המאבק למען טיוואן

[Mei11]

המאבק למען טיוואן

השם הרשמי של טיוואן הוא "הרפובליקה של סין", שמה של סין אחרי המהפיכה ב-1911. אבל המפלגה השלטת (DPP), שנבחרה בגלל המצע הקורא לעצמאות, רוצה לשנות את זה. לפי המאמר הזה מחר יצא הבול הטיוואני הראשון שעליו ייכתב "טיוואן" ולא "הרפובליקה של סין". כדאי מאד להבין שהמאבק לעצמאות הוא לא רק מול סין, אלא גם בפוליטיקה הפנימית של טיוואן. כשצ'יאנג קאי שק וצבאו הגיע לאי הוא התנהג ככובש. 2 מיליון הסינים שהגיעו איתו "השתלטו" על אוכלוסיה של 7 מיליון טיוואנים שכבר היו שם מאות שנים, ומכאן האירועים הטראומטיים שכתוב עליהם במאמר. הטיוואנים עצמם אינם אחידים בדעתם לגבי העצמאות של האי, ויש כאלה שמוכנים לשקול תהליך של איחוד. נראה שתהליך שבירת המיתוסים שמנסה רונג ג'אנג לעשות למאו בסין כבר מתרחש כשמדובר בצ'יאנג וטיוואן...

 

[filination]

כתבה טובה...

הופתעתי. זו כתבה קצרה ולעניין שדי משקפת את ההתרחשויות המורכבות של טאיוואן לאחרונה. אגב, מספר האנשים שמוכנים לשקול תהליך של איחוד בטאיוואן הוא מזערי, והפער התפיסתי הוא בין "להיות שקטים ולא לעצבן את סין" לבין "לעודד באופן אקטיבי את העצמאות וההבחנה מסין". המעניין הוא שגם סין שינתה עם הזמן את עמדתה ממצב של איחוד מוחלט להכרזה על הסכמה למצב קבוע של מדינה אחת, שתי שיטות, כנהוג בהונג קונג ומקאו. באשר לשלטון צ'אנג, זה תמיד נראה לי מוזר שהיתה קיימת הסכמה כי השלטון הצבאי שלו עשה זוועות בעם הטאיוואני ועם זאת היה מעין פולחן אישיות שלו ברחבי טאיוואן.

 

[Mei11]

שאלה טובה

נראה לי שזה מעיד על הכח שהיה לאנשים של צ'יאנג. טיוואן היתה דיקטטורה צבאית עד שהבן של צ'יאנג התחיל את הדמוקרטיזציה, ויש טענה שהוא התחיל את התהליך הזה כדי למנוע מלחמת אזרחים שהיתה פורצת בין הסינים של צ'יאנג לטיוואנים, בדיוק בגלל הדיכוי המתמשך הזה. מה שנחמד בטיוואן, בניגוד לסין, זה שאפשר לדבר בפתיחות על פוליטיקה. אני ממש הופתעתי לגלות שלצעירים לא אכפת לספר אם הם טיוואנים או סינים, ממה שהבנתי פעם זה היה סוג של טאבו.

 

[filination]

פתיחות פוליטית

כן... ואת צודקת שזה משהו שהוא עדיין בעיקר בדורות הצעירים יותר. נתקלתי כבר בכמה מקרים שבהם הקשישים יותר בחבורה היסו את הצעירים המתלהטים בטענה ש"נניח שזה בסדר שתחשבו ככה, אבל תמיד עדיף להיות בשקט כי אי אפשר לדעת מי יהיה בשלטון מחר וישפוט אותך על מה שאתה אומר היום". כמה שזה מזעזע, זה מראה את החששות מפני תהפוכות אפשרויות, ויש בזה משהו... בדמוקרטיה צעירה שמנסה להתאושש משלטון צבאי טוטאליטארי ומחפשת את דרכה לצל מעצמה מאיימת, פוליטיקה היא עדיין נושא רגיש, אבל זה מעניין לראות שהם באמת מאוד פתוחים בנושא.

