הלו הלו הלו

[black crow]

הלו הלו הלו

טוב, אז בגלל שאהבתי מאוד את פירות שרשור תעודת הזהות שעבורי לפחות היו מתוקים מאוד עלה במוחי רעיון

לפתוח שירשור המלצות. עכשיו ההסבר: בעקבות תעודות הזהות המושקעות העברתי את הבוקר שלי בחיפוש זמרים, סופרים וסרטים מומלצים ויש בידי רשימה נכבדת של דברים שאשמח לקרוא, לראות, או להקשיב להם. בשל כך עלתה הערכתי לחברי הפורום האיכותיים ואשמח לשמוע עוד המלצות ובטוחה אני שכולנו נתעשר מכך. אז כך: אם יהיו מצטרפים לרעיון שלי אני מבטיחה לפתוח שרשור כזה בכל שבוע אך ישנם כמה חוקים שכדאי לשמור עליהם לדעתי על מנת לקיים מעט סדר בדברים. 1. כל המלצה מוגבלת בבחירה אחת בלבד: סרט, מוזיקאי, תערוכה, ספר וכו' הרעיון הוא שלא תמליצו בכל פעם על יותר מדבר אחד על מנת שנספיק לעקוב אחר ההמלצות ועל מנת לרווח אותן מעט כדי שהשרשור יהיה פעיל בכל שבוע. 2. להימנע מתגובות מיותרות או לא קשורות לשירשור על מנת שלא ידחק הודעות חשובות לדפים האחוריים. 3. להימנע מריבוי אייקונים ומריחות מילים כי זה סתם מקשה על הקריאה. מוכנה לשמוע הצעות ובכלל מעניין מאוד יהיה לקרוא את ההמלצות שלכם. אוהבת,חוף. נ.ב. אני עוד שוקלת את ההמלצה הראשונה שלי אז זה יופיע בהמשך

 

[boy for pele]

כלל מספר 2 ו3 - זהב!

במיוחד 3. אני גם צריך לשים את הכלל הזה בשרשורים שלי. אני אחשוב על מה להמליץ, היה לי רעיון, אבל חשבתי שעדיף שזה יהיה משהו שטרי אצלי בראש, ולא משהו שלא שמעתי או קראתי מזמן.

 

[shiray]

אלה אפילו לא חוקים שלך, ואתה מחליט איזה

סוג חוקים הם?!?!

 

[boy for pele]

למה שלא אגיד את דעתי?

 

[מועדון לקוחות]

אני כבר רואה איך הם מתפקדים בפורום ../images/Emo8.gif

זה היה אבוד מראש - אבל נסיון יפה

(הכוונה היא לכללים). הרעיון של השרשור הוא אחלה. ליבי

 

[noosh]

