הלשנה?

[צימעס]

הפוך: הוא יזכור את זה, וישתמש בזה כדי שהפעם

כן יתן לו.

 

[אור2221]

זה כזה מטרד כשמעתיקים ממך

הייתי תותחית באנגלית בתיכון, וכל הטור מאחורי ניסה להעתיק ממני, להעביר לי את טפסי הבחינה כדי שאוכל להשלים להם את התשובות. זה מפריע, זה מלחיץ (בפעם האחרונה שבדקתי, מענישים גם את אלה שנותנים להעתיק), זה מסיח את הדעת מהמבחן, זה בדר"כ מלווה בתקיעות מרפקים באזורים אסטרטגים בגוף. אחרי שני מבחנים כאלה ניגשתי למורה בדיסקרטיות, הודעתי לה שכל העולם וחברו מנסים להעתיק ממני, ושתכריז בכיתה ש-מכיוון שכל הזמן מנסים להעתיק מאור, *אני* מעבירה אותה לשבת לבד במבחנים. לחברים מהכיתה עשיתי פרצוף של "מצטערת" וזה שם סוף לפרשה.

 

[danush danush no1]

אני כשהייתי תלמידה הייתי טובה ושקטה

ותמיד המורים היו מושיבים לידיי את כול המופרעים ותמיד הרגשתי כי באמת חשבו שזה ישנה אותם אבל ממש לא הם רק הציקו לי כול הזמן והרגשתי שאני נענשת על זה שאני שקטה וטובה... אז באמת כדאי שתדברי עם המורה אחרת סתם הבן שלך יסבול וזה יחזור עצמו אבל כדי שהבן שלך לא יצא מלשין אז פשוט שהמורה תעביר את הילד המופרע למקום אחר מבלי להגיד כלום . זה הכי טוב לדעתי

 

[danush danush no1]

תיקון: בשורה הראשונה להתעלם מהמילה

"תמיד הרגשתי" משום מה שכחתי למחוק אותה.. חח

 

[מלאכית אוהבת10]

רוצה לפתור את הבעיה? תציעי לו לעשות כמוני

גם אצלי המורה חשבה שאני "אחנך" לה את הילד הרע הכתתי, אבל אני ידעתי מי אשם. לא "הילד הרע" אשם, אלא המורה ששמה לידי את ה"ילד הרע". כדי לחנך את המורים שלא ישימו לידו את ה"ילדים הרעים" צריך להתחיל בכמה פעולות שאני נקטתי. 1. הפסקה מוחלטת של ההשתתפות בשיעור. לעשות שיעורים ולדעת את התשובות, אבל להפסיק להשתתף. 2. שיחה ערה עם הילד הרע בזמן השיעורים ולהפוך לידידים טובים. לדבר ללא הפסק ולהתחיל לדבר גם עם השכנים מקדימה ומאחורה. לחפש נושאים יותר מעניינים מהלימוד בכיתה. לא קשה למצוא. 3. לתת להעתיק הכל ובהפגנתיות. להזיז את דף המבחן לכיוון שלו, לתת את שיעורי הכיתה אבל רצוי יותר, בזמן שיעורי הכיתה לדבר על הפרק האחרון של "האבודים". 4. אחרי שבוע שהמורה יאכל קש הוא יתחנן להעביר את ה"ילד הרע". זה הזמן שהילד הרע יצרח שהוא לא רוצה לעבור כמו שהוא עשה אצלי.

היה כייף לראות את המורה משתוללת ודורשת ממנו לעבור ומפסידה חצי שיעור בלי לדעת מה לעשות. הוא לא רצה לעבור. 5. שלב אחרון. זה יהיה "הילד הרע" האחרון שיתישב ליד הבן שלך והוא יקבל חינוך לחיים איך מטפלים במורי בית ספר חסרי אינטליגנציה. מי חכם יותר? אנחנו או המורים?

 

[צימעס]

../images/Emo62.gif רעיון נאה.

אם יט"י ישחק את "הילד הרע מדרדר [איזו מילה נוראית] אותו במקום שהוא ישפר אותו", המורה יפסיק את הסידור הזה.

 

[רגליים קרות]

באמת רעיון מצוין. איך לא חשבתי עליו לבד.

