בעולם של נ"טים. אבל יש גם חדשות טובות:

החיים הופכים להרבה הרבה יותר קלים, אחרי שמבינים את מה שגילית עכשיו. אפשר בהחלט להיות עצמנו, לפחות במידה רבה, והעולם לא יתמוטט. כמה נקודות בעניין הזה:

1. ברוב המקרים בחיי היום יום, החברה הנ"טית נובחת הרבה יותר חזק משהיא נושכת. אם לא תיצרי קשר עין (למשל) עם הפקיד בדואר או המוכר במכולת, לא יהיו לזה שום השלכות משמעותיות.

2. במקרים גורליים במיוחד, כן שווה להתאמץ ו"לאמץ את מנהגי מקום". אם את הולכת לבקש הלוואה גדולה בבנק, או באה לראיון עבודה, אז שווה להתאמץ. אבל גם כאן לא צריך - בהכרח - לנסות ולחקות את ה"נורמלים". שינוי קטן בהתנהגות שיראה לאדם השני שאת מנסה ללכת לקראתו (אפילו שהמנהגים שלו נראים בעינייך מוזרים מאוד) - זה הרבה פעמים כל מה שצריך.

3. ככל שצוברים יותר ניסיון חיים, כך לומדים איך לעשות את מה שכתבתי ב-#2 יותר ביעילות.

4. כמה שלא נתאמץ וכמה שלא ננסה להתגמש, זה לא ימנע מאנשים לקלוט שאנחנו "מוזרים" או "שונים". לכן אין טעם לנסות להסתיר את זה. החוכמה היא ללמוד איך הייחוד הזה שלנו יכול להשתלב באופן טבעי בעולם הזר הזה שבו אנחנו חיים. ושוב - זה משהו שבא עם ניסיון.

5. הרבה פעמים תשמעי מנ"טים דיבורים מבהילים על כמה שהם סולדים מכל דבר "מוזר" או "שונה". אבל ברוב המקרים, זו עוד דוגמא לכך שהנ"ט הממוצע נובח הרבה יותר חזק משהוא נושך. אם רוב הנ"טים האלה אפשר להסתדר לא רע גם בלי להעמיד פנים, בעיקר משום שהם כל-כך עסוקים בלחיות את הרגע מכדי להתפנות ולחשוב "יו, כמה הבן-אדם הזה שנמצא מולי הוא מוזר".

6. יש לא מעט אנשים, ובכללם נ"טים, שאין להם שום בעיה עם מי ששונה מהם - בין אם מדובר בבני תרבות אחרת, בני מעמד אחר, או אוטיסטים.

7. יש לא מעט אנשים, ובכללם נ"טים, שאשכרה מעדיפים לשהות חלק מזמנם עם אנשים כמונו. אמנם מדובר במיעוט, אבל זהו מיעוט די משמעותי.

לסיכום:

כן, אנחנו חייזרים שתקועים על פלנטה מפגרת, אבל בפועל המצב הרבה פחות גרוע ממה שנדמה ממבט ראשון.

 

[cosmo15]

תודה על התגובה , היא עודדה אותי

אני בהחלט רוצה לקחת ממנה דברים לעצמי .

יש משהו ששמתי לב לנט"ים שהוא משונה,
עד כמה שאני אחזור ואטען שמכיוון שאני ראיתי כאלה שיש בהם יותר מהקווים שיש בי לטעמי אני מין יצור כלאיים אבל זה מספיק לי כדי להתרחק.

ובכן,
יש לי צורך בתקשורת מהותית ועמוקה עם אדם ובמגע קרוב מאוד נפשית (מנסה להתנסח מאוד דל ומדויק) ואני פוגשת נט"ים שאחרי ואם הצלחנו לעבור את הקיר הראשוני הם כל כך בהלם שיש קשר חזק ומחבר ואני לא מבינה את זה.
מה הם חווים אחד עם השני? מה הם מחפשים?

אני זוכרת שאחד מהחברים שלי היה גם הוא עם קווים על הספקטרום אבל הרבה יותר ממני, קשר עין בשבילו היה מטלה של ממש ובשניה שנפגשנו בדייט הראשון הוא בין הבודדים שמעולם לא חדלנו לדבר ולתקשר בכל דרך שישנה, אולי כמו אשתך הבנו אחד את השני ולשנינו היה ברור מיד שאנחנו רוצים את המהותי...