 

[Mei11]

עוד משהו שמעניין אותי

זה הפחד מסין. מהניסיון שלך, מה הם חשים כלפי סין? בסין פגשתי הרבה טיוואנים, יש אפילו עיר ליד שנגחאי שבה חיים אנשי עסקים טיוואנים וזה המקום היחיד בסין שבו מותר למי שנחשבים "אזרחי סין" ללמוד בשיטת לימוד שונה מזו הממשלתית - בבתי הספר שם מלמדים לפי תוכנית הלימוד הטיוואנית. אז מצד אחד בתחנות רכבת אפשר לראות לפעמים את הקוים בטיוואן, כאילו שאפשר לקנות כרטיסים לרכבות שם, ומצד שני הם פרגמטיים ומעודדים עסקים עם טיוואן, גם במחיר ויתור על עקרונות.

 

[filination]

לא בטוח...

הח'ברה שאני מכיר הם בעיקר הצעירים, רובם מאוד ירוקים. פחד זו מילה חזקה מדי, יש להם אולי קצת חששות, אבל הם מאוד אופטימיים ומאמינים כי לאור בייג'ין 2008, שנגהאי 2010, הWTO וכו' סין לא תסתכן בעימות צבאי פרונטלי בסוגיה שלה. ברור למדי, שאנשי העסקים הטאווינים לא רואים את זה כך, והם מייצגים את הכחול הקלאסי בסין וה"פחד" שלהם, לאור ההתעצמות הכלכלית של סין וירידת התלות בטאיוואן, כי הסנקציות הכלכליות שיגיעו יפגעו בהם, מה גם שחלקם מאמין - וכך גם לא מעט אקדמאים - כי המשמעות המדיניות של עצמאות טאיוואן היא כה מרכזית בסדר היום הלאומי בסין שסין לא תהסס לרגע לחזור על הופעת שנות ה90 בביסוס מצור ימי ותמרונים צבאיים ענקיים באזור שיחסלו לחלוטין את טאיוואן. יש לא מעט מהכחולים שפועלים מתוך הפחד ממה שסין עשויה לעשות, ונראה שיש כמעט קונצנזוס בין האנשים שאני מכיר שהם לא סומכים בכלל על תמיכה של ארה"ב במה שלא יקרה שם באזור. אם כבר, אז אולי יותר על יפן, שגם לה יש כמה וויכוחים מעניינים עם סין על כמה איים וקווי אורך עם סין ותראה בזה איום ישיר על כוחה באזור (שלא אמור להיות קיים בכלל, אבל בפועל הצבא "ההגנתי" שלה הוא בין הגדולים בעולם).

 

[Mei11]

נחיה ונראה

אם יהיו או לא יהיו טילים בגלל ההערות האחרונות של צ'ן שווי-בייאן... מה שסין מגלה לאט לאט זה שאם אתה רוצה להיות שחקן מרכזי בפוליטיקה הבינ"ל, לארח אולימפיאדה וכו' זה דורש ממך לוותר על כמה דברים (כמו ירי טילים).

 

[filination]

מה שאני לא מבין...

צ'ן כבר הודיע על דמה-עצמאות של טאוויאן כמה פעמים, והשיא היה במכרז השנה של טאיוואן לכניסה אל האו"ם - הפעם כמדינה בשם טאיוואן בנוסף לסין ולא כמחליפתה של סין כשבמסיבות העיתונאים הוא מתייחס באופן ישיר וברור להפרדותה של טאיוואן מסין והיותה יישות עצמאית. מה עוד הוא צריך לעשות? אולי הם מחכים לשינוי החוקה, שגם כנראה תקרה מתישהוא, אבל זה גם ככה צעד שאין לו משמעות רבה בפועל במה שקורה בטאיוואן.

 

[Mei11]

אני גם לא יודעת

מה הצהרת עצמאות אמורה לכלול. הרי טיוואן מתפקדת כמדינה עצמאית לכל דבר, חוץ ממשחקי המילים, כלומר החלפת השגרירות בנציגות וציון "מחוז טיוואן" באתרים סיניים, זו מדינה עצמאית...

 

[renjintso]

נראה לי

שצ'ן, די בדומה למנהיגים של סין, ולסינים באופן כללי, מנסה לעבוד בשיטת הסלאמי ולהשיג עצמאות זוחלת. עצמאות זאת מין הגדרה משפטית. גם אם טייוואן עצמאית לגמרי באופן מעשי, הצהרת עצמאות מלאה תהיה צעד סמלי מאד חריף, שיאלץ כנראה גם את סין וגם את ארה"ב לנקוט בצעדים דרסטיים. נכון שזה לא משנה מבחינה מעשית, אבל להצהרות יש כוח, בעיקר במזרח אסיה. אז מה עושים? כל פעם עוד צעד קטן. פה בול, שם שינוי שם של חברות ממשלתיות, הצהרות בלתי מתחייבות. אני לא אתפלא בכלל אם יתגלה מתישהו שהמהלכים האלה מתואמים עם בייג'ינג ובסוף תושג איזו נוסחה דיפלומטית שתקבע את המעמד של טייוואן.