 

[karapuk]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif אהבתי

 

[angel stars]

אין דבר כזה "ילד רע"

יש מורים שלא יודעים לטפל בילד עם בעיות כן תפני למורה וקודם כל תבררי האם זה לא פוגע בבין שלך, לא בגלל שהוא מעתיק אלא בגלל שהוא מוציא אותו מריכוז בהצלחה

 

[מלאכית אוהבת10]

המורה פוגע גם בילד הרע

מורים לא צריכים להתערב בחברויות בין תלמידים. אנחנו אילפנו את המורים שלנו כדי שיבינו שהם לא יחליטו מי יושב ליד מי. אנחנו צריכים להחליט מי החברים שלנו. גם ל"ילדים הרעים" יש חברים. גם להם מגיע לשבת ליד ילדים שרוצים אותם ולא ליד תלמיד ששונא אותם. המורה עושה עוול לשני הילדים. המורים חושבים על שקט תעשייתי, בלי אינטליגנציה. אם הם רוצים שתלמיד טוב יעזור לתלמיד חלש שיבקשו ממנו יפה עזרה. מורה שביקשה ממני לעזור לה ולתלמיד חלש קיבלה ממני את כל העזרה. מורה בשנה קודמת, שהושיבה לידי את המופרע של הכיתה בלי לשאול אותי ולבקש רשות, אכלה ממני מרורים.

 

[אוריתוש15]

אז מה אם הוא מעתיק?

ואני חושבת שבאמת לבן שלך לא צריך להיות איכפת.. וחוץ מזה אם כבר מדברים על טובת הילד.. אם זה מפריע לו תני לו להיות בוגר ולעשות את הדברים האלה בעצמו אני לא חושבת שאת צריכה להתערב.. כאילו מצד אחד כן, את יכולה להגיד לבן שלך שאם זה מפריע לו שיגש למורה אבל שהוא יעשה את זה. השעור שלך לדעתי בקטע הזה ללמד אותו לםתור את הבעיות שלו עם הילד מהכיתה ועם המורה לבד, היו לו בעיות בחיים הרבה יותר קשות! וחוץ מזה ילד בכיתה ז' הוא כבר גדול. ואולי בכלל הוא יככעס עלליך שאת מתערבת? תדברי איתו ותשאלי את דעתו.. וכמובן שיהיה עצמאי. בהצלחה

 

[hila864]

תיכנסי..

לי הייתה בעיה דומה ועדיין יש לי.. אני כרגע בכיתה ח' ובכיתה ו' אחרי שנמאס לי כבר שמעתיקים ממני הלכתי למורה ואמרתי לה אבל ביקשתי ממנה שלא תגיד שאמרתי או שלא תגיד שהיא יודעת שהילד מעתיק כי אז ידעו שזה אני.. עליתי לכיתה ח' ועדיין מעתיקים ממני.. ותאמיני לי רק מתדרדרים ממצב כזה.. שאני לא רוצה שיעתיקו ממני אני פשוט אומרת למי שרוצה להעתיק לא!!!. הם רוצים להעתיק שילכו להעתיק ממישהו אחר..

 

[הניק הזה תפוס]

אני מאוד מאוד קרובה לגיל הזה.

למען האמת, רק לפני 3 שנים הייתי בגיל הזה ובמצבים מהסוג הזה

(כן, אני בכיתה י' עכשיו, למרות שבד"כ אני מעדיפה שלא להגיד בת כמה אני בדיונים מהעמוד הראשי כי סביר להניח שאנשים לא יתייחסו לתגובות שלי כמו לשאר התגובות... במקרה הזה הגיל שלי הוא יתרון

) אני זוכרת את המנטליות של כיתה ז', אצלי זה לא היה שום דבר ממה שאמרתם. במשך כל 6 שנות לימודיי עד כיתה ז' הייתי סוג של תלמידה מצטיינת ושנאתי לתת לאנשים להעתיק שיעורים או במבחנים (זה לא קרה יותר מדי במילא אבל הייתי ממש נגד זה). אני אישית לא הסכמתי שיעתיקו ממני כי הרי אני ישבתי ביום שלפני כן ולמדתי קשה (או שעבדתי קשה על שיעורי הבית) והרגיז אותי שמישהו יבוא ויעתיק ממני תוך 5 דקות את מה שלקח לי לעשות נגיד חצי שעה-שעה או שאני למדתי אחה"צ שלם ויעתיקו ממני הכל ויקבלו ציון כמו שלי בלי שהאדם הנ"ל למד בכלל (!). אפילו לחברות הטובות שלי לא ממש רציתי לתת להעתיק. (אני חייבת לציין שהן מעולם לא ביקשו להעתיק ממני במבחן, כולן ילדות טובות כמוני

