הם מקנאים?

maya in chains1

New member
תשובה של אחת חצי חצי..

בתור אחת שלא פה ולא שם, בתור אחת שקוראת פה ומזדהה גם כשהיא קרובה לתת משקל מבחינת ה"רף המספרי היבש", אני יכולה להגיד שיש משהו בדבריו.. תראי, אני האחרונה בעולם שתתן לאדם כולשהו להרגיש רע או אפילו קרוב לזה בנוגע למראהו, אולם בכל זאת, עמוק בפנים כשאני רואה אדם שמן שטוב לו עם עצמו זה עושה לי משהו... מובן שהקינאה נישארת בפנים ולעולם לא תצא החוצא בצורות רוע שונות, אך הקיימת. סביר שקינאתו של אדם שלא שלם עם גופו תצא לעבר אלו שכן. גם אם הם שמנים ממנו... המחשבות בנושא הזה מתערבבות לי ..ובכלל הנושא קשה כל כך לכתיבה ועיסוק.. אני מקווה שהבהרתי לכם משהו, ואולי אולי גרמתי לכם לרגע של נחת כשאתם יודעים מאיפה לעיתים בה הרוע האכזרי המופנה לעבר מדהימים כמוכם. אנשים שפועלים לפי ליבם ולא לפי תכתיביה ההרסניים של החברה...
 
תודה רבה על הכנות

גם לי לפעמים עוברת צביטה בלב למראה שמנה מאושרת, במיוחד בימים שאני מרגישה רע עם עצמי- אני אומרת לעצמי "הלוואי שהייתי במקום בו היא נמצאת". וכמובן שאפשר לקחת את הקנאה למקום השלילי ולהגיד "תראו את השמנה הזאת, מה היא חושבת שהיא עושה שהיא לובשת את זה?", אבל אפשר גם לקחת את זה למקום של שאיפה- שם אני רוצה להיות.
 

דיקלוש99

New member
שאלונת לילדה של החיים

אם את כל כך אוהבת את עצמך? איך הורדת את כל התמונות שלך מהפורום כשעשית סדר??
 
../images/Emo45.gif מדהימונת

למי שצריך יש מלאי תמונות שלה ועכשיו כשהיא משתבחת ומהממת מיום ליום רק ירבו התמונות שלה
 
זה מצחיק לראות תגובה כזאת

כמו שמעלינו דווקא בשרשור על קנאה
ועוד לדבר מבורות מבלי לדעת את הנסיבות הטרגיות שמאחורי העניין. נו מילא. ואותך דיקלה- אני אוהבת!
 

דריה27

New member
קינאה ואבולוציה

קינאה היא קודם כל וללא ספק רגש, רגש שאנו "סוחבים" איתנו ושקיים בנו עוד משחר האבולוציה, ולא רק בנו אלא גם בחיות,ולכל אלו שדוגלים בגירסה שהאדם הגיע מן הקוף(כמוני) אתם בטח יכולים לראות עד היום סימנים התנהגותיים לכך אצל הקופים . איך ולמה התפתח בנו במהלך האבולוציה רגש זה? התשובה היא שאנחנו היינו חייבים אותו על מנת לשרוד, כמו כל רגש אחר כגון פחד,עצב,שימחה גם רגש הקינאה נחוץ לנו בכדי שנוכל להמשיך ולהתקיים ולא להיכחד. לפי כך אין דבר כזה אדם שלא מקנא, כולנו מרגישים קינאה פה ושם בחיינו,במידה שונה אחד מהשני, תלוי במבנה האישיות שלנו. השאלה היא מה אנחנו עושים איתה, או במילים אחרות לאן אנו מתעלים את הרגש הזה ,אם נתכחש לו אז ודאי שלא נוכל להפיק ממנו משהו טוב. אני יכולה להעיד על עצמי שאני מקנאה לפעמים בחברות הרזות שלי וזה יכול להיות על דבר שלכאורה נראה פעוט כמו איזה בגד שמאוד מצא חן בעיני ואני יודעת שאין אותו במידותיי, וכן גם חברותיי הרזות מודות לפעמים שהן מקנאות בי כשאיזה גברבר נחמד בוחר להתחיל דווקא איתי השמנמנה ולא איתן הרזות שכל כך מתאמצות להישאר רזות. הקינאה עובדת יפה מאוד לשני הכיוונים, אז מה עושים עם זה? אני והחברות שלי מדברות על זה, צוחקות על זה ומשתעשעות עם העניין וזה משתחרר, העיקר לא לשמור בפנים או לנסות להתכחש ולהדחיק.
 
אני חושבת שזה תלוי באדם עצמו

יש אנשים שמקנאים ויש שלא. יש כאלה שסתם מפריע להם מישהו שמן בעין, ויש שלא. אני יודעת שבתקופות שהייתי בדיאטות מאוד הפריע לי לראות את חברות שלי השמנות אוכלות כאילו אין מחר וממש כעסתי עליהן איך הן מזניחות את עצמן. היום אני מבינה שאולי פשוט היה לי קשה ושנאתי את עצמי ואת החיים שלי אז ובמיוחד את הסבל של הדיאטות , ולכן קינאתי בחופש שהן מרשות לעצמן. זה לא מתוך רוע,פשוט מתוך תיסכולים אישיים שמלווים הרבה מאוד נשים בכל מה שקשור למשקל.
 
למעלה