חני החMודה האMיתית
New member
הלוואי....
הלוואי ויכולתי לעוף למקום רחוק. מקום בו הדמעות אינן חונקות והאושר הוא בהישג יד. מקום בו אני ארגיש נאהבת ורצויה ולא מנודה ושנואה. מקום בו המציאות שלי תראה אחרת. אבל זה רק חלום ואשליה, ולעוף אינני יכולה. אך אני טובעת בסבל ובכאב ובחוסר רצון לחיות. אני טובעת ואף אחד לא מושיט לי יד. אלה שאהבו אותי באמת עזבו אותי, נטשו אותי לאנחות- אין לי כבר סיבה לחיות. אולי יותר מכל אני שנואה על עצמי. השנאה שלי אוכלת אותי מבפנים. אני רק רוצה שיחבקו אותי ושלא יגידו מילה. למה הריקנות לא עוזבת אותי? אין לי מפלט בשום מקום. שמישהו כבר יציל אותי מהסיוט הזה. אני רוצה רק שהאדמה תיפתח ושאני פשוט יפול לתהום. למה כל כך קשה להגיד מילה טובה? אני הבת שלהם והם מתייחסים אליי כאילו אני זרה. למה אין אף אחד שמבין? אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי. זה גורם לשנוא את עצמי יותר ויותר. הריקנות הורסת אותי לאט לאט ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה להתמודד יותר. אין בי כוחות להתמודד עם הסבל והכאב. אני רק צריכה מישהו אוהב... כמו זה שהלך ממני והשאיר אותי להתמודד לבד עם המציאות האכזרית הזאת. עם המציאות שלי שכולה כאב ובכי שלא עוזבים אותי אפילו לא לרגע אחד של מנוחה. רוצה ליפול לתהום... חני
הלוואי ויכולתי לעוף למקום רחוק. מקום בו הדמעות אינן חונקות והאושר הוא בהישג יד. מקום בו אני ארגיש נאהבת ורצויה ולא מנודה ושנואה. מקום בו המציאות שלי תראה אחרת. אבל זה רק חלום ואשליה, ולעוף אינני יכולה. אך אני טובעת בסבל ובכאב ובחוסר רצון לחיות. אני טובעת ואף אחד לא מושיט לי יד. אלה שאהבו אותי באמת עזבו אותי, נטשו אותי לאנחות- אין לי כבר סיבה לחיות. אולי יותר מכל אני שנואה על עצמי. השנאה שלי אוכלת אותי מבפנים. אני רק רוצה שיחבקו אותי ושלא יגידו מילה. למה הריקנות לא עוזבת אותי? אין לי מפלט בשום מקום. שמישהו כבר יציל אותי מהסיוט הזה. אני רוצה רק שהאדמה תיפתח ושאני פשוט יפול לתהום. למה כל כך קשה להגיד מילה טובה? אני הבת שלהם והם מתייחסים אליי כאילו אני זרה. למה אין אף אחד שמבין? אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי. זה גורם לשנוא את עצמי יותר ויותר. הריקנות הורסת אותי לאט לאט ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה להתמודד יותר. אין בי כוחות להתמודד עם הסבל והכאב. אני רק צריכה מישהו אוהב... כמו זה שהלך ממני והשאיר אותי להתמודד לבד עם המציאות האכזרית הזאת. עם המציאות שלי שכולה כאב ובכי שלא עוזבים אותי אפילו לא לרגע אחד של מנוחה. רוצה ליפול לתהום... חני
