הכנפיים של מיכאל

[נ י ר ל י ב נ י]

הכנפיים של מיכאל

עכשיו בבלוג של שלמור: http://www.yr.co.il/blog/

 

[דנהבנדנה]

היי ניר

קבל לינק לחיץ על חשבון הבית

 

[נ י ר ל י ב נ י]

חן חן ותודה

(אני מה זה גרוע בלינקים לחיצים)

 

[דנהבנדנה]

טוב

אז מעכשיו כל אחד מתרכז במה שהוא טוב, אתה תעשה פרסומות לשוקו אני יעשה לינקים לחיצים, הולך?

 

[צימט]

שלמורים עשו טובה

תסגרו את הבלוג לכמה ימים, במקום לעבוד אני יושב וקורא פוסטים זה ממש לא בסדר. פשוט כיף להכנס ולקרוא!

 

[גייסט]

יטבתה זו עבודה מצוינת.

וגם הסרט הזה. מותג חזק מאד בזכות הפשטות שלו והקוד שלו בחברה. מצוין.

 

[חמישים ושש]

שלמור עשו טובה

תסגרו את המשרד לכמה ימים

 

[ירח ביפן]

טוב!

 

[חמישים ושש]

אשכרה אני לא מאמין

עכשיו נכנסתי לבלוג של שלמור ומה גיליתי? שאיזה שלמוריסטית משוויצה בלוח שנה ששלמור עשו לאורנג'!!! לוח שנה! כן, כן, כזה עם ספירלה מלמעלה. לא מאמינים? כנסו כנסו. דנהבנדנה שמה לכם כאן למעלה לינק לחיץ. לסיכום, שלמורים, קודם תסגרו את הבלוג ורק אחר כך את המשרד. לאט לאט.

 

[ברווז לשבוע]

למה דיבור כזה נגוע?

מה רע בלוח שנה קצת שונה? נכון שמשתמשים היום פחות בלוחות האלה מנייר וכולם עם הממוחשבים בכל מכשיר, אלה שיעילים ומסתנכרנים ומשותפים ומזכירים ומצלצלים.הם באמת מאוד יעילים ומושלמים אבל להעביר חודש בלחיצה זו לא אותה הרגשה כמו להעביר חודש בדפדוף.

 

[דנהבנדנה]

דווקא אהבתי ../images/Emo70.gif

אני חושבת שזה מיועד לבנות, כי בהרבה עבודות שעבדתי הבנות בעבודה היו מכינות כאלה, פעם אפילו ידעתי להכין בעצמי כוכבים, רעיון מדליק בעיקר למשרד לרגעים מתים

 

[קולמוס]

מיכאל עושה לך כנפיים

חמוד ומחויך. אהבתי.

 

[יניב אביטל]

איזה שלמוריסטית

עשתה כנראה יותר קריאייטיב ממך. ואם לא - אולי תשזוף את עינינו בקריאייטיב המפואר שלך שלידו לוח השנה הזה מתגמד?

 

[Zברע]

מה זה קשור?

זאת באמת הגזמה להתרגש מלוח שנה ספירלה עם צילומים של קיפולי אוריגאמי... לא צריך להיות מנהל קריאטיב במקאן אריקסון ברזיל בשביל להבין שאין כאן מה להתלהב, שלא לדבר על להשוויץ. אני מאמין ששלמור עושים דברים קצת יותר מרגשים ממתנות שולחניות סטנדרטיות ללקוחות. כשאתה מגיב ככה, אתה פועל מתוך רגש, וזה לא מקרין יפה על חוש הביקורתיות המקצועי שלך. Z.