וואלה, זה רעיון מעולה

ועוד אין המלצה אחת

כמעט מפורסמים / קמרון קרואו

לסרט הזה, שיצא בשנת 2000, הגעתי דרך המלצה של ידיד שלי. הוא מסוג האנשים שמכירים את הטעם שלי כלכך טוב, אני אפילו לא יודעת איך, שאני לא חושבת שיש המלצה שהוא אי פעם פספס בה. ולא רק לא-פספס, אלא פשוט קלע בול. כשאח שלי הביא את הסרט הזה הביתה מספריית הדיוידי, ישבתי מולו, ולא ידעתי מה אני הולכת לראות. זה בסדר, כי המוזיקה הספיקה לי. אני זוכרת שעוד בהתחלה, כשיש קטע ששומעים את America של סיימון וגרפונקל ברקע, היו לי דמעות בעיניים רק בגלל המוזיקה ואח שלי, שצפה בזה איתי, הסתכל עליי ואמר לי שהוא לא מבין איך לא ראיתי את זה קודם. הסרט הזה מדבר, בראש ובראשונה, על מוזיקה. על מוזיקה מנקודת מבט של להקה בינונית בסבנטיז, על מוזיקה מנקודת מבט של נער שמוזיקה היא החיים שלו, ומלווה אותה בסיבוב שלה, על מוזיקה מנקודת מבט של מעריצות, שהן לא באמת מעריצות, אלא מעריצות בעיקר את המוזיקה, על מוזיקה מנקודת מבט של אמנים אחרים, של מגזינים, בשבר הזה שבין התקופה בה מוזיקה נוצרה בשביל היצירה לתקופה שבה מוזיקה נוצרה בשביל הכסף. והתקופות האלה, מסתבר, הן לא תקופות שתלויות בזמן, הן משהו שמתרחש בכל מקום בכל מצב, במעבר הזה בין אלמוניות להצלחה. מעבר לכך שהפסקול של הסרט הזה פשוט מעולה (למי שאוהב רוק קלאסי), גם כל השאר לא נופל. הוא מצחיק, הוא נוגע, הוא יפהפה (מבחינה ויזואלית, הוא פשוט יפה), הוא כתוב בצורה שמחברת אותך פנימה (אולי כי הוא חצי אוטוביוגרפיה של הבמאי), והוא כלכך מהנה שאתה פשוט יושב שם, ונותן לו ללוות אותך. אני זוכרת שכשצפיתי בו הוא פשוט עשה לי פרפרים בבטן. לאורך כל הסרט היו לי פרפרים, וזה לא היה מתוך ציפיה למשהו גדול, זה היה בגלל כל הפרטים הקטנים. פשוט כי הרגשתי אותו בוער בפנים ,כי הוא הצליח לבטא את כל הרגשות שלי כלפי מוזיקה, את החיבור הזה. את איך שיש כאלה שלא מבינים כמה זה כואב לאהוב להקה או יצירה מסויימת (המשפט הזה לקוח משם, אגב). וראיתי אותו שוב, ושוב (אני ממליצה על גרסת ה-Untitled, אחרי שצופים בה כבר אי אפשר לצפות בסרט הרגיל), ואני חושבת שאינ כבר מכירה אותו בעל פה, ואף פעם לא יימאס לי להכניס אותו חזרה לדיוידי, להפך, זה אפילו יעשה לי טוב יותר, אני יודעת שאלו יהיו השעתיים וחצי של האסקפיזם שלי למקום שמרגיש לי בטוח.

 

[רעוּת]

נועה ../images/Emo16.gif

 

[killerit1]

the wall of sound- geva alon../images/Emo79.gif

הדיסק החדש של הבחור המוכשר הזה!! (רינת, שקט

).. בכל מקרה, מי שלא שמע עליו עדיין (וקצת קשה לא לשמוע עליו כשאני כותבת פה..), הוא זמר ישראלי ששר באנגלית, סינגרס-סונגרייטר בעל קול מדהים ומהפנט וגיטריסט בחסד. זה הדיסק השני שלו והוא יצא לפני חודשיים, דיסק הסולו הראשון שלו יצא לפני קצת יותר משנה והוא לא פחות טוב, שניהם משובחים מאוד, לפני שפצח בקריירת סולו היה חבר בלהקת הflying baby שעדיין לא התעמקתי בהם, אבל אני מתכננת לעשות זאת בעתיד הקרוב, צפו לרשמים והערות.. שבוע טוב!!

 

[lifahead]

ראיתי את אשתו בהופעה של ברט..

אני סתם מתלהבת..:}

 

[killerit1]

אשתו?!?!?!?!?!

הוא נשוי?????????????

 

[lifahead]

כן... הוא התחתן השנה.. ידיד שלי היה בחתונה...

עדין.. איזה מגניבה אני שראיתי אותה...

 

[rfranko]

רואה שגם אני לא לגמרי מעודכנת...

 

[killerit1]

עזבי מגניבה!!!!!!

את הרסת לי את החיים כרגע את יודעת את זה??? לא יכול להיות שהוא נשוי, לא לא לאאאאאאאא!! איך קוראים לה?

 

[killerit1]

ליפה-הד בואי לצ'אט מייד!!!

 

[שוקו פריך]

או שאם רוצים...

אפשר לשמוע את ניק דרייק שזה הדבר האמיתי

.

 

[black crow]

גל! אם כבר....

אז תני המלצה אמיתית

חוף

 

[killerit1]

לגמרי!!!../images/Emo46.gif

לא שיש לי חלילה משהו נגד ניק דרייק, הוא אחד הזמרים המדהימים.. אבל לא צריך להתייחס להמלצות בזלזול!!

