הכל הסתדר בסוף כי התנצלתי ואכבד בהמשך

[FFFF25]

לא עניין של טיפול אלא קירבה

אני לא יכולה להסביר לך את זה אבל זה פשוט כך.
זה לא שהקשר רע, ברור שהקשר טוב והסבא והסבתא אוהבים את הנכדים והם אותם, אבל..
הנכדים שנמצאים הרבה יחד קרובים אחד לשני הרבה יותר מאשר עם השניים אותם רואים פעם בשבועיים, זה פשוט ככה, מן הסתם הסבא והסבא גם יותר קרובים לנכדים שנימצאים איתם הרבה ואיתם יש להם קשר רצוף וללא חומות של הורים שיוצרים גבולות מיותרים.

אצל ההורים שלה הם הנכדים היחידים, אין שם עוד נכדים ולדעתי היא פשוט עשתה עוול גדול לשני ילדיה.

 

[חייבתלהגיב]

פעם בשבועיים זה מעט?

הסטנדרטים אצלכם שונים מאוד מאצלנו. אני מניחה שזה קשור גם למרחק, אבל פעם בשבועיים זה ממש לא מעט - במיוחד כשמביאים בחשבון שיש עוד צד, וחברים, וכו'. כמה פעמים בשבוע הילדים שלך נמצאים אצל ההורים שלך?

 

[FFFF25]

זה מעט יחסית לזמן שהנכדים האחרים מבלים יחד

הילדים שלי אצל הורי כמה פעמים בשבוע וזה בלי קשר אלינו, כך גם הילדים של האחיות שלי, הילדים כולם עוד מאוד קטנים ונורא כיף להם יחד והילדים של אחי הם יותר כמו אורחים בחיים של כולנו, אבל שוב, גם זה בסדר, כל אחד ואיך שנוח לו.

בסופי שבוע זה או שישי או שבת וזה לא קשור לחברים כי אנחנו נפגשים עם חברים אחרי בכל מקרה ולא לארוחת שישי.

 

[חייבתלהגיב]

נראה לי שהמינון אצלכם מאוד מאוד גבוה

ובכלל לא ברור שהכלה מעוניינת בכזה מינון גבוה בלי קשר לעניין ההוראות הקשיחות וכו'. נראה שזה קשור יותר לזה שאתן הבנות (בהנחה שכולכם בכלל גרים קרוב זה לזה. אצלנו שני האחים גם גרים קרוב לבית של החמים ולא לבית של הוריי. במקרה שלנו אנחנו לא גרים קרוב לאף צד, אלא קרוב לעבודה).

 

[חייבתלהגיב]

אגב, גם אחי שמשאיר את הילדים,

לא משאיר את התינוק אלא את הילדים הגדולים יותר.

 

[FFFF25]

אין בעיה לא להשאיר

הבעיה מתחילה כשכן משאירים אבל משאירים לא רק את הילד אלא גם רשימת הוראות מוגזמות ולא נותנים לסבים קצת מרחב תימרון.
סבא וסבתא לא עובדים אצלינו ואת זה נוטים לעיתים לשכוח

 

[חייבתלהגיב]

האמת שבנושא הזה אנחנו די מסכימות

והחלק היחיד שנראה לי קצת בעייתי בסיפור הוא רשימת ההוראות שהיא השאירה לסבתא. אם היא חרדה כל כך, שפשוט לא תשאיר את הילדה שם. אבל אם כן, המצב שבו הסבתא נמצאת באמת בעייתי ולא נעים, ולא מפתיע שהיא ניסתה להתמרד (אבל גם לא מפתיע, כמובן, שהכלה התעצבנה). אני במקום הכלה לא הייתי משאירה את התינוקת עם הסבתא, והאמת שנראה לי סביר שהיא באמת לא תשאיר אותה שם בזמן הקרוב.

