הלם

[drall]

הלם

זה למעשה מאמר שהבטחתי לכתוב למני בשביל פורום נכי צה"ל ובינתיים לא עשיתי את זה אבל בגלל שכבר קיבלתי עוד שאלות על הנושא הזה אז לפחות רציתי לתאר את עיקרי הדברים. שורש העניין הוא שהשכל לא תמיד יכול להתמודד עם מה שהוא יכול לדמיין. הייתם כבר בסופרמרקט כמה פעמים , אתם חושבים על הליכה לסופרמרקט ,הלכתם לסופר והכל בסדר. כאן יש אינטראקציה של השכל אבל היא תואמת פחות או יותר את המציאות שמתרחשת מסביבכם. אבל מסתבר שהשכל לא תמיד יכול לגלות את הגמישות הנדרשת ממנו ע"י המציאות. לדוגמא , אדם יכול לדמיין בקלות שההורים שלו מתים , זה לא אומר שהוא יגיב בקלילות במקרה שהוריו יישחטו לנגד עיניו. הבנתם את הרעיון? יש מצב שבו משהו קורה והשכל לא מוכן לקבל אותו בתור מציאות ולכן השכל "נתקע". זהו המצב של ההלם. הלם של תאונת דרכים , גם אם היא חסרת נפגעים. הלם של מלחמה משתוללת , או של כל גילוי אחר של אלימות קיצונית. גם בשורה יכולה להוות הדק להלם כזה. במילים אחרות , הלם הוא פגיעה אנרגטית טהורה (אני מניח שהיא יכולה להיות משולבת בפגיעה פיזית , אבל פגיעות פיזיות לעיתים קרובות ניתן לרפא בקלות רבה.) מנגנון היווצרות ההלם הוא כזה. המיינד מקבל את המידע מהחושים , הוא שואב כמות גדולה של אנרגיה מהתסריט הנגטיבי כלומר מהאפשרות שהאירוע לא היה קורה. כמות האנרגיה הזאת היא כל כך גדולה עד שהיא משתקת את הצורות הרגילות בהן אדם שואב אנרגיה דרך המיינד. בואו נעצור כאן בינתיים. יש שאלות? דרול

 

[מלאכונית]

דוגמאות להלם ותוצרו האנרגטי

יפה מאוד, נושא רלוונטי מאוד לחיי לפני שני ערבים. הלם יכול להיווצר במצבים פשוטים יותר מהלם קרב. לדוגמא, נוכלים יוצרים מצב הלם כדי לשבש את תפיסת המציאות של קורבנם וכך להשאיר אותו חסר יכולת שיפור של הסיטואציה, ועל כן נתון ל"חסדיהם". מאידך, מורים רוחניים בחסד עליון משתמשים במצב הלם כדי ליצור התקדמות ותפיסה חיובית של האדם את עצמו ועולמו הפנימי והחיצוני. הם יוצרים זאת על ידי הבאת תפיסות חדשות של המציאות שאינן עולות בקנה אחד עם המוכר והצפוי. העדר ציפיות, כידוע, תנור מבטיח לעוגת אושר תופחת, גדולה יותר. (אולי גם מהפנטים) דוגמא נוספת - אנשים חסרי גבולות יכולים להשתמש במצב הלם כדי למשוך את האדם לבצע או להיות בסיטואציות בניגוד לרצונו הטבעי. במקרה זה מגיב מנגנון האינסטינקט ומתפתה לפחד מה"טורף", להלחם או לברוח כשלאחר מעשה יכולים להתעורר החושים הרגשות ותגובות אפקטיביות יותר. מקרי אונס מדווחים בספרות המקצועית כרצופי מצבי הלם, בהם הנאנס/ת לעיתים לא מתנגד/ת או מסרב/ת משום חוסר התיאום בין הבלתי צפוי להתרחשותו במציאות. ובהמשך לדבריך, דרול - הפתרון למצבי ההלם כפי שאני גיליתי בחיי הוא: א.היאחזות בגבולות מוכרים, ללא הליכה ולו קטנה אל כיוון ה"חושך". ב.סירוס הסקרנות ושאר נפילי המוח. ג.התמקדות בנשימה ד.מודעות, מודעות מודעות. מודעות לחולשות שלנו, לפחדים, לשיער שמשון ולעקב אכילס. מודעות למקומות חסרי הגבולות ותיעתוק גבולות ממקורות אחרים אל האזורים הפגועים. ה.אי-פזיזות. סוף מעשה במחשבה תחילה, ואפילו, סוף מחשבה במחשבה תחילה...או סוף הרגשה במחשבה תחילה. ו.שום היזדמנות אינה חד פעמית. שום חוסר ביטחון אינו מצדיק פעולה על פיו. ז.שליטה עצמית. סמים, אלכוהול, סוכרים כולם יכולים להוביל למצבי הלם והם מתוך בחירה. לפי סדר חשיבות ועניין

