עבדתי במערכות שקשורות לנוער כמה וכמה שנים
ראיתי את אוזלת היד של המערכת
היו מקרים שראיתי בבירור הזנחה
הזנחה מהסוג שלא קשור ליכולת כלכלית או יכולת קוגניטיבית
הזנחה שמגיעה דווקא מהמקום שבו ההורה רודף אחרי הקריירה והכסף
היה לי חניך שהוציא לי שטר של 100 שקלים בתום 4 שעות הדרכת קבוצה
וביקש שאשאר עימו עוד שעה
לא מדובר על אדם מבוגר אלא על נער עוד לא בן 13
באותו מקום בו הדרכתי הצד הכלכלי במקרים הקשים היה בעשירון השני באוכלוסיה ( עבדתי גם מול אוכלוסיות במצב כלכלי קשה הרבה יותר - לא עבדתי מול נוער בסיכון או משהו כזה )
ההורים שלחו את הילדים לחוג של 4 שעות בשבוע כחוג שמטרתו אינה להעשיר אלא סתם ביביסיטר , פשוט כי הם שקועים בקריירה
להגיד שזה נתן לי תמונה של איזה הורה אני לא רוצה להיות זה אנדסטייטמנט
זה לא שאני לא שקוע בעצמי
אמנם אני לא איזה קרייריסט
אבל אני משקיע בתחביבים שלי לא מעט
רוכב שעות רבות בשבוע ובטוח שזה בא גם על חשבון הזמן עם המשפחה ( לא בצורה דרמטית )
אני מאמין בבחירות בחיים
גם כשנראה שיש רק דרך אחת
אפשר לבחור כיצד לעבור בה
בחיוך או בסבל ............
זה תלוי מאד באדם ובבחירה שלו
ואם לחזור לרגע למערכת
אזי יש מקרים רבים בעוס עושה את שלו לא כדי לעשות עבודה
אלא כדי לא להיות מאושם במעילה באמון הציבור וכו
יש מקרים רבים בטובת הילד בצורה ההגיונית היא שלא ישאר בחזקת הוריו
המצב הכלכלי לא מאפשר לו לקבל תזונה מספקת , קורת גג בטוחה וכו
ומצד שני עומדים הורים או אם ( לא משנה כרגע מה המצב המשפחתי ) שנלחמים על ערכים ועקרונות שיקדמו את ילדם
אז מה עדיף , ילד שיתמודד עם עוני אבל ייגדל על ערכים של כבוד האדם וחירותו
וידע לבחור בין טוב לרע
או ילד שהמערכת תוציא מביתו ויגדל באוירה שתוביל אותו לפשע
וזאת על אף שקורת גג תמיד תהיה לו וגם ארוחה חמה ( מזינה לא בטוח - ע"ע התוכנית של מיקי חיימוביץ מיום חמישי האחרון )
שרון