 

[יניב אביטל]

צודק וטועה

צודק שהתגובה שלי היתה קצת אמוציונלית, אבל ביטויים והערות בסגנון "שאיזה שלמוריסטית...", או "שלמורים, קודם תסגרו את הבלוג ורק אחר כך את המשרד" לא בדיוק מרימים הנחתה לחוש הביקורת המקצועי. אתה צודק שלא צריך להיות "מנהל קריאטיב במקאן אריקסון ברזיל", כדי לבקר את לוח השנה, אבל מצד שני, כדי לפסול בצורה מתלהמת כזו ובמחי הקשה על מקלדת עבודה של חודשים של הרבה מאוד אנשים (גם אם מאוד לא אהבת אותה) צריך הרבה חוצפה. אגב, בפסטיבל קאן האחרון, בזמן שהקרינו את הפיינליסטים ב-Film Lions, נורא היה מפתה להצטרף לשריקות הבוז שמלוות כל מיני סרטים, ובכל זאת לא שרקתי - סתם מתוך ריספקט לפיינליסטים.

 

[Zברע]

גם אתה קצת צועה וטודק

אומרים שמי שקופץ ממטוס, כדאי שיתכונן להתמודד עם הרוח. או בשפה קצת פחות פלצנית, כשאתה מוציא את העבודה שלך לציבור הרחב, כדאי שתהיה לך גישה בריאה וחיובית יותר להתמודדות עם ביקורת מאנשים. כל מה שאתה אומר זה נכון. דרך הביטוי שננקטה פה היא לא נעימה, לא לעניין, לא מקצועית, מעליבה ונגועה ברגשות אישיים שליליים. אבל היא מעליבה את מי שהשתמש בה הרבה יותר מאשר אותך. (זאת לפחות הגישה שלי). זה קורה כל יום בכל העולם על כל דבר. אתה הזכרת את הסרטים בפסטיבל קאן ואת הערכתך ליוצרים, אבל כמה פעמים נכנסת למסעדה, לקחת ביס ממנה שקיבלת ואמרת "איכס מגעיל"? בשניה ביטלת עבודת שעות של שף. וכמה פעמים ראית מכונית ברחוב ואמרת לעצמך, "שיואו, איזה אוטו מכוער"! וככה בשנייה אחת ביטלת עבודה של עשרות מהנדסים במשך אלוהים יודעת כמה זמן... ביג דיל. אז "חמישים ושש" נתן ביקורת מטומטמת ואתה, שאוהב את המקצוע שלך, ואת המשרד שלך לקחת כל-כך ללב שזה פשוט כואב. גם אני לא התלהבתי מלוח השנה הזה. וגם לי נראה דבילי לדבר עליו בבלוג של משרד בקנה מידה של שלמור, שעושה דברים קצת יותר גדולים אבל אז מה?! זה פורום, והאינטרנט היא במה לכולם, וכרגע יותר אנשים נכנסים לבלוג של שלמור ורואים את לוח השנה של "השלמוריסטית המתלהבת" והיא בטח מאוד גאה ומאושרת ויופי לה. אני אפילו אגיד לך יותר מזה - זה יפה ששלמור מפרגן לאלה שיצרו את לוח השנה הזה ומאפשר להם לשים את הפוסט הזה למרות שזה לא סרט טלוויזיה בעלות הפקה של מאות אלפי שקלים. זה "סחתין" מסוג אחר. ואני אכן מסכים עם צימט שזה יופי שיש גאווה משרדית. אני זוכר את עבודות הקריאטיב הראשונות שלי שעלו לאוויר, וכמה התרגשתי כשראיתי אותן באוויר. ואני יכול להגיד שעד היום אני מתרגש כשאני רואה פרוייקט שלקח הרבה זמן מתגשם והופך למציאות. (כלומר עובר מהוורד לעולם האמיתי). אז דפדף את כל השטויות האמוציונאליות והביקורתיות פה על הבלוג ועל שלמור, ותשדל להתייחס לזה בצורה קצת פחות אישית וקצת יותר מקצועית, ותראה שהביקורת המקצועית שמועברת פה היא לרוב מעניינת, ובשאר המקרים הכי הרבה "לא רלוונטית". גבר, מה שחשוב זה שטוב לך איפה שאתה ושאתה אוהב את מה שאתה עושה. כל השאר, זה באמת שטויות במציץ הבלוגוספירה. Z.