 

[arilousam]

הלם והמיינד

הלם הוא דבר מעניין. אני מאז ומתמיד ראיתי את האישיות שלי כמעין "תוכנית מחשב אנושית" כזו... שיכולה לתכנת את עצמה. המטרה היחידה שלה - להבין. זה היה בתקופה שבה פעלתי מתוך השכל - המיינד - האינטלקט - בלבד. עכשיו זה די משולב בתפיסת העצמי ותפיסת העולם בצורה מאוזנת ע"י אינטואיציה ואינסטינקט. הלם משול לנתון חדש במערכת, איתו היא אינה מסוגלת להתמודד. וכידוע, כאשר תוכנית מחשב נתקלת במקרה שכזה, זה נקרא "באג" - תקלה. המערכת מפסיקה לתפקד, או לחילופין , דוחה את הנתון החדש הזה, מחוסר פעולה מתאימה לו. כך או כך, אין אפשרות להתמודד עם המקרה. זו רק תובנה שלי על הלם.

 

[בארס]

לי

זה בעיקר ממחיש, שיש עולם ממשי, מציאות אנרגטית אולי, אנרגיות רבות עוצמה שמתועלות בצורה זו או אחרת דרך האינסטלציה המורכבת של המבנה האישיותי שלנו, שנסמך במידה רבה עד מאוד על הדימויים השכליים שמייצרת התפיסה השכלית שלנו, ושמנצח עליה המנגנון השכלי הסורר הזה שמכונה לעיתים המיינד. אגב ארי, ייתכן וגילית שהמטרה היחידה של תכנית המחשב האנושית שהיא האישיות שלך, היא להבין, אולם ישנן תוכניות שונות מהותית זו מיזו בקרב אנשים שונים, הנומרולוגיה מייטיבה לתאר את ההבדלים המהותיים בין ה"תוכניות" החיות בקרב אנשים. ויש לי גם השגה לא זניחה בכלל לגבי עיניין היכולת של התוכנות האלו לתכנת את עצמן, אני רואה את המצב יותר כמנגנון שמעוצב באופן מכאני ברובו ע"י גורמים חיצוניים ופנימיים, ובשום אופן לא מסוגל לתכנת את עצמו ע"פ רצונו. דבר נוסף לגבי ההלם, עם כל הסלידה העיונית שלנו מהמבנים האישיותיים שלנו, מקרה כמו הלם ממחיש עד כמה באופן טבעי המבנים האלו גם מגינים עלינו מפני עוצמות אנרגטיות שאיננו מסוגלים להזרים דרכנו באופן "טבעי", ומקרה של סתירה רצינית בין עובדה מציאותית לבין חוסר מוכנות אישיותית להתמודדות עם התופעה יכול וגורם לפגיעה חריפה וממשית. לכן יש להכיר בכך שיש יסודות אישיותיים שאסור לערער אותן במכוון, ורצויי לתת מקום לתהליך איטי והרמוני של הפתחות להתקיים. מה שרציתי לשאול הוא בנוגע לעיניין שאיבת האנרגיה מהתמונה הנגטיבית של המיקרה. כי בעצם התיאור הזה מסביר שכל האינטראקציה מתקיימת בעולם הדימיוני של האדם, כלומר : אדם שמע שאדם אחר קרוב לו נפתר והוא מגיב לכך באמצעות הדימיון שלו (או התפיסה הדימיונית שלו) שאין בו מקום לייתכנות של מיקרה שכזה (מות האדם הקרוב). אם נניח שמה שהוא שמע על מות הקרוב, היה טעות, כלומר האדם לא מת בכלל. אזי מדובר בהתנגשות של שני דימיונות של האדם. השאלה שלי היא איפה קיים הקשר למציאות עצמה, אם בכלל קיים כזה?

