מאלכית של אהבה
New member
הלכת והשארת אותי לבד
הכרנו דרך חבר משותף שלנו וכבר מהיום שהכרנו היו ניצוצות באויר, רק שלף אחד לא היה את האומץ לבוא ולהגיד גלויות מה שהוא מרגיש. חבר שלך נדלק עלי ואתה כמו כל חבר טוב לא עשית שום צעד כדי שהוא לא יפגע הסברתי לך שאני לא מעונינת בו ורמזתי לך שאני מעונינת בך, בקיצור הזמן עבר ואני עזבתי את העיר לטובת העיר הגדולה ת"א, הקשר ביננו נותק ונפגשנו רק בימי שישי ביציאות המשותפות. באחת הימיאות המשותפות אחרי שחזרתי לעיר, רקדנו במועדון כל הלילה היינו צמודים עד משהו כמו 6 בבוקר, שבוע אחרי זה לא נתנו לכם להכנס כי אתם לא סטודנטים, ונאלצנו לעזוב את המועדון אתה וחבר שלך נסעת לקריות ואני וחברים נוספים שהיי איתנו נסענו לרמת ישי, במהלך אותו ערב התקשרת אלי וקבענו להפגש שבוע אחרי זה בחיפה (כי הייתה לי בחינה באוניברסיטה), נפגשנו ביום חמישי וברגע שנפגשנו ידענו שאנחנו הולכים להיות ביחד ולא משנה מה, שעליתי לאוטו נישקת אותי וזה היה נראה לי הכי טבעי שבעולם כאילו שאנחנו ביחד שנים, מאותו רגע אי היה אפשר להפריד אותו כל הזמן היינו ביחד, ואחרי משהו כמו שבוע התחלתי ללמוד בחיפה ואז כל יום היינו ביחד והיינו ישנים כמעט כל יום ביחד כי לא רצינו להפרד אחד מהשני. אחרי חודש שהיינו ביחד אמרת לי שאתה ביקשת גרינד קארד ושאתה מתכוון ללכת לעבוד אצל אחיך בארה"ב אמרת שזה לא בטוח וביקשת שאם תטוס שאני יבוא איתך הסכמתי ואמרנו שנחכה ונראה מה יהיה. בנתיים העברנו חמישה חודשים נפלאים מלאי תשוקה, אהבה ובילוים אין סופים כל הזמן רק נהננו אחד משניה. אחרי חמישה חודשים אחיך הודיע לך שאין סיכוי שתקבל גרינד קארד כי המצב קצת מסוכן (זה היה בתקופה של המלחמה עם עיראק), היה לנו איזה ויכוח ראשון ואחרון ואז יום אחד דיברת עם אחיך והוא אמר שיש אפשרות שתעבוד שם אבל לא חוקי. מאותו יום המצב ביננו הלך והתחיל להתדרדר בהדרגה, הבטחנו שנטוס ביחד אבל אני בגלל האוניברסיטה והלימודים במכללה לא יכולתי ולא רצית לדחות יותר את הטיסה שלך. השבועים האחרונים שלך בארץ היו מלאים בחי ומריבות אני לא רציתי שתטוס ולא יכולתי לבקש ממך לא לטוס כי זה היה החלום שלך ולא הייתי מוכנה שתוותר אליו בטח שלא בגללי. יומים לפני הטיסה המדוברת רבנו ריב "טלני", ביום של הטיסה שלך נפגשנו ואמרנו דברים פוגעים אחד לשני ואחד מהם היה שלא תתקשר אלי ברגע שתגיע לשם, כברו כמעט חמישה חודשים מאז שאתה שם וחוץ ממה ששמעתי מחברים שלך שפגשתי במקרהה אני לא יודעת כלום. אני מצטערת על זה שאתה לא מתקשר ומתגעגעת אליך המון. אני לא זוכרת את עצמי מאושרת כל כך אם אף אחד אפילו לא עם החבר הקודם שלי שיצאתי איתו ארבע שנים. נסיך שלי מתי אני כבר ישמע ממך אני כל כך מתגעגעת עליך אתה אפילו לא מתאר לך. אוהבת אותך בכל הלב והנשמה הנסיכה שלך