 

[kopfschmerzen]

סוף סוף פוליטיקה

עוד מאמר מעניין על טיוואן: http://www.sikurmemukad.com/sikurim/2ndcoldwar/taiwan.html

 

[kopfschmerzen]

סין לא צריכה לפלוש לטיוואן

כדי להפיל אותה. היא תעשה את זה לאט וחכם באמצעות הכלכלה ההולכת ומתחזקת שלה בקצב שלא ידעה אף מדינה מערבית. לדעתי זה עניין של זמן עד שטיוואן תתמוטט. מה שצריך להדאיג גם אותנו, אנחנו עומדים בפני סדר כלכלי ופוליטי חדש כמה שאסיה והמדינות המוסלמיות התחזקו אנחנו בסופו של דבר עלולים למצוא עצמנו במצב של טייוואן. (הערה שהייתי חייב להעיר למרות שאינה קשורה לנושא הפורום)

 

[renjintso]

יכול להיות, אבל בינתיים

הצמיחה הכלכלית של סין לא פוגעת בטייוואן אלא מעצימה אותה, וגם מקרבת את שתי השכנות, שמושקעות חזק אחת בשנייה.

 

[kopfschmerzen]

renjintso

אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שהעלתי, ולראות כיצד כלכלתה של סין משפיעה על טיוואן לרעה. אולי טיוואן אינה נפגעה כלכלית אבל היא מתחילה לאבד את קשריה עם מדינות חשובות ביותר. וכל זה כי סין מתחזקת. גם האמריקנים חשבו בהתחלה שכלכלת סין רק תעצים אותם, אמנם זה נכון סין תרמה רבות להצלחתה של ארה"ב אבל זו קיבלה מתחרה שעלולה בעתיד לפגוע באינטרסים שלה, ולערער את מצבה כמעצמת על יחידה בעולם. לבינתיים האמריקנים מחפשים אלטרנטיבות אחרות הודו היא אחת מהן.

 

[Mei11]

אני חייבת להגיד שהמאמר ההוא

לא משהו, לדעתי. הוא מכסה יפה את ההיסטוריה, אבל יוצא מתוך נק' הנחה שסין זוממת משהו. החיים הם לא טלנובלה, אין טוב מוחלט ורע מוחלט, לא משנה מה בוש אומר. ואם יש משהו שלמדנו היום - כלכלות העולם קשורות חזק מאד אחת לשניה. לא רק כלכלת טיוואן תיפגע מנפילה בכלכלה הסינית, גם ארה"ב, אירופה ואפילו אנחנו.

 

[kopfschmerzen]

אין לזה קשר

ככל שסין תתחזק יותר ולא רק כלכלית גם פוליטית. טיוואן תתכווץ יותר, ותישאר חסרת עונים ללא שותפות עיקריות. אצלנו הבורסה בתל-אביב בסה"כ ירדה ב-2% ואילו בורסת ארה"ב ירדה עקב התחזית של הנגיד האמריקני על מיתון שעלול להתרכש בכלכלת ארה"ב ירידה שבאה לאחר עליות חדות. אין מה לדאוג לפחות לשנים הקרובות. כלכלת ארה"ב חזקה בהרבה משל סין והיא תמשיך להיות הכלכלה העיקרית של העולם גם ב-30 שנה הבאות. סין תצטרך להוריד פרופיל כי כל פגיעה בכלכלה האמריקנית היא גם פגיעה בכלכלתה של סין.

 

[renjintso]

זה נחמד שאתה שולח אותי לקרוא

קראתי. תודה. ואגב, אני לא כ"כ מחבבת מאמרים שטחיים שאף אחד לא חתום עליהם. ההשוואה בין ארה"ב לטייוואן מופרכת מעיקרה. טייוואן איבדה את מעמדה הדיפלומטי כבר בשנות ה70 בגלל שסין זכתה במעמד כזה, ובמצב העניינים הנוכחי, שום מדינה לא יכולה להכיר בשתיהן כי זה בלתי אפשרי מבחינת המשפט הבינ"ל. המצב הזה ייפתר כשכל הצדדים יחליטו שהם רוצים לפתור אותו, בינתיים לרובם די נוח ככה, וטייוואן משלמת על זה מחיר פוליטי כלשהו, בעוד הכלכלה שלה מרוויחה לא מעט.