). זה היה מין עניין עקרוני כזה ועד היום יש לזה שאריות אצלי (כמו לשבת שיעור שלם ולכתוב מהר עד כאב את כל מה שאומרים ובסוף יבוא מישהו שישן כל השיעור וירצה לצלם את העמוד הנ"ל). אחרי כמה זמן בכיתה ז' התחלתי להרפות ונתתי לאנשים להעתיק שיעורים, בעיקר כי בשלב כזה או שאלה סתם שיעורים עלובים במקצוע הומני או שיעורים קשים במקצוע ריאלי - ובמילא המעתיק אחר כך לא יבין כלום וייכשל במבחן, לא אני. להעתיק במבחנים ממש לא הסכמתי, אני חושבת שאלה שלא למדו (אני מעדיפה לא לקרוא להם "המופרעים") בכלל לא רצו להתעסק עם זה כי הם ידעו שאני לא אתן להם (וגם לא ממש היה אכפת להם להיכשל). האנשים היותר עצלנים שביקשו ממני חצי ברצינות חצי בתקווה פשוט קיבלו סירוב החלטי: המעתיק: אוף אני לא יודע כלום, אולי תתני לי להעתיק?? אני: לא המעתיק: למה, נו? לא יתפסו אותי! אני: ככה, לא רוצה המעתיק: נו, למה? וככה זה היה נמשך עד שהם היו עוזבים אותי. אחרי המגילה של "מה קרה כשהייתי בחטיבה" (ואני מצטערת על החפירה), דעתי בקשר למקרה הספציפי הזה: הבן שלך בכיתה ז', משמע, הוא בן 12 בערך. אני תמיד אומרת שבכיתה ז' הפסקתי להיות ילדה והיה אפשר לדבר איתי על כל דבר וברצינות. הוא כבר לא ילד, דברי איתו ברצינות ותשאלי אותו, לא למה הוא לא נותן לילד הזה להעתיק, כי בטח יש לו סיבות משלו, תשאלי אותו מה הוא חושב שכדאי לעשות עכשיו ואיך נראה לו שזה אמור להמשיך. אני מניחה שהוא לא ירצה ל"התבכיין" למורה ולהגיד שהילד הזה מעתיק ממנו פשוט כי זה לא הוגן לאף אחד. הכי מומלץ פשוט שילך למורה ויגיד לו שהם לא מסתדרים ושהוא מעדיף לשבת ליד מישהו אחר כדי שיהיה לו יותר קל להתרכז. זה בד"כ עובד ומה המורה יכול להגיד לו? "לא, אתה אמור להשפיע עליו לטובה! אתה תשב שם ותסבול עד שתחזיר אותו לדרך הישר"? לסיכום, מורים תמיד עושים את הטעות הזאת של להושיב תלמיד טוב ליד תלמיד שמפריע, אף פעם לא הבנתי במה זה עוזר, הרי זה רק מזיק לתלמיד הטוב - אבל כנראה שהם לא קולטים את זה. בהצלחה ומצטערת על המגילה, אני מקווה שעזרתי

 

[מ כ ב י היחיד]

למה הוא שואל את המורה בכלל?

שיעבור מקום לבד וזהו חחחחחחח מה זה כיתה א'...

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo43.gif ולמקרה שלא שמת לב

הגעת לעמוד הראשי. וגם אם החלטתם לא "להלשין", שמו תמונה של הילד הרע!

 

[רגליים קרות]

כן, שמתי לב..

 

[רחוב האגס 1]

אבל הפעם זה עבר בשלום ../images/Emo57.gif

 

[קֶרֶן יער]

מוקדם לדעת...

 

[פ ו פ ו 1]

הבעייה אינה רק העתקה

רגליים יקירתי, בתור סבתו האוהבת של יט"י הריני להעיר את תשומת לבך, כי אותו "חבר" לספסל הלימודים, מציק לבנך הרבה מעבר להעתקה. למשל: עשרים פעם בשעור הוא שואל מה השעה? כאשר יט"י נלאה מלענות, הוא תופס בידו ומפשיל את שרוולו כדי לראות בעצמו. כאשר הצעתי לנכדי בהלצה שגברי המשפחה יבואו לביה"ס ל"שיחה ידידותית" עם השכן, היתה התשובה: אז יהיה להם עסק עם משפחת הפשע... קשה לדעת מה חלקה של האמת בסיפור ואיפה הדמיון מתחיל להשתולל, אך ברור שיט"י שלנו סובל ואינו מרוכז בלימודים. לא ברור לי, רגליים, איך נתת למצב להמשך כ"כ הרבה זמן. חובתך להרים טלפון למורה (או לכתוב מייל או בדרך חסויה אחרת) ולדרוש הפרדת כוחות. עם כל ההבנה למצבו הרעוע והדורש טיפול של אותו נער, זה לא תפקידו של יט"י שלנו לפתור את בעיותיו תוך כדי יצירת בעיות לעצמו. מאחר שהבנתי שהמורה עסוק לעיתים קרובות ב"כסאות מוסיקליים" בכיתה, איש לא יחשוד בכשרים אם תבוצע גם פה החלפה. ויפה שעה אחת קודם.