 

[ירגזי כחול]

סינג-ר- סונגרייטר,

אלא אם כן הוא התרבה מאז שבדקתי

ומיכליק, את הכי קורעת בעולם, תהיי בריאה, אבל אני מתה עליך

[מחררררררררררררר

]

 

[מועדון לקוחות]

הרלן קובן - היער

הי לכם. חייבת להתוודות - הסיבה היחידה שהתחלתי לקרוא את הספר היא כי "ידיעות אחרונות" נתנו קופונים לקבל אותו בחינם. לפני זה בכלל לא התלהבתי מהרלן קובן - בעיקר כי יש לי משהו נגד המוניות - נגד זה שכולם באופן גורף מחליטים שמשהו טוב ולא מפסיקים לדבר על זה. והתחלתי לקרוא בלי הרבה ציפיות, בעיקר כי אני לא מצליחה להתרכז בקריאה כבר די הרבה זמן, וזה נראה לי לא בסדר. אבל הספר הוא פשוט מרתק, ספר מתח טוב, בלי תיאורים מעיקים יותר מדי ובכלל ממולץ מאוד. אני שמחה ששיניתי את דעתי בנושא ונתתי לספר צ'אנס כי הוא אכן מרתק. אני מצרפת תקציר של הספר כדי שבכל זאת יהיה לכם מושג במה דברים אמורים. זה לא ספר שישנה לכם את החיים, אבל זה אחלה של ספר לקרוא, וזה מה שחשוב לדעתי. "היער" : לפני עשרים שנה נכנסו ארבעה צעירים למעבה היער, ולא שבו. גופותיהן של שניים מהם נמצאו; שני האחרים נחשבו מאז לנעדרים. עתה, פול קופלנד, אחיה של אחת הנעדרות, הוא תובע מחוזי אמביציוזי הנאבק לנצח במשפט החשוב ביותר בקריירה שלו ולשקם את חייו האישיים. אבל גילויה של גופה, שעליה סימנים הקושרים אותה לקופלנד, מכניס את חייו לסחרור מחודש. הגילוי הבלתי צפוי מאלץ את קופלנד לשוב ולהתמודד עם כל מה שניסה להדחיק מאז אותו קיץ. מה היה חלקו בטרגדיה? מה היה חלקה של לוסי, אהבת נעוריו? מה בדיוק הסתירו מפניו הוריו, מהגרים מרוסיה, ומדוע נטשה אותו אמו? ובעיקר, מה באמת קרה באותו לילה נורא במעבה היער, והאם יש סיכוי להיכנס שוב לעומק זירת האסון האפלה, אפופת סיפורי הבלהות, ולצאת ממנה ללא פגע? היער, רב המכר המורכב והמשוכלל ביותר של קובן - המזגזג בין שתי יבשות ובין רסיסי הזיכרון והתודעה של דמויות שהיו לכאורה באותו מקום אך חוו חוויות שונות לחלוטין - ידיר שינה מעיניכם ויעביר בבשרכם, עמוד אחר עמוד, צמרמורות של אימה ועונג, מהסוג שרק קובן יודע לייצר יום טוב, ליבי

 

[boy for pele]

אקצר.

הלהקה שעליה ברצוני להמליץ היא Slint, ובמיוחד אלבום המופת שלה Spiderland. מדובר בלהקת רוק אלטרנטיבי מתחילת שנות ה90. הלהקת מתאפיינת בסאונד של גיטרות חשמליות מונמכות ואיטיות, כאשר הסולן למעשה אף פעם לא שר, אלא מדבר בשקט. לעיתים הגיטרות מתפרצות, והסולן צורח, אבל בגדול ההפקה מזכירה את הסגנון הלואו פיי של סטיב אלביני - צריך להתאמץ כדי לשמוע את הקול של הסולן על הרקע המוזיקה. הרבה תגי סגנון מודבקים גם ללהקה זו - סלואו קור, פוסט רוק, רוק אלטרנטיבי, אינדי וכו', אבל שם של הסגנון זה לא מה שמשנה, ולא אכנס כאן לבעייתיות של הגדרת סגנונות מוסיקליים. האלבום מורכב בסך הכל מ6 שירים, והדוגמה המייצגת ביותר של היצירה של הלהקה היא הרצועה הסוגרת, Good morning, Captain. השיר, באורך של קרוב לתשע דקות מבוסס על "שירת יורד הים הישיש" ("The rime of the ancient mariner"), יצירתו של המשורר הבריטי המפורסם סמואל טיילור קולרידג'. המילים די מחרידות, ובשילוב של מוסיקה שרק מחכה להתפרץ, ואכן מתפרצת בסוף השיר, גורמת למאזין לצרוח עד אובדן חושים. מומלץ מאוד כבר אמרתי?