היי לילה שימורים. הנה חלמתי חלום
"אל העולם המואר. תקשיב עכשיו. איך הוא שר:" קמתי עכשיו אחרי חלום שמורים, ויומיים ללא שינה. בחלום ראיתי מלא דברים. היה ממש עמוס באינפורמציה שהמוח שלי היה צריך לארגן איכשהו, כנראה. הקטע המעניין היה בסוף. ישבתי ברחוב מרכזי בעיר, אבל בלילה, כשאין תנועה, ורק כמה קבוצות של אנשי לילה כמוני נשארו בחוץ. לאיזור הגיעו ילדה וילד. הם היו קטנים לפי ההליכה והבגדים, ומייד נמצמדה להם (מישהו הצמיד?) הידיעה שהם בכיתה א´. הסתכלתי על הילדה. היא דיברה אל הילד. שוב, משהו הצמיד אותי לפנים שלה: הייתי מודע אפילו לצורה ולצבע של הנצנצים שהיא הדביקה על העפעפיים התחתונים והעליונים של העיניים שלה. היה לה מבט כ"כ מורכב, שבגללו באתי וכתבתי את ההודעה הזאת: מצד אחד, היא הייתה מאוהבת, והעיניים שלה נהיו רגועות וגדולות, אבל בין-לבין העיניים גם התכווצו ונסוגו, תוך כדי השיחה שלה. זה לא היה רק בעיניים.. זה היה בכל הפנים, אבל הייתי מוצמת לעיניים.