 

[FFFF25]

כשילדתי את בני הבכור רציתי לחמתי תטפל בו

זה תמיד עדיף בעיני על מישהו זר.
היא שאלה אותי אם אני סומכת עליה?
אמרתי שברור שכן אחרת לא הייתי פונה אליה, היא אמרה שתשמור עליו בשמחה בתנאי.......שאין תנאים, כלומר, ברור שאם יש דברים עקרוניים כמו תזונה או שינה, אזל מעבר לזה שלא אהיה השוטרת.
אני הייתי צריכה לעשות את ההחלטה שלי והחלטתי שמתאים לי.
אם אנחנו סומכים על מישהו זה צריך להיות עד הסוף אחרת זה לא מסתדר

 

[חייבתלהגיב]

ואני חושבת שלא היה ברור בהודעה הקודמת שלי

שאין קשר בין המשפט לגבי הסבתא למשפט לגבי הסבא - אלה שני משפטי תגובה למשפטים שונים שלך בהודעה הקודמת:
המשפט הראשון ("המשפחה שלנו נורמלית ונורמטיבית, וכמו בהרבה משפחות כשמביאים את הילד לסבא ולסבתא, מי שמטפל בו זו הסבתא.") הוא תגובה ל"ברוב המשפחות הנורמליות, נורמטיביות, שיש יחסים אוהבים ושאין בהן בעיות מיוחדות כשמביאים את הילד לסבא וסבתא מביאים אותו לסבא וסבתא.........."
והמשפט השני (השאלה אם הסבא "כשיר לעניין" היא השאלה המרכזית פה) הוא תגובה ל "א(נ)י לא מכירה סיבות למנוע מסבא שרוצה לרדת עם ילד לגינה והוא כשיר לעניין למנוע ממנו"

המשך ההודעה ("במשפחה שלך את לא תצפי מחמותך להתקשר אלייך, כמו שבמשפחה שלהם כנראה הכלה כן תצפה" וכו') זו תגובה ל"ואני בטח ובטח לא אצפה מחמתי להתקשר אלי לשאול אם מותרלסבא לרדת עם הילדה לגינה שלא נדע, היא לא בתקופת מבחן וגם לא הוא והיות שהם אוהבים את הנכדה שלהם אז הם גם יודעים אם הם מסוגלים לשמור עליה בגינה או לא."

 

[חייבתלהגיב]

אגב, שימי לב שהסבא הוא לא זה שרצה לרדת עם התינוקת לגינה

"ביקשתי מבעלי שירד איתה קצת למטה לגן השעשועים הנחמד מתחת לבית (מה שנראה לי בנאלי לגמרי ושוב, חיקוי של אחותי שעושה כן עם נכדתה בכל יום שישי כמעט, מביאים לה למשמורת). בעלי ירד ולאחר אולי רבע שעה עלה."
כלומר היא ביקשה ממנו, הוא ירד לזמן קצר מאוד, ואחר כך הוא גם סיפר את העניין לבן שלו.
מכל זה משתמע שיכול מאוד להיות שהוא בכלל לא רצה לרדת לגינה עם התינוקת, ובכלל לא ברור מה הוא אמר לבן באותה שיחה...

 

[FFFF25]

כן, פשע חמור לבקש מסבא לרדת לגינה.....מזעזע

 

[חייבתלהגיב]

מה הקשר לפשע? הגבתי לעניין ה"רוצה" שאולי הוא לא באמת רצה.

 

[FFFF25]

את לוקחת הודעה מאוד ברורה של פותחת השישור ומשנה אותה

בשום מקום לא היה כתוב שלסבא אסור לקחת את הנכד

בשום לא מקום לא היה כתוב שהסבא לא רוצה לרדת וירד בניגוד לרצונו



היה כתוב רק שכנראההכלה ביקשה שלא ירדו בכלל והסבתא לא שמעה........אי הבנה פשוטה שאת ניסית לשנות לחלוטין

 

[חייבתלהגיב]

זאת לא "אי הבנה פשוטה". מה שניסיתי להסביר

הוא שגם אם הכלה ל-א הייתה אומרת במפורש שלא יירדו, במערכת היחסים הנוכחית (שבה ההורים משאירים את התינוקת עם רשימת הוראות, ושבה הסבתא שואלת לפני כל פעולה) זה לא בסדר מצד הסבתא לשלוח את הסבא את הילדה לגינה בלי לשאול מראש - והאמת שזו נראית לי קצת התממות מצדה והעמדת פנים כאילו היא לא הבינה את זה. נראה לי שהיא כן הבינה את זה אבל ניצלה את החופש שניתן לה בכך שההורים לא היו שם כדי "לקבוע עובדות בשטח" ולהידמות יותר לאחותה ולמערכת היחסים שלה עם נכדתה. רק שלרוע המזל היא בחרה בפעולה ספציפית שממש מטרידה את הכלה (לקחת את הילדה לגינה). כך שבעצם נראה שמצד הסבתא היה ניסיון למין מאבק כוחות, שהתנגש ברצון הכן של הכלה לגונן על הבת שלה. כך לפחות אני רואה את זה, מנקודת מבט של אמא חרדה לילדה ראשונה כפי שאני זוכרת את עצמי.

