אז אתה נפרד ממה שקורה ואז אתה חיי בנפרדות ולא באחדות!
בתור מומחה למדיטציה האם אתה יכול להחליט מה תראה או מה לא?, בשעת המדיטציה?
האם אתה יודע מה יקרה ברגע הבא?---->אם אתה חושב שכן אז זה לא הכל קורה אלא קריאת עתידות
האם הבובה יודעת מה המושך בחוטים חושב?
אם אתה עומד מאחורי מה שאתה אומר האם תוכל לתת לי דוגמא אחת שאתה יכול להחליט על מה שקורה?
רק כשאתה לא נפרד ממה שקורה, יש לך יכולת מלאה להחליט על הכל.
אתה נפרד ממה שקורה רק במצב של הארה.
במצב של הארה, אתה אדון לגורלך.
למעשיך,
לדיבור שלך.
אפילו למחשבות שלך.
ו...של הסביבה.
אתה לא כבול יותר למרחב ולזמן.
עבר, הווה ועתיד פתוחים לפניך לגמרי.
יתרה על כך.
העתיד לא רק שאתה יודע מהו, אתה מעצב אותו.
רק אז אין בובה ואין חוטים.
מצב התודעה שלך הוא עד כמה אתה ער.
היכנס לכיתה בבית ספר, ביום ראשון בבוקר, או לחליפין בשעתיים האחרונות של הלימודים לפני הסופ"ש.
האם מצב הערות של התלמידים זהה לזה של יתר השבוע.
ביום ראשון בבוקר הם עדיין ישנים אחרי הסופ"ש.
בסיום שבוע הלימודים הם חולמים על הסופ"ש הקרב.
בשני המקרים, אין בהם ערנות כמעט.
קח את עצמך.
האם התודעה שלך אינה במצב שונה כשאתה מת מעייפות לעומת לילה בו ישנת טוב טוב.
האם הרצון להיות בעל רצון הוא "רצון חופשי" או תגובה אוטומטית גם כן?
אם הוא אמיתי, מניין הוא מגיע? מה ההבדל בינו לבין הרצון להיות עשיר או צודק או חכם?
האם מקורו לא באיזו משאלת לב, באיזה דמיון או סיפור שאנו מספרים לעצמנו על כמה טוב ונכון להיות בעל "רצון חופשי"?