 

[drall]

שיחקת אותה בארס

זו בדיוק הנקודה והשיעור החשוב שאנחנו יכולים ללמוד מההלם. אין במציאות הזאת שום דבר שהוא אמיתי , הכל נפעל מתוך המחשבה המושגית. קיומה של תופעת ההלם היא האינדיקציה הכי טובה לכך שראיית העולם שלנו אינה ראיה אמיתית אלא היא נגזרת של פעולה אינדבדואלית של ההכרה. מי שמסוגל לחוות "הלם" לא מסוגל לראות את המציאות כפי שהיא , יש לו משקפי מודעות מסויימים וההלם הוא הסדק שרץ עליהם דרול

 

[חיפוש ית]

"אני בהלם"

כך אמר היום ברדיו איש שהיה בפיגוע אתמול. מצב שבו אנחנו יודעים שאנחנו בהלם... האם זה מצב שבו המציאות והמחשבה המושגית מתבלבלים? או בכלל...?

 

[drall]

היי מלאכונית

לא כל כך חשבתי לדבר על הפיתרונות למצב ההלם בשלב הזה אבל הנקודה המעניינת שמצאתי בדברייך הייתה בהקשר לאונס. זה ידוע שגם נשים שאוהבות סקס ברוטלי ואלים נכנסות למצב של הלם כתוצאה מאונס ולעומת זאת ישנן תרבויות בהן נשים נאנסות ברציפות במשך כמעט כל חייהן ועדיין הן מתפקדות בצורה נורמאלית. אלכוהול וסמים הם דברים שפוגעים בגוף ברמה הפיזיולוגית ולכן הם לא יכולים להחשב לפגיעה אנרגטית טהורה. אני לא חושב שהם נופלים לקטגוריה של "הלם" דרול

 

[חיפוש ית]

דרול

אני מעירה כי זה ממש צרם לי... אונס זה לא סקס אלים וברוטאלי. אונס זה לא סקס מכול סוג שהוא. אונס זה אלימות.

 

[שמש ירוקה]

נכון חיפושית

ואני מתפלא על כך דרול שלנו שלא שם לב לעניין הזה. אונס גורם להלם משום שבא אדם אחד וכופה את עצמו על אדם אחר. בעולם המושגי שלנו אנו מכירים במושג רצון ושאנו שולטים בחיינו. ולכן כאשר השליטה נלקחת במפתיע יש גורם של הלם. אם יש נשים שאוהבות סקס אלים וברוטאלי,הרי שהן אוהבות זאת מרצון עם אדם שהן בחרו בעצמן לשם כך ואף הוא נוטל בכך חלק מרצונו. במילים אחרות הסקס האלים והברוטלי שמפליא כל כך את דרול הוא חלק מהמערכת המושגית שלהן ולכן אינו בר קשר או השוואה להלם שגורם האונס. ממש פשוט וממש לא מעורר פליאה או עניין. זה עניין יחסי.או במילים אחרות הכל עניין של הרגל. מוטי.

 

[L i z a r d]

זה מה שדרול אמר למקרה שלא הבחנת.

 

[drall]

בדיוק כך

לכן אנחנו אף פעם לא יכולים לנתק את המעשה מההקשרים שלו. או כפי שאומר הפתגם פורנוגראפיה היא עניין של גיאוגרפיה

 

[drall]

בדיוק

לכן הוא לא נחשב "הולם" בחברות בהן האלימות היא עניין יומיומי ושכיח אצל כל התושבים. כמובן בחברה כמו שלנו שמוקיעה את האלימות הבלתי ממסדית , אונס יכול להחשב לאירוע טראומטי עד כדי כך שהוא יגרום הלם עמוק. נניח בציוויליזציה אחרת , כמו , בארצות שנכבשו לפני שלוש מאות שנה ע"י האירופאים האונס היה עניין מאוד שיגרתי. דרול

 

[חיפוש ית]

עדיין לא מסתדר לי

אונס כחלק מפעולת הכיבוש היה אולי עניין שבשגרה ללוחמים, אך אני בספק עם הוא היה שגרתי עבור הנשים. אם נחדד אונס בעתות מלחמה נתפס כאלימות גם אצל הלוחמים, הם כך "מענישים" ו"מראים" ללוחמים של הצד השני מי יותר חזק. ואם זה לא מספיק, הנשים שנאנסות (בשני הצדדים), מנודות מהחברה ומתייחסים אליהן כאל פרוצות, הן כבר לא בתולות.... יכול להיות שנשים בחברות אלימות הן בהלם תמידי....