 

[מלאכית אוהבת10]

ברור שהבעיה היא לא העתקה

"הילד הרע" מחפש תשומי ומפריע כי הוא מרגיש שיט"י שלכם שונא אותו. אם הוא יתן לו תשומי הוא לא יפריע לו. אם "גברי המשפחה" יבואו תתחיל מלחמה בין המשפחות ויט"י רק יסבול. יט"י יכול לסיים את המגורים המשותפים ליד הספסל בידידות. הוא יכול לפגוש את "הילד הרע" וחבריו בחטיבה ובתיכון ויהיה לו שונא. אתן יכולות לדבר בשקט עם המורה, אבל אל תתחילו מלחמה בין משפחות. אני הייתי כמו יט"י שלכם. ילדה "חרוצה", שלא ידעה להסתדר עם "מופרעים", והושיבו לידי את ראש חבורת הבריונים, ה"מופרע" שכל בית הספר פחד ממנו. למדתי להסתדר עם ילדים שלא היו מהסוג שלי. היום אני חושבת שהלימוד הזה היה יותר חשוב לי מעוד פרק בגיאוגרפיה או בטבע. בחיים ובצבא יט"י שלכם יפגוש את "הילדים הרעים" ואמא וסבתא לא תהיינה לידו כדי להציל אותו. האחים שלי בצבא פגשו את "הילדים הרעים" ביחידה הקרבית, כשהם היו כמו אחים. אצלנו בבית ניסו להסביר ש"הילדים הרעים" הם כמונו ויכולים להיות החברים הכי טובים. יט"י שלכם שונא את השכן לספסל וה"ילד הרע" מרגיש ומפריע לו בלימודים. אני חוזרת על ההצעה הקודמת. למה לא בטוב? למה לא להיות החבר של "הילד הרע". אם חברים לא מפריעים, כמו בבירה של מכבי. אנחנו הפרענו למורה כי לכל הכיתה וגם לי נמאס ממשחק הכסאות המוזיקליים. המורה לא התחשבה באף אחד במשחק הכסאות המוזיקליים שלה והיה חשוב לה רק "שקט תעשייתי". המורה של יטי"י מזכיר לי את המורה שלי. יט"י הלך למורה כל יום והמורה מבקש "סיבה טובה" כדי להעביר אותו. המורה לא חושב שיט"י הוא ילד עדין, שצריך להתחשב בו ולדאוג לו. הוא כמו המורה שלי, שלא התחשבה באף אחד, חוץ מעצמה. איך את מציעה מכתב אנונימי כשברור שמכתב כזה יכול להגיע רק ממישהו מטעמו של יט"י? אם אתם רוצים לדבר הולכים למורה, קובעים פגישה ואומרים כל מה שאתם רוצים, אבל בלי להזכיר את ההעתקה: בכבוד בנחישות ובדרישה. ההורים קובעים בבית הספר. יהיה לכם קל לבקש אם תעשו כמו שאמרתי ויט"י יראה סימני "הדרדרות" לפני הפגישה. חשבי על זה שיט"י יכול לקבל "מופרע" אחר. אם יט"י יראה סימני השפעה ישימו לידו רק "ילדים חרוצים" כי הילד "נוח להשפעה". אתן מפספסות הזדמנות להראות ליט"י איך נראים החיים האמיתיים. היום אני שמחה שהושיבו לידי את "המופרע" של בית הספר ולמדתי שלימודים זה לא הכל, "מופרעים" מתנהגים כמו כולם כשחברים שלהם, מורים מתכופפים כשכל הכיתה מאוחדת נגדם ולא נותנת להם לעשות מה שהם רוצים, ויש דברים הרבה יותר חשובים בחיים מפרק בגיאוגרפיה. אני מודה למורה השנואה שלי שלימדה את כולנו פרק על החיים האמיתיים.