*הכנס כאן כותרת*
אני רוצה לכתוב הרבה דברים, ספק שאזכור לכתוב את כולם אבל אשתדל. אני רוצה להתחיל בכך שאני מתנצלת על זה שלא הגעתי למפגש קוספליי שנערך בחנוכה. האמת שדיי ציפיתי לזה, אומנם לא היה לי קוספליי חדש, אבל הייתי בכייף משפצת משהו ישן ופשוט מגיעה, אבל ממספר סיבות פשוט לא יצא לי להגיע ומאוד חבל לי כל כך (בעיקר אחרי שראיתי את כל התמונות מהמפגש וראיתי מה הפסדתי). כשראיתי את התמונות, זה עשה לי ממש טוב על הלב, כי סוף סוף ראיתי תמונות קוספליי שלא מצולמות בתוך אולם סגור, עם מליון אנשים ברקע אלה על דשא, ביום שמשי ובמקום שלא היה צריך לשלם כסף כדי להגיע אליו. בכנות - קצת נמאס לי מכנסים. זה תמיד אותו הדבר, זה תמיד לחץ ובלגן ועמוס ... ואני אף פעם לא מספיקה גם לפגוש אנשים גם להיכנס לפעילויות, גם להצטלם וגם איפה שהוא בין כל זה - להנות. אני חושבת שהייתי נהנת אם היתי מגיעה למפגש קוספליי , זאת עוד סיבה למה חבל לי שלא יכולתי להגיע בסוף. אני מרגישה מעט מרוחקת מהקהילה לאחרונה. אני מרגישה שנותרתי מעט מאחורה בגלל חוסר הזמן התמידי שלי וחוסר היכולת לעקוב אחרי הוצאות חדשות של אנימה, רשימת הצפיה שלי מתעדכנת מאוד לאט לעומת רוב האנשים שרואים במקביל כמה וכמה סדרות. גם בנושא הקוספליי אני מרגישה שאני הרבה מאחורי כולם - לצערי הרב, אין לי ידע בתפירה והתחפושות הבאמת יפות שלי נעשו על ידי תופרות עם הדרכה צמודה שלי. אני עשיתי רק את האביזרים והתוספות. אם כל הרצון שלי לתפור לבד אני יודעת שאין לי עכשיו זמן להתחיל ללמוד, וגם אם אתחיל - עד שאגיע לר, הכבר דיי גבוה שיש פה בארץ בשנה האחרונה בעיקר, אהיה כבר בת 40 והרף יעלה עוד יותר XD. בכל מקרה, אני לא כותבת את זה סתם בשביל לשפוך את הלב (טוב, אוליי קצת כן). סך הכל אני רוצה להגיד 2 דברים עיקריים. הראשון, הוא שאחרי שצפיתי בתמונות מהמפגש, אני חייבת לומר לכל מי שהיה שם ולקהילת הקוספליי בארץ בכלל - כל הכבוד. זה מרגש אותי כמעט עד דמעות כשאני רואה את הזינוק האדיר בכמות הקוספליי ורמת הקוספליי. הייתי רוצה להאמין שיש לי חלק בזה. הייתי רוצה להאמין שלמפגש קוספליי הראשון והמאולתר ההוא בשנת 2003 בפארק הירקון היה חלק בהתפתחות תרבות הקוספליי בארץ, אני רוצה להאמין שלא לשווא שכנעתי את תפוז בזמנו שכן צריך פורום נפרד למנגה ואנימה ושפורום פוקמון כבר לא מספיק, אני רוצה להאמין שעשיתי בשכל כשלא ויתרתי על הפורום בשנה הראשונה שלו כשהדברים לא הלכו כפי שציפיתי. הדבר השני הוא, שאחרי תקופה של יובש, של מחשבות שאולי מיציתי את התחביב ... כי כבר אין לי זמן ואין לי כוח ... אחרי שצפיתי באלבומים מהמפגש הלהט ניצת מחדש. אז רציתי להגיד לכולכם תודה על זה.