 

[L i z a r d]

נראה לי שהלם תמידי הוא מצב פרדוקסלי

 

[חיפוש ית]

יכול להיות

מרגע שנכנסים להלם, איך יוצאים מזה? תאורטית אתה יכול להישאר במצב הזה.... במיוחד עם הסביבה מתיחסת להלם שלך כאל דבר שבשיגרה.

 

[L i z a r d]

ברגע שזה שיגרתי

זה כבר לא מצב של הלם. אבל יודעת מה - זה מעניין, מצב שבו הדימויים בראש של האדם מתנגשים תמידית אם מה שקורה לו בפועל.

 

[בארס]

קצת סדר רבותי

שוב יש לי הרגשה שנזרקה לאויר איזו מילה וכל אחד מדבר על משהו אחר בתכלית. קודם כל, לידע כללי, המילה הלם שייכת לתחום הרפואי הקונבנציונאלי, והיא באה לתאר מצב של ירידה בהספקת חמצן לרקמות הגוף שיכולה להגרם מדברים רבים כגון פציעה ואיבוד דם רב, מחלות שפוגעות בכדוריות הדם כמו אנמיה חרמשית וכו, טביעה ועוד מיני מרעין בישין. חובשים מכירים את המונח הזה בהקשר הנ"ל ולומדים את כל מנגנון ההתדרדרות הפיזיולוגי המובהק, ויש סדרות של בדיקות כדי לאבחן את מצב ההלם ומה ניתן לעשות בכל שלב (כמובן הקשקשת רבה ובסופו של דבר הטיפול מסתכם בעצירת ההתדרדרות ונתינה של טיפול תומך בכדי שהגוף יוכל לעשות את שלו). יש את המונח "הלם קרב", שאני מניח שאליו התכוון דרול, בגלל הבילבול במונחים שונתה ההגדרה ל"תגובת קרב", כי הלם זה דבר אחר, ואנחנו מדברים על תגובה "נפשית" למאורע קיצוני. להלם קרב יש התוויות וקריטריונים מוגדרים, עד כמה שאני זוכר, הלם קרב הוא תופעה ספציפית ומיוחדת לקרב, והפגוע חייב להמצא במצב של סכנת חיים. התוצאה בפועל גורמת לניתוק ממשי מהעולם , ירידת התפקוד בפועל לרמה שבקושי ניתן לקיים את הפעולות היום יומיות הפשוטות של החיים, ושהייה ממושכת במצב שסרטים מהמאורע הספציפי חוזרים ופוקדים את האדם. יש מצבים של הלם קטנים יותר, מדובר בלהיות המום, כאשר אדם המום באופן זמני לאור מקרה מסויים, בזמן המימותו החוקים הלוגיים הרגילים שהיוו את שאננותו הבסיסית לגבי עצם קיומו מאבדים את תוקפם ומפסיקים ל"עבוד", האינטלקט של האדם ממשיך לעבוד והוא ממשיך לנסות להסביר את מה שקורה בכלים הרגילים. כל פעם שאנחנו מופתעים אפילו באופן מינורי מדבר שולי , אפשר לומר שזה מין הלם קטנציק, כמו למשל לחפש את המשקפיים בכל הבית ולבסוף למצא שהם היו על הראש כל הזמן. עיניין זה ממחיש את העובדה שאנחנו מתיחסים בפועל כקיים, רק למשהו שיש לו ייצוג בהכרה שלנו, ועבר "תיוק" של השכל. הלכה למעשה, המציאות מיתנגשת לנו עם העולם הסגור שאנו כלואים בו, ללא הרף, ובהלך החיים המוקדמים שלנו התפתחו ומשתכללים כל המנגנונים שמטרתם להעלים את עובדת היותנו לא מחוברים למציאות ממשית. עכשיו בואו ונגיד שהאדם הוא מערכת התמרת אנרגיות בשירות מערכת השמש, כל האינטראקציה ביניינו לבין העולם הינה מעבר של אנרגיות. האנרגיות הזורמות ביקום הן עצומות רבות ובעלות תכליות מדוייקות, המבנה האישיותי שלנו יהיה משול לתחנת רוח (באופן פשטני) שכשנושבת רוח, גורמת לשרשרת של פעולות המביאות בסופו של דבר ליצור קמח, שאחרי טיפול מסויים נוסף, יהפוך ללחם , שהוא המזון המכלכל את הפועל בתוך התחנה. לגביו הרוח לא קיימת, ובודאי שאינו יכול לינזן ממנה, העולם שלו מורכב מעבודה, חיטה, מזיקים ודחפים אחרים. עד כאן לעת עתה. כל מי שמעוניין ויכול להוסיף להאיר או להמשיך את האמור מוזמן לעשות כן. כל מי שעולים לו שאלות חייב לעשות כן.

