הכל רגיל כזה..

[admamtai8]

הכל רגיל כזה..

מה קורה חברים ? מה שציתי לשתף אותכם במשהוא שאני חושב עליו לאחרונה. אני בן 20 בצבא... אני מרגיש שאני לא ממצא את עצמי, ולא עושה את המקסימום בצבא, לא מבחינת כישורים ולא מבחינת המקצוע ואם הייתי שנתיים אחורה הייתי עושה משהוא אחר , כמו להיות לוחם או תפקיד יותר מעניין.. אבל זה כבר לא רלוונטי כי אני לקראת שיחרור. בזמן האחרון נראה לי שהחיים שלי משעממים ביחס לאחרים. כאילו מעולם לא היה לי חוג , תחביב מסויים... אני רואה אנשים לדוגמא שהיו שחקני כדורגל, שיחקו בחו"ל בנבחרת נוער, אחרים שמנגנים על גיטרה, אנשים שעשו דברים ממש מגניבים בחיים ... ולידם נראה כאילו שאני לא עשיתי משהוא מעניין ... ההרגשה הזאת מוזרה, אפילו מבאסת קצת ... מה דעתכם על המצב? תודה ושבוע טוב!

 

[efriend]

לפי חישוב מהיא יש לך עוד שנה עד השחרור.

גם אני הרגשתי שהצבא לא ממצה את היכולות שלי. יותר מזה: בצבא שירתתי בתפקיד יחסית פשוט בחיל המודיעין, ולא רק שהשתעממתי למוות, אלא גם קיבלתי יחס מהסביבה שאני "לא שווה". רוב האנשים שאני מכיר הרגישו מבוזבזים בצבא, ובמובן מסויים זה אפילו בסדר - הרי השירות הוא למען המדינה והצבא ולא למעננו. מה שאני רוצה להגיד לך הוא שכשתשתחרר החיים לא יהיו דומים ולו בקצת לשירות הצבאי שלך - כך לפחות קרה אצלי. ב13 שנותי כאזרח הגעתי למיצוי של היכולות שלי, ו"עקפתי" (עד כמה שיש דבר כזה בכלל) הרבה מהאנשים שזילזלו בי בצבא. אז אל תסיק מהצבא על החיים, ואת השנה שנותרה לך, שהיא הכי משעממת, נסה להעביר בכיף - למשל ע"י השקעה בתחביבים.

 

[פרפרי אהבה]

הו הרגשה מוכרת כל כך ../images/Emo13.gif

לדעתי, זה עניין השיגרה שמציקה לך, כי אתה מרגיש שאתה מסוגל ליותר אבל תקוע שם. עוד מעט השחרור יגיע ודברים ישתנו-יתחילו החיים האמיתים

אולי בנתיים תנסה לשלב אחרי הצהריים חוג מעניין או איזשהי פעילות נחמדה שקשורה לתחביבים שלך.

 

[KaiserDino]

משהו שכדאי לדעת

בכל דברים שנהיים בו טובים מתחילים גרוע . הייתי שחקן יחסית טוב בכדורסל בימי התיכון , ואני זוכר שכאשר הגעתי מהחטיבה וחשבתי שיש לי יכולות מהר מאוד גיליתי שלא הייתי מוכן למהירות והפיזיות של הבוגרים ממני . בהתחלה חטפתי על הראש והרגשתי לא שייך , אפילו מושפל מכך שהעזתי לחשוב על עצמי כשחקן חצי ראוי . אבל אהבתי את המשחק , באתי , השתתפתי במשחקים מול חבר'ה טובים וחזקים ממני , התחילו לקחת אותי לקבוצות שלהם בהתחלה בתור שחקן משלים ואז כבר לקחתי אותם ... : ) . זה לא קורה בין לילה , אם אוהבים את מה שעושים ורוצים להתמודד עם האתגר - אז מוצאים את הכוחות ומרגישים טוב עם הניסיון להשתפר , ויהיו ירידות בדרך . זה לא רק בקטע של הכדורסל - בכל דבר שאני מחשיב את עצמי לטוב ... התחלתי קטסטרופה . אבל רציתי להיות טוב , אז מצאתי דרך . גם מצאתי דרך להתייאש מהכל בסופו של דבר , אבל זה כבר כישרון אחר : ) . כשרואים משהו מבחוץ , ישר רוצים הכי טובים שיש , את התהילה , את המקום הראשון , את הגראנדיוזיות וזה הכל או לא כלום . ברגע שמתחילים ורואים מבפנים איך זה הולך , נכנסים לפרטים , מגלים שעל כל צעד של קידמה צריך להילחם ויש על מה - אז מקבלים את המוטיבציה כי המטרות נעשות מדידות וריאליות וכל הזמן יש מה לעשות . פתאום אתה מגלה אחרי תקופה מסוימת שנהיית damn good והייתה התקדמות גדולה . והדרך - מילאה אותנו .

 

[efriend]

ברוך הבא, נהנתי לקרוא.

 

[KaiserDino]

רק שלא יתקבל הרושם שצריך להקשיב לי

האנשים כאן הם הפח שלי כך דברים נראים מהפחת ... בשבילי לשמוע על ה'צרות' האלה הם עלייה לכיוון טוב יותר

 

[efriend]

לדעתי אם תדפדף אחורה תמצא אוסף מרשים מאוד

של צרות, כך שאתה לא מפחיד אותי

ואני אקשיב לך, בלי קשר לעינייני פח ופחת, פשוט כי מה שאתה כותב תופס אותי, גם הקונסטרוקטיביות הרבה בהודעה הקודמת שלך וגם המרירות הרבה בכל האחרות, ובמיוחד - זה שהן קיימות באותו אדם. ולכן אותי קנית, אבוד לך

 

[KaiserDino]

תודה

באמת צריך לחזור לפרופורציות ...