הלבדיות הזו
הלבדיות הזו כפי שנגלת לי. הלבדיות הזו היא להיות ולא להיות, לראות ולא לראות, לדעת ולא לדעת. הלבדיות הזו היא כמו חלל המכיל הכול וכלום. הלבדיות הזו היא תנועה שאין בה תנועה, היא תחושה שאין בה תחושה או תחושה של ריקות מלאה. הלבדיות הזו היא תחושה של יודע ולא יודע, של נוגע ולא נוגע, של חי ולא חי. בלבדיות הזו אין תחושה של פחד או שמחה ומה שיש זו רק תחושה של יצירה, של התרחבות אין סופית המאפשרת לגעת ולא לגעת, להיות ולא להיות ומתוך כל זה ליצור כל דבר ללא פחד או שמחה. מתוך אותה לבדיות, יש תנועת יצירה שאין בה שום קונפליקט. זה כמו לבנות מגדל מקוביות צבעוניות ולאף קובייה לא איכפת היכן היא משובצת ומה צבע. אין שום קונפליקט בין הקוביות ואין שום קונפליקט בקובייה עצמה. וכשאין שום קונפליקט יש את ההבנה השלמה שיוצרת יצירה שלמה. האם הלבדיות היא התחנה האחרונה? מתוך הלבדיות התגלה לי דבר מדהים. הדבר הקשה ביותר הוא לפרש אהבה, הדבר הקל ביותר הוא לעשות אהבה. שבת שלום אום שאנטי אוהב תמיר
הלבדיות הזו כפי שנגלת לי. הלבדיות הזו היא להיות ולא להיות, לראות ולא לראות, לדעת ולא לדעת. הלבדיות הזו היא כמו חלל המכיל הכול וכלום. הלבדיות הזו היא תנועה שאין בה תנועה, היא תחושה שאין בה תחושה או תחושה של ריקות מלאה. הלבדיות הזו היא תחושה של יודע ולא יודע, של נוגע ולא נוגע, של חי ולא חי. בלבדיות הזו אין תחושה של פחד או שמחה ומה שיש זו רק תחושה של יצירה, של התרחבות אין סופית המאפשרת לגעת ולא לגעת, להיות ולא להיות ומתוך כל זה ליצור כל דבר ללא פחד או שמחה. מתוך אותה לבדיות, יש תנועת יצירה שאין בה שום קונפליקט. זה כמו לבנות מגדל מקוביות צבעוניות ולאף קובייה לא איכפת היכן היא משובצת ומה צבע. אין שום קונפליקט בין הקוביות ואין שום קונפליקט בקובייה עצמה. וכשאין שום קונפליקט יש את ההבנה השלמה שיוצרת יצירה שלמה. האם הלבדיות היא התחנה האחרונה? מתוך הלבדיות התגלה לי דבר מדהים. הדבר הקשה ביותר הוא לפרש אהבה, הדבר הקל ביותר הוא לעשות אהבה. שבת שלום אום שאנטי אוהב תמיר
