זה כל כך נכון.
למה??? יש דרך טובה יותר להגדיש משפט מאשר סימני ה <<>> או שאת מעדיפה בכל זאת? אלו בדיוק המחשבות שלי על קושי. לפני שמונה חודשים הייתי בהודו, נסעתי ללמוד שם חליל, והתחלתי בשיעורים ביחד עם מישהי שפגשתי במטוס. היא כל הזמן אמרה שקשה לה. שקשה לה ללמוד, וקשה לה לנגן. ואני, מעבר לזה שראיתי איך האימרה של הדברים האלו רק מקשים עליה יותר, התחלתי להתעניין בדבר הזה, קושי. מה זאת אומרת קשה לה, שאלתי את עצמי. היא לא מרוצה מרמת הנגינה שלך, זה ברור, אבל גם אני לא הייתי מרוצה משלי, ועדיין לא היה לי קשה כל כך. המשכתי לחשוב. היא המשיכה להגיש שקשה לה. ובנוסף חיברה לכך כל מיני משפטים שהסגירו את הבעיה האמיתית לדעתי. משפטים כמו:" אוף, אני לא יכולה" או "נו, זה פשוט בלתי אפשרי!" היא היתה בשיעורים, אבל היא לא היתה בתהליך למידה. היא ניסתה פשוט להצליח, וזה היה לה בלתי אפשרי. וקשה. לאט לאט שמתי לב איך אנשים אומרים שקשה להם בשני מצבים פחות או יותר. או כשמשהו הוא בלתי אפשרי (במציאות או לדעתם) או כשמשהו דורש מהם המון. דוגמה: ללכת זה דבר פשוט לרובנו. לדבר גם. לשרבט גם. לגרד באוזן גם. אבל ללכת לדבר לשרבט ולגרד באוזן, זה כבר קשה! להחזיק את החליל זה די קל. לנשוף לפיה שלו זה גם די קל, ולה היה מאוד קל. ללחוץ על החורים זה טיפלה פחות קל בהתחלה. להזיז את האצבעות על החורים זה בינוני בקשיותו. להיות מודע לכל לחיצה איזה שם יש לה (דו, רה, מי ) זה קל. להיות מודע לכל סימן שיש לכל שם זה קל. לעשות את כל זה ביחד, או הו, זה כל כך קשה בהתחלה, שאפילו להחזיק את החליל כמו שצריך היא לא הצליחה תוך כדי. הוא כל הזמן "נזל" לה בין הידיים. (שכאבו לה מאוד בסופו של דבר). זה דורש כל כך הרבה שזה באמת הופך להיות בלתי אפשרי. אבל מה שהוא בלתי אפשרי, הוא לא קשה! הוא בלתי אפשרי. בהדרגה הוא הופך לאפשרי. והדרגה היא מילת הקסם כשמדובר בקושי. אם נכיר את המגבלות שלנו נוכל לעבוד בצמוד אליהן. ולפתח אותן צעד צעד, ולא ננסה לקפוץ גבוהה מדי - בשביל לקבל את התחושה שקשה לנו, שזה בלתי אפשרי. המגבלות שלנו מורכבות מסך כל הדברים שקל לנו לעשות, ויכולת השילובים בינהם. עבורה השלה הראשון היה להחזיק את החליל, ללחוץ על חוריו, ולהפיק צליל ארוך יציב ונקי. לכשזה נעשה קל, עברנו ללהפיק שני צלילים ארוכים בחילופים איטיים. לאחר מכן עלינו לאט במהירות, ובכמות הצלילים. אחרי חודש היא ניגנה מנגינות פשוטות שכללו גם צלילים גבוהים ש"קשה" להפיק בהתחלה. מה שרציתי בעצם להגיד הוא, שקשה היא מילת קוד. כמו הרבה מילים. ויש לה משמעויות נסתרות. זה כמו שאני אגיד שאני פוחד ממים. אתם לא תדעו בדיוק למה אני מתכוון, ותכגישו צורך לשאול אותי כל מיני שאלות מנחות בשביל לרדת לסוף דעתי. מה זאת אומרת פוחד ממים. אתה פוחד מהנוזל השקוף הזה, או שמהים נגיד. רגע רגע, כשאתה מצחצח שינים אתה משתמש במים, נכון? אתה פוחד מהם תוך כדי. או רק כשאתה נכנס לים. ואז, בים, אתה פוחד מהחיים במים, או מזה שאין לך קרקעית מתחת לרגליים. כמישהו אומר לי שמשהו קשה לא, זוהי מילת קוד שמעיד על משהו, ואני יכול להסיק באמצעותה הרה דברים. אבל עדיין זה לא יהיה לי ברור לחלוטין. אבל יותר עקרוני מזה, הוא העניין שהרבה אנשים אומרים שקשה להם, בלי להבין בדיוק למה הם מתכוונים בעצמם. והם יוצרים לעצמם הרים של קושי שלא היה שם מלכתחילה. זה כמו לפחד ממעמקים, ולהגיד אני פוחד ממים. לאט ובהדרגה אתם יכולים לפתח פחד אמיתי ממים ככה. כשמישהו אומר שקשה לו, למיטב הבנתי הוא אומר שהוא עומד מול משהו שהוא בלתי אפשרי עבורו באות הרגע, או שזה משהו שדורש ממנו הרבה. כשכתבו פה בשירשור הזה שקושי עולה כשדברים לא קורים כמו שאנשים רוצים, הרגשתי שזו רק אינפורמציה חלקית. אני בטוח שכל מי שכתב דבר כזה, יכול למצוא דוגמא בחייו למקרה שדברים לא קרו כפי שהוא רצה, ועדיין הוא לא חווה קושי! זו ההתמודדות עם המצב הזה שקשה אולי. זו הזרימה עם המצב הזה שדורשת מאיתנו המון לפעמים, שנראית לנו בלתי אפשרית ברגעים מסויימים. קושי הוא משהו שאנחנו יוצרים. הוא לא קיים שם באמת, הוא ווירטואלי. קושי הוא לגמרי של האדם, של האגו, של המחשבה. אין אח ורע לדבר הזה בעולם התופעות כולו. כשקשה לכם, אתם יוצרים את הקושי הזה. דיברתם על רצונות. כשקשה לנו, יש בנו משהו שרוצה שיהיה לו קשה. זהו דעתי בכל אופן. נתי
הודעתך ברורה לי, אבל. ואני מסכים איתה מאוד. אני, בהודעתי, כתבתי על רצונות שלנו שנובעים לדעתי (למיינדי) מהרצונות של הדרך. אלו רצונות שהן בחזקת צורך, אם אני מסתמך על אושו, ולא תשוקות. רק להבהיר את זה לפחות. נתי