 

[שמש ירוקה]

טוב,אז באמת סיכום יחסית קצר.

הלפ הוא מצב שבו אדם הולך על חבל מבלי לדעת זאת ומצב ההלם הוא הרגע שבו הוא שם לב שבעצם יש מתחתיו תהום פעורה שהוא לא היה מודע לה ואז הוא מאבד את שיווי המשקל,לפעמים לא מצליח להתאזן ונופל. ההלם האו מצב שבו אדם מאבד אמון בעולם כפי שהוכר לו, ואו אז העולם הופך להיות מפלצת של אכזריות ששום מסך אשלייה ומסיכה לא יוכלו לו. מרגע שאתה מודע לכך שהכל אשלייה כל הזמן והרצף המציאותי התודעתי שלך נקרע במקום מסויים ללא כל יכולת להתאחות,כמו שבר פתוח אז אתה בהלם. אתה נתת יפה דוגמאות להפתעות קטנות שיש לכל אחד בחיים שמהם מצליחים לצאת ועליהם מצליחים להתגבר באמצעות כוח האיזון. אולם ככל שרבה המכה שאדם חוטף וככל ששיווי המשקל הנפשי מתערער כך קטנים הסחכויים שאדם יחזור להיות אדם מן היישוב. כדי להתגבר על כך צריך לעזור לאדם לבנות מחדש את האמון שלו בעולם ללמד אותו מחדש להאמין באשלייה,אולם מי שראה את התהום כיצד יוכל להאמין מחדש שהוא הולך על קרקע יציבה? אנשים שלקו בהלם חריף מגלים שקשה להם מאוד לחזור "לחיים רגילים" וכל שאר חייהם הם נתונים לפחדים קשים וסיוטים דווקא בגלל הדבר הזה. ולפי דעתי בקרוב מאוד יבוא שי ידידינו ויאמר לנו שבמדיטציה צפונה גאולתם של האנשים הללו.אבל אולי אני טועה. מדיטציה המלמדת בני אדם להתיחחס בשיוויון נפש לדברים עשויה אולי להיות צעד מנע ללא מעט הפתעות בחיים. אבל אם אדם לא מרשה לעצמו להיסחף עם שום דבר כמו הסטואיקנים הרי שהוא בעצם מת עוד בחייו ומתים כידוע לא יכולים ללקות בהלם,כי גורם ההפתעה לא קיים בחייהם. בכל מקרה בארס,אני עובד כרגע על סגנון מקוצר וללא הרבה מילים והדרך הכי טובה לעשות זאת היא לצמצם קצת את האריכות והשפה הלא מובנת של האחרים.(כל הטרמינולוגיות המסובכות והמילים הלועזיות הקשות.) וגם זאת התייחסות קונקרטית לחלוטין. מוטי.