אני רוצה לכתוב הרבה דברים, ספק שאזכור לכתוב את כולם אבל אשתדל. אני רוצה להתחיל בכך שאני מתנצלת על זה שלא הגעתי למפגש קוספליי שנערך בחנוכה. האמת שדיי ציפיתי לזה, אומנם לא היה לי קוספליי חדש, אבל הייתי בכייף משפצת משהו ישן ופשוט מגיעה, אבל ממספר סיבות פשוט לא יצא לי להגיע ומאוד חבל לי כל כך (בעיקר אחרי שראיתי את כל התמונות מהמפגש וראיתי מה הפסדתי). כשראיתי את התמונות, זה עשה לי ממש טוב על הלב, כי סוף סוף ראיתי תמונות קוספליי שלא מצולמות בתוך אולם סגור, עם מליון אנשים ברקע אלה על דשא, ביום שמשי ובמקום שלא היה צריך לשלם כסף כדי להגיע אליו. בכנות - קצת נמאס לי מכנסים. זה תמיד אותו הדבר, זה תמיד לחץ ובלגן ועמוס ... ואני אף פעם לא מספיקה גם לפגוש אנשים גם להיכנס לפעילויות, גם להצטלם וגם איפה שהוא בין כל זה - להנות. אני חושבת שהייתי נהנת אם היתי מגיעה למפגש קוספליי , זאת עוד סיבה למה חבל לי שלא יכולתי להגיע בסוף. אני מרגישה מעט מרוחקת מהקהילה לאחרונה. אני מרגישה שנותרתי מעט מאחורה בגלל חוסר הזמן התמידי שלי וחוסר היכולת לעקוב אחרי הוצאות חדשות של אנימה, רשימת הצפיה שלי מתעדכנת מאוד לאט לעומת רוב האנשים שרואים במקביל כמה וכמה סדרות. גם בנושא הקוספליי אני מרגישה שאני הרבה מאחורי כולם - לצערי הרב, אין לי ידע בתפירה והתחפושות הבאמת יפות שלי נעשו על ידי תופרות עם הדרכה צמודה שלי. אני עשיתי רק את האביזרים והתוספות. אם כל הרצון שלי לתפור לבד אני יודעת שאין לי עכשיו זמן להתחיל ללמוד, וגם אם אתחיל - עד שאגיע לר, הכבר דיי גבוה שיש פה בארץ בשנה האחרונה בעיקר, אהיה כבר בת 40 והרף יעלה עוד יותר XD. בכל מקרה, אני לא כותבת את זה סתם בשביל לשפוך את הלב (טוב, אוליי קצת כן). סך הכל אני רוצה להגיד 2 דברים עיקריים. הראשון, הוא שאחרי שצפיתי בתמונות מהמפגש, אני חייבת לומר לכל מי שהיה שם ולקהילת הקוספליי בארץ בכלל - כל הכבוד. זה מרגש אותי כמעט עד דמעות כשאני רואה את הזינוק האדיר בכמות הקוספליי ורמת הקוספליי. הייתי רוצה להאמין שיש לי חלק בזה. הייתי רוצה להאמין שלמפגש קוספליי הראשון והמאולתר ההוא בשנת 2003 בפארק הירקון היה חלק בהתפתחות תרבות הקוספליי בארץ, אני רוצה להאמין שלא לשווא שכנעתי את תפוז בזמנו שכן צריך פורום נפרד למנגה ואנימה ושפורום פוקמון כבר לא מספיק, אני רוצה להאמין שעשיתי בשכל כשלא ויתרתי על הפורום בשנה הראשונה שלו כשהדברים לא הלכו כפי שציפיתי. הדבר השני הוא, שאחרי תקופה של יובש, של מחשבות שאולי מיציתי את התחביב ... כי כבר אין לי זמן ואין לי כוח ... אחרי שצפיתי באלבומים מהמפגש הלהט ניצת מחדש. אז רציתי להגיד לכולכם תודה על זה.