 

[FFFF25]

זו כן אי הבנה כי עבור אנשים נורמלים הליכה לגינה

זה אקט פשוט והרבה יותר הגיוני מאשר לתקוע ילד קטן בתוך בית שעות ארוכות.

 

[חייבתלהגיב]

זו לא אי הבנה, כי השאלה היא לא אם ללכת לגינה

אלא אם ללכת לגינה בלי לשאול את ההורים, כשעל הקראת סיפור (!) כן שואלים, וכשההורים השאירו הוראות מפורטות.

 

[FFFF25]

אז פה אנחנו לא מסכימות

כי לדעתי זה ממש עניין שולי לרדת קצת לגינה עם ילד
עצם זה שצריך לשאול את האמא אם מותר לקרוא סיפור מראה על בעיה אולי נפשית של אותה האמא והבן צריך בהחלט להתערב כאן כי זה על גבול החולניות שאמא צריכה להיות בכזו שליטה מטורפת על הילד שלה..........
מזל שלא צריך לבקש ממנה רשות לתת לו ללכת לשירותים......

אומר את האמת?
במקום הסבתא בשרשור לא הייתי מבקשת כלל ולא הייתי מוכנה לשמור על הנכד עד שלא יהיה שיפור בהתנהגות האם

 

[חייבתלהגיב]

בכלל לא ברור שהעניין של הקריאה הוא דרישה של הכלה

ולא יוזמה של הסבתא - היא כתבה "היא הבת שלכם ואני כל כך משתדלת לעשות רק עם רשות גם כשאני מקריאה לה סיפור." לא משתמע מזה שזו דרישה של הכלה. יכול להיות שהחמות הגזימה בעניין בקשות הרשות (ולכן הגיעה גם לעניין הקריאה), ואז בגלל שיחה עם האחות פתאום עברה לגישה הפוכה, של לא לשאול כלום, בלי ידיעתם של ההורים. כלומר, היא בעצם אחראית לחלק מהעניין של הציפיות של הבן והכלה - אבל בהינתן שנוצרו הציפיות האלה, היא לא יכולה פתאום, דווקא ביום שבו הם מחליטים להשאיר את הנכדה, להחליט שמעכשיו הכל מותר לה, בלי להבהיר להם שזה המצב.

 

[FFFF25]

אולי זו אכן יוזמה של הסבתא, אבל יוזמות כאלו לרוב

לא נולדות סתם.....בדרך כלל הן תוצאה של פחד שאם לא נהיה ממש בסדר אז לא נזכה לזמן עם הנכדים.
תוצאה של יחסים נוקשים ולא זורמים

 

[חייבתלהגיב]

אין שום ספק

שאמא חרדה מציבה מגבלות שמקשות על אחרים באינטראקציה איתה ועם הילד - אבל מה לעשות, זה המצב - זו האמא פה. הסבתא יכולה לקבל את זה או לסרב להשגיח על הילדה לבד. היא לא יכולה לעשות מה שהכלה רוצה רק בנוכחות הכלה, אבל כשהכלה לא נמצאת לעשות דברים שמסכנים את הילדה, לתפיסתה. כלומר, היא יכולה לעשות את זה - אבל מה שקרה זו התוצאה הצפויה. הדבר הגרוע ביותר בעיני אמא חרדה זה שהיא סוף סוף משחררת וכן סומכת על מישהו, והוא מייד עושה את מה שהיא חששה ממנו (כלומר, משהו שנראה לה מסוכן). המחשבות של האמא במצב כזה הן "ידעתי שאי אפשר לסמוך על אף אחד", ונסיגה בנכונות לשחרר את הילדה שוב. אם הסבתא רוצה סמכויות רבות יותר היא צריכה קודם כל לרכוש את האמון של הכלה שהכל יהיה בסדר. לעשות דווקא בפעם הראשונה שנותנים לה לשמור על הילדה לבד זה ממש הרסני - גם ליחסים בין הכלה לחמות, וגם ליחסים בין הכלה לשאר העולם מבחינת מה היא תרשה להם לעשות עם הילדה.