 

[nitzano]

ממעט הטאיוואנים שאני מכיר

התקבל הרושם שלא מעט טאיוואנים דווקא כן מעוניינים באיחוד עם סין. לטענתם טאיוואן נשלטת ע"י מאפיות (בסגנון היאקוזה אבל ללא הטיפול המסור לאוכלוסיה) ושאפילו המישטרה מפחדת מהן. אבל אולי זה בגלל שגם החברה שלי וגם חבר טוב מגיעים מגאו שיונג שם התגוררו משפחותיהם במשך מאות שנים. דרך אגב, לדעתי האישית, לא לכל אחד מתאימה דמוקרטיה כמו שאנחנו רואים אותה. לעניות דעתי, לסינים לא מתאימה דמוקרטיה והם אינם חפצים בה כלל. אם ננתח את אופן השלטון הסיני כיום נוכל למצוא לא מעט דמיון לשלטון הקייסרי תחתיו חיו אלפי שנים לפני המצאת הדמוקרטיה.

 

[kopfschmerzen]

אינני מומחה לענייני טיוואן

אני מעלה השערה שהחבר'ה שלך חושבים בדיוק את מה שחושבים בישראל ובעוד דמוקרטיות שלדעת רבים לא מספקות את הסחורה. כמו אבדן הביטחון האישי, השתלטות הפשע, הקשר שבין הון לשילטון וכד'. אבל אני בטוח שרובם מבינים את ההשלכות של איחודה של סין עם טיוואן. אני מסכים איתך שדומקרטיה לא טובה לסין העממית. ולדעתי לא ניתן להגיע להצלחות כפי שסין הגיע מ-1978 ועד היום, בטח שלא ניתן לשחק את המשחק הכלכלי כפי שסין משחקת כיום. המערב מבקר אותה על סחר לא הוגן ואי זכויות האדם בה אבל שוכח איך הוא התעשר על חשבונן של אחרים וגם הוא צריך לבדוק עצמו ולעשות את חשבון הנפש. אני חושב שדמוקרטיה מתאימה לטיוואן גם מדינה שמאד מצליחה מבחינה כלכלית ונותנת לאזרחיה הרבה יותר ממה שאזרחי סין מקבלים (ואני מכליל את האוכלוסיה הכפרית) כי מדובר בשיטה שונה ומדינה קטנה. אזרחי טיוואן צריכים להבין שרמת חייהם תרד משמעותית ברגע שיצטרפו לסין. יכול להיגרם מצב אחר כל עוד כלכלת סין תמשיך לצמוח אבל מה לעשות משאבי הטבע מוגבלים וסין תאלץ להאיט את הצמיחה האדירה שלה. זו הסיבה מדוע סין מנסה להתקרב לטאהרו ולמנוע מארה"ב להטיל סנקציות עליה.

 

[happydog23]

אני (ו- Gnome אף יותר ממני) לא

כל-כך מסכים עם הרעיון שדמוקרטיה לא מתאימה לסינים - אותו הדבר ניתן היה להגיד גם על יפן וקוריאה, או אפילו על גרמניה. לעומת זאת, אני מסכים שסין עוד לא מוכנה לדמוקרטיה, ושדמוקרטיה צריכה לצמוח מבפנים - זהו תהליך ארוך שעוד ייקח הרבה זמן - כמיטב המסורת הסינית (אם בכלל יצא לפועל). בכל מקרה, אני חושב שדבר אחד אפשר להגיד- דמוקרטיה לא תהיה יותר גרועה מקומוניזם או שלטון קיסרי, רק לא בטוח שהיא תהיה יותר טובה. לגבי טיוואן, ממעט הטיוואנים שיצא לי לפגוש בסין דווקא עלתה הרגשה שהם מוכנים לשקול איחוד עם סין עפ"י המודל ההונג-קונגי, אבל אולי זה היה בגלל שהם היו סינים ולא טיוואנים מקוריים.