 

[drall]

ארוך ומיותר , אם תשאל אותי

לא הייתי אומר שמדיטציה היא גאולתם של אנשים כאלו או אנשים אחרים. זה היה הופך אותי למגדיר מדיטציות או גרוע מזה , לאחד שטוען שלמדיטציה יש איזה שימוש. לא שמשהו כאן מוטעה אבל הפילוסופיה של המדיטציה גורסת שיש לנתק בין מדיטציה לבין השלכות מעשיות. מה שחשוב לי בדיון על ההלם זה הדגש על כך שהלם הוא פגיעה אנרגטית טהורה. גם אם לאדם לא קרה שום דבר פיזי , עדיין הוא פגוע ואני כבר תארתי מקודם את מנגנון הפגיעה. לכן ניתן לומר שההלם יכול לשמש בשני אופנים. קודם כל באיפיון אנרגטי של האדם ואחר כך בתור כלי לאדם להבין שהוא יישות נשלטת על ידי אנרגיות. זו מבחינתי חשיבות ההלם. בגלל שההלם הוא פגיעה אנרגטית סביר להניח שמניפולציות אנרגטיות יוכלו להקל על האדם ההלום או לרפא אותו מההלם. יש מדיטציות כאלו , נכון , ויש גם רייקי , הילינג , קריסטלים , יוגה , אומניות לחימה , טאי צ´י ודיקור סיני. אין כאן יתרון מיוחד דווקא למדיטציה. כל דבר ככל שהוא עובד יותר על האנרגיות מועיל יותר. מה שכן חשוב הוא אותו מיפוי שניתן לעשות בעקבות ההלם , אותה התפוצצות אנרגטית שנותנת לנו מושג על זרמי האנרגיה שמגדירים את ההתנהגות האנושית. דרול

 

[שמש ירוקה]

אני בהחלט שואל אותך שי

וכשאתה עונה לעניין עם גוון אישי מצומצם עד למינימום ומבלי להשתמש ללא אישור בפטיש 5 קילו על אנשים אחרים אתה אפילו מצליח לשכנע אותי לפעמים בדבריך. אבל עדיין נשאר משהו פתוח הקשור לעניין,זוכר את נושא הדיכאון? שם לא השתכנעתי והעניין קצת יותר מורכב אפילו ממה שאתה היית מוכן להודות כשעמדת מול שורה של שוללים ומתקיפים. נניח ומדיטציה היית עוזרת למשל לאנשים חולי דיכאון אפילו יותר מכל הטיפולים הקונבנציונליים,האם לא היית צריך לערוך מחקר מדעי על מנת להוכיח זאת,אפילו לעצמך?(נניח שתי קבוצות,אחת עוברת טיפולים רגילים ותרופתיים והאחרת מבצעת איזשהו סוג של מדיטציה-כנראה דינאמית- מספר פעמים ביום.) אבל למה לך להסתבך עם העניין הזה?הרי אמרת שהפילוסופיה של המדיטציה שוללת יישומים מעשיים והשלכות וכאן כבר אתה נכנס עמוק לשדה מחקר מדעי קלאסי לכל דבר,לשם מה?(זכור את המחקרים של מדיטציה אחרת חביבה עליך) אז לטעמי היית מוחלט מדי בעניין ההוא יותר ממה שהיית צריך להיות ואתה מבלבל את עצמך.יש רופאים שגורסים שגם אימון גופני יכול לעזור בסוגי דיכאון קל כזה או אחר,אז אולי זאת ההשפעה של המדיטציה הדינמית,בין הייתר?אבל מה לגבי דיכאון כבד,האם גם שם היית מוכן לקחת אחריות טוטאלית על נפשם של האחרים וסבלם? אדם דכאוני מרגיש עצמו נטול אנרגיות מכל מיני סיבות,מהיכן שאבת את האמירה המוחלטת שדווקא מדיטציה תצליח במקום שבו כל השאר נכשלו לדבריך? ואיך תטפל המדיטציה שלך בכל שאר הגורמים הסובבים את הנושא,כמו גורמי אופי ואישיות,ההיבט החברתי וכדומה,האם יש לך פתרונות קסם גם לזה? והן אתה עצמך אמרת שאתה עדיין חוקר את העניין הזה. אז יופי שיש לך זמן לחקור.העולם הזה מלא בחקירות,חלקן באור,חלקן באפלה. כשתסיים לחקור,אשמח לשמוע מסקנות קצת יותר צנועות ופחות גורפות. והעלית שוב את הנושא בגלל שהוא קשור בצורה כזאת או אחרת לנושא ההלם. דיכאון הוא תופעת לוואי של מצב ההלם,יחד עם תופעות רבות אחרות. יחד עם זאת לא כל מי שלקה בדיכאון קיבל זאת בגלל הלם. מוטי.