הכרנו דרך חבר משותף שלנו וכבר מהיום שהכרנו היו ניצוצות באויר, רק שלף אחד לא היה את האומץ לבוא ולהגיד גלויות מה שהוא מרגיש. חבר שלך נדלק עלי ואתה כמו כל חבר טוב לא עשית שום צעד כדי שהוא לא יפגע הסברתי לך שאני לא מעונינת בו ורמזתי לך שאני מעונינת בך, בקיצור הזמן עבר ואני עזבתי את העיר לטובת העיר הגדולה ת"א, הקשר ביננו נותק ונפגשנו רק בימי שישי ביציאות המשותפות. באחת הימיאות המשותפות אחרי שחזרתי לעיר, רקדנו במועדון כל הלילה היינו צמודים עד משהו כמו 6 בבוקר, שבוע אחרי זה לא נתנו לכם להכנס כי אתם לא סטודנטים, ונאלצנו לעזוב את המועדון אתה וחבר שלך נסעת לקריות ואני וחברים נוספים שהיי איתנו נסענו לרמת ישי, במהלך אותו ערב התקשרת אלי וקבענו להפגש שבוע אחרי זה בחיפה (כי הייתה לי בחינה באוניברסיטה), נפגשנו ביום חמישי וברגע שנפגשנו ידענו שאנחנו הולכים להיות ביחד ולא משנה מה, שעליתי לאוטו נישקת אותי וזה היה נראה לי הכי טבעי שבעולם כאילו שאנחנו ביחד שנים, מאותו רגע אי היה אפשר להפריד אותו כל הזמן היינו ביחד, ואחרי משהו כמו שבוע התחלתי ללמוד בחיפה ואז כל יום היינו ביחד והיינו ישנים כמעט כל יום ביחד כי לא רצינו להפרד אחד מהשני. אחרי חודש שהיינו ביחד אמרת לי שאתה ביקשת גרינד קארד ושאתה מתכוון ללכת לעבוד אצל אחיך בארה"ב אמרת שזה לא בטוח וביקשת שאם תטוס שאני יבוא איתך הסכמתי ואמרנו שנחכה ונראה מה יהיה. בנתיים העברנו חמישה חודשים נפלאים מלאי תשוקה, אהבה ובילוים אין סופים כל הזמן רק נהננו אחד משניה. אחרי חמישה חודשים אחיך הודיע לך שאין סיכוי שתקבל גרינד קארד כי המצב קצת מסוכן (זה היה בתקופה של המלחמה עם עיראק), היה לנו איזה ויכוח ראשון ואחרון ואז יום אחד דיברת עם אחיך והוא אמר שיש אפשרות שתעבוד שם אבל לא חוקי. מאותו יום המצב ביננו הלך והתחיל להתדרדר בהדרגה, הבטחנו שנטוס ביחד אבל אני בגלל האוניברסיטה והלימודים במכללה לא יכולתי ולא רצית לדחות יותר את הטיסה שלך. השבועים האחרונים שלך בארץ היו מלאים בחי ומריבות אני לא רציתי שתטוס ולא יכולתי לבקש ממך לא לטוס כי זה היה החלום שלך ולא הייתי מוכנה שתוותר אליו בטח שלא בגללי. יומים לפני הטיסה המדוברת רבנו ריב "טלני", ביום של הטיסה שלך נפגשנו ואמרנו דברים פוגעים אחד לשני ואחד מהם היה שלא תתקשר אלי ברגע שתגיע לשם, כברו כמעט חמישה חודשים מאז שאתה שם וחוץ ממה ששמעתי מחברים שלך שפגשתי במקרהה אני לא יודעת כלום. אני מצטערת על זה שאתה לא מתקשר ומתגעגעת אליך המון. אני לא זוכרת את עצמי מאושרת כל כך אם אף אחד אפילו לא עם החבר הקודם שלי שיצאתי איתו ארבע שנים. נסיך שלי מתי אני כבר ישמע ממך אני כל כך מתגעגעת עליך אתה אפילו לא מתאר לך. אוהבת אותך בכל הלב והנשמה הנסיכה שלך