 

[assex]

אתם לא נוגעים במה שבאמת חשוב

ומה שבאמת חשוב זה שניר וצור חתיכים

 

[צימט]

מה רע בזה?

תגיד מאיפה מגיעה יציאה כזאת?? מהמקום הזה בבטן בו יושבת לה הקינאה לצד אוויר הפלצנות? בא לה להראות לוח שנה כחלק מהגאוות יחידה שלה, כמה משרדים אתה מכיר עם גאוות יחידה? הפורום הזה קיבל תפנית והגיעו אנשים נהדרים, האווירה טובה והדיונים איכותיים, אז קצת מפרגנים לשלמור על הבלג אין בזה שום דבר רע מצורף לינק לחיץ למי שקשה לו פה.

 

[Zברע]

אממ זה רק אני או ש...

מה הקשר בין יטבתה לכדורים הפורחים ולמה מיכאל מפגר? אני מנסה להסתכל על הסרטון הזה מנקודת מבט עקבית לכל הסרטונים של המותג: בכל הסרטים מיכאל שם לעצמו מטרה להגיע לשוקו. בכל הסרטים כשיש שוקו, מיכאל שוכח מהכל, כולל הכוסית המהממת שלידו. פתאום מיכאל הוא מפגר שמנסה לעוף באסופה של דרכים מיושנות ולא מקוריות לתוך כדור פורח שכבר נמצא באוויר. אמממ... טוב... מה להגיד לכם, האחים וורנר עשו את זה יותר טוב... וזה היה לפני 30 שנה. אולי יותר. אגב, העץ דקל שהוא פוגע בו נראה כל-כך מזוייף... שזה מביך. (טוב אותי כל הסיפור הזה הביך) זה נראה כמו סרטון "בעל הבית השתגע". ומה שלא ממש ברור לי, זה איך על דבר איזוטרי כמו פסטיבל כדורים פורחים, שלמור הצליחו להוציא יטבתה כזה תקציב לפרסומת טלוויזיה. רק על זה מגיע להם סחתין. Z.

 

[צ ע צ ו ע]

החזקתי את עצמי עד עכשיו

אבל משהו בשירשור הזה מוציא אותי מדעתי. למילה הזאת שכמה מהאנשים פה, כנראה לא מכירים, קוראים מיתוג. מיתוג - לפחות ככל שהוא אמור להראות מצד האנשים העוסקים בשיווק ופרסום - הוא המחוייבות הבלתי מתפשרת להתייחס ללוח שנה (ולכרטיס ביקור ולשלט השירותים בחנות) בדיוק כפי שמתייחסים לסרט פרסומת שצולם באנטארטיקה. אין מותג בישראל שמתנהג נכון יותר וחזק יותר מאורנג', בכל הקשור למחוייבות הזאת. כן, הכוח המותגי האדיר של אורנג' מגיע בדיוק מהמקום בו נולד לוח השנה הזה - מהמחוייבות ומתחושת האחריות למותג, גם במקומות "חסרי הילה" כמו לוח שנה, רחמנא ליצלן. אני לא ממעריצי שלמור. ממש לא, אבל אני מוריד את הכובע בפני משרד שמצליח לגרום לאנשים שעובדים "רק על לוח שנה" להרגיש גאים בתוצרת שלהם. זה נפלא, זה מרגש וזה ראוי להערכה. אז מה עכשיו? אם אתם רק פרסומאים, כנראה תמשיכו לבוז לעבודות זניחות. אם אתם מרגישים חלק מהמותגים אותם אתם משרתים, חזרו להתחלה, חישבו על הלוח הזה ואולי אולי - תהיו פרסומאים טובים יותר.