 

[arana1]

זה חדש לך שלאנשים יש בעיות עם קירבה ?

גם עם נ"ט מחפשים אהבה בדיוק כמוך ובדיוק כמו כולם זה לא אומר שהם יכולים לשאת אותה,
כמו שאת אומרת, הם נכנסים להלם כשזה קורה, ומסיבות מובנות לגמרי.

אבל הנסיון שלך מאיר את זה שדווקא מי שנחשבים כחסרים כישורים בין אישיים חשובים (מבט עין וזה) הם כאלה בדיוק ורק בגלל שמוסכמות ותבניות החברה מתאימות לקיום נעדר אהבה,
כזה שלא רואה באדם מטרה אלא מכשיר בלבד.

ברור שאדם שחש את האחר כמרכזי לקיומו יוצף ממבט עין ומייד, החיבור בין הלב לעין יוצר מכל מבט אין סוף מידע, אז אנשים שנוטים לאוטיזם מעדיפים לדבר דרך תיווך או לא מעט מאתנו שומעים יותר טוב דווקא כשהם לא מסתכלים בעיניים.

אם את גם כזאת אז אין ספק שקשר מהותי לך יווצר רק עם אדם שאינו תקין חברתית,
גם בגלל זה אני אומר שאם רוצים להבין אוטיזם ואוטיסטים באמת צריך לזרוק את כל המחקרים בחזרה לערימת הזבל שממנה הם באו ולאפשר למידע שנוצר ממפגש בין אוטיסטי לדבר

בשביל הנ"ט אוטיסטים לא מבינים סבטקסט, וזו גם הדעה של שרלטני המקצוע שלכן מנסים ללמד את מה שלדעתם חסר כי לאוטיסטים אין ספונטניות,
התפישה של אפשרות קיומה של ספונטניות אחרת,
של משמעות שונה לשתיקה,
לסבטקסט,
לא יכולה לחדור את החוסר הכל כך מייאש ובסיסי באמפטיה אצל הנ"ט,
וכשמבססים על אטימות טוטאלית לאחר, ולמציאות, "מחקר", אז התוצאה היא מפלצתית,
אפילו נאצית.

 

[גור4242]

לא חושב שנ"טים לא מחפשים את זה. הם פשוט לא מאמינים שזה אפשרי

בגלל זה ה"הלם".

ואין לי מושג מה הם חווים אחד עם השני. אבל ברור לי שכל ה"משחקים" החברתיים המקובלים (שהזכרתי כבר בשרשורים אחרים) לא בדיוק תורמים לקירבה ונאמנות.

 

[arana1]

סביר שזה לא אפשרי בשבילם

אם זה היה אפשרי הם היו מחפשים את זה ונאבקים על זה

סובלנות פירושה גם ללמוד להכיל שלא כל מה שאפשרי ומתאים לך אפשרי ומתאים לאחרים,
כשיודעים את זה אז יותר קל לבחור מאבקים שיש בהם סיכוי ואמת

בדיוק כשם שאוטיסטים מחווטים לחוש את היחס בין קירבה ומרחק בצורה מסויימת כך לרוב הנ"ט התחושה הזאת לא נוחה לא אפשרית ולא מובנת,
ממש לא חייבים לכפות על כולם צורה אחידה
זה לא סובלני, לא מוסרי, וגם מתכון להמון בעיות, והכי גרוע, כופה על האדם התנהגות אלימה

 

[בודלר]

למה את חושבת שאת יצור כלאים ? ולא שלם ?

עבורי את אוטיסטת לפי מה שכתבת עד כה ככה זה נראה .

 

[cosmo15]

כי אני יודעת לחקות אותם טוב יותר מהם

ויש בי גם יכולת לחיות איתם,
וחלק ממני הוא כמו שלהם אבל החלק הארי לא.

זה הגיוני גם במבחנים יוצא שיש לי קווים אבל חלק ממני דומה להם ,
אני חושבת שבמובן של למשל הדמיון שלי והמחשבות.
הבנתי שלהרבה אוטיסטים יש דימיון ויזואלי ולא מילולי
והזיכרון והמחשבות שלי ברובן במילים
(למרות שויזואליה זה חלק עצום ממני)
וגם זיהוי הפנים שלי הוא חלקי אבל מספק

ובעיקר העובדה שאני יודעת לעשות מימיקה ממש ממש טובה
שלהם בכל מיני מצבים וזה יוצר חיבור גם אם אני שונה,
שמתי לב שהדבר המרכזי כשרוצים להתווסף אליהם
זה לשקף להם את מה שהם
לא לחקות סיטואציה א' (מבט - או מילה או טון) למה שאמור וצריך להיות
אם אתה מחקה את ההבעות פנים שלהם
או מאיר את מה שהם אמרו בחזרה עליו
רק במילים שונות ויותר פנימיות להם
הם מתאהבים בעצמם ואז הם נוחים איתך

מימיקה טובה בנויה על פשוט להיות זיקית או מראה שלהם.
אני חושבת שזה שייך לצד הנט"י שלי.

למשל, אני בעיקר מאמינה שהשוני הוא בזיכרון ובמחשבות שלי
ובחלק החושי שהוא מאוד NUMB ולא כל כך מתפוצץ כמו אצל
אחרים על הספקטרום.

אני חושבת שזה בסדר להיות חצי חצי,
זה גם בסדר להיות נט"י -
זה לא בסדר להיות נט"י ולכפות את זה על אחר
שיהיה כמוך ויחשוב כמוך
ולפטור את עצמך מלהבין ולאפשר לשונה להתקיים

חוץ מזה כולנו באים ממשפחות שהאבות או האמהות או הסבים היו נט"ים אין אדם שאין בו גם משם וגם משם.

ואני באמצע, אחותי שם , אמי ואבי גם הם בעלי קווים וזה מין מעגל מעורבל שעתיד להישאר.

ואי אפשר לומר לאוטיסט תן להם להיות מה שהם אלא אם במקרה כמו של הולי , הוא אכן אדם שמתעלל אבל בעיקרו גם בהתעללות הוא לא יכול לכפות על אחר את תחושותיו מכיוון שמשהו מהותי מאוד בתוכו קורא לחופש לאחר ולחופש לעצמו ומכבד את החופש הזה (הצורך למשל לכנות, כיבוד המרחק האישי , המיקוד הפנימי) ולכן להפך לא אוכל לומר זאת .

אצל נט"ים חוסר כיבוד הגבולות נפוץ יותר

 

[בודלר]

נו ו ? אני הכי נט והכי אוטיסט זה לא סותר .

 

[cosmo15]

אז אני לא

 

[בודלר]

שהיה את טובה מרוב בני הזונות שהכרתי ברשת וזה גם משהוא .

 

[arana1]

לדעתי יש הבדל בין המימיקה האוטיסטית לזאת הנורמטיבית

החיקוי הנורמטיבי בא ממקום לגמרי שונה ומבטא צרכים וכוונות שונות,
האוטיסט מחקה כמו ששחקן מחקה, כסוג של הפנמת האחר, שזו צורה יצירתית שמבוססת דווקא על מרחק מהדמות המחוקה.

החיקוי הנורמטיבי הוא "ספונטני", הוא מבוסס על נסיון להשתלב דרך מחיקת המרחק, לעשות מה שכולם עושים על מנת להשתלב בתנועה ולהיות חלק

ונכון, נ"ט מתים על זה שמשקפים אותם בצורה יצירתית, מי לא, אבל זה שהאוטיסט נשאר לא משוקף יוצר עומס ומשא קשה

לדעתי הכפיה על האחר היא חלק ממבנה הזהות הנ"ט וזה גם קשור לשוני בין הכוונות מאחורי החיקוי
האחד צורך אותו כתנועה משותפת והאחר מבטא אותו כחופש תנועה
זה הכי דומה והכי אחר

הגישה שאת מבטאת יותר אופיינית לאוטיסטיות מלאוטיסטים אבל בעבר גם אני הייתי עושה את זה לא מעט
היום הרבה פחות

אני לא מצליח להסביר את זה כרגע אבל זה הבדל דק אבל גם מאוד עבה

 

[cosmo15]

שאלה

"האחד צורך אותו כתנועה משותפת והאחר מבטא אותו כחופש תנועה"

מי האוטיסט כאן ומי הנ"ט ?

מי צורך כתנועה משותפת
ומי מבטא כחופש תנועה?

 

[בודלר]

זה בא ביחד ונסיתי להסביר את זה בתגובה הקודמת

אוטיסט הוא חקיין ומקורי דומם וצומח חיי ומת אוטיסט הוא אהבה .