הכושית עשתה את שלה
- פותח הנושא nightroll
- פורסם בתאריך
נייטי מתוקה....
גם אני מאלו שזוכרים את כולם... וכשאני מתקשרת לומר מזל טוב ו/או מנסה להפתיע בדרכים מקוריות, התגמול שלי, זה החיוך שגרמתי לצד השני. אחרי 32 שנה, הצלחתי להפנים, שלא כולנו דומים (לפעמים לשמחתי, לפעמים לצערי). פעם קיוויתי לשנות את העולם, כשגדלתי הבנתי, שאפילו את עצמי אין לי היכולת לשנות, אז את העולם? קטונתי. כושית או שבדית, לא משנה לי, אני חושבת שאת מקסימה.
גם אני מאלו שזוכרים את כולם... וכשאני מתקשרת לומר מזל טוב ו/או מנסה להפתיע בדרכים מקוריות, התגמול שלי, זה החיוך שגרמתי לצד השני. אחרי 32 שנה, הצלחתי להפנים, שלא כולנו דומים (לפעמים לשמחתי, לפעמים לצערי). פעם קיוויתי לשנות את העולם, כשגדלתי הבנתי, שאפילו את עצמי אין לי היכולת לשנות, אז את העולם? קטונתי. כושית או שבדית, לא משנה לי, אני חושבת שאת מקסימה.
אז זהו ש...
אני לא מדברת כאן על החברים היומיומיים. אני מדברת על אלו שמדברים איתם אחת לארבעה-חמישה חודשים, אומרים שלום, מתעדכנים זה בחיי זה, ומדי פעם הולכים לארועים אלו של אלו ושל חברים משותפים. אני מדברת על האנשים שהשארתי להם הודעות במשיבון ושלחתי להם כרטיסי ברכה ליומולדת או סתם מכתבים כדי לשמור על קשר, ולא קיבלתי אף תגובה. אז מה? שאני אמשיך לשלוח? חאלאס, כנראה לא מעוניינים, נכון? מי שכן מעניין אותו כבר ימצא אותי. אמר לי מישהו במסרים שחבר אמיתי הוא לא זה ששולח לך ברכה ליומולדת, אלא זה שנמצא לידך בעת צרה. גרתי בבית החולים 3 חודשים לפני שנה. פרט למשפחה, אפשר לספור על יד אחת את אלו שביקרו אותי. פרט לאדם אחד, שאישתו היתה בשמירת הריון במקום אחר, והוא התקשר כל יום-יומיים לשאול מה שלומי והתנצל כל פעם שהוא לא בא לבקר למרות שהוא ממש לא היה צריך להתנצל, אנשים פשוט לא שמו זין. אז אני צריכה להשאיר אותם בתודעה שלי? אז כן, ניפיתי. ואני ממשיכה לנפות. חייבים להתפכח ולהתבגר מתישהו, לא?
אני לא מדברת כאן על החברים היומיומיים. אני מדברת על אלו שמדברים איתם אחת לארבעה-חמישה חודשים, אומרים שלום, מתעדכנים זה בחיי זה, ומדי פעם הולכים לארועים אלו של אלו ושל חברים משותפים. אני מדברת על האנשים שהשארתי להם הודעות במשיבון ושלחתי להם כרטיסי ברכה ליומולדת או סתם מכתבים כדי לשמור על קשר, ולא קיבלתי אף תגובה. אז מה? שאני אמשיך לשלוח? חאלאס, כנראה לא מעוניינים, נכון? מי שכן מעניין אותו כבר ימצא אותי. אמר לי מישהו במסרים שחבר אמיתי הוא לא זה ששולח לך ברכה ליומולדת, אלא זה שנמצא לידך בעת צרה. גרתי בבית החולים 3 חודשים לפני שנה. פרט למשפחה, אפשר לספור על יד אחת את אלו שביקרו אותי. פרט לאדם אחד, שאישתו היתה בשמירת הריון במקום אחר, והוא התקשר כל יום-יומיים לשאול מה שלומי והתנצל כל פעם שהוא לא בא לבקר למרות שהוא ממש לא היה צריך להתנצל, אנשים פשוט לא שמו זין. אז אני צריכה להשאיר אותם בתודעה שלי? אז כן, ניפיתי. ואני ממשיכה לנפות. חייבים להתפכח ולהתבגר מתישהו, לא?
התחלת לערבב בשר וחלב
אם הם לא זוכרים את יום ההולדת זה משהו אחד, אבל אם הם לא מתקשרים, לא שואלים ולא מבקרים זה כבר מראה על חוסר איכפתיות ויש לך את מלוא הזכות להתעצבן. אני מסוגלת לדבר עם חברה טובה ולקשקש איתה שעה בטלפון ופתאום היא תגיד לי לא מגיע לי מזל טוב יש לי יום הולדת ואז אני אקנה מתנה, אזמין לארוחה משהו לא חשוב... והיא לא מתעצבנת כי היא יודעת שזה לא בכוונה. אז צריך להבדיל בין שני הדברים....
אם הם לא זוכרים את יום ההולדת זה משהו אחד, אבל אם הם לא מתקשרים, לא שואלים ולא מבקרים זה כבר מראה על חוסר איכפתיות ויש לך את מלוא הזכות להתעצבן. אני מסוגלת לדבר עם חברה טובה ולקשקש איתה שעה בטלפון ופתאום היא תגיד לי לא מגיע לי מזל טוב יש לי יום הולדת ואז אני אקנה מתנה, אזמין לארוחה משהו לא חשוב... והיא לא מתעצבנת כי היא יודעת שזה לא בכוונה. אז צריך להבדיל בין שני הדברים....
הדרדסית הנשית
New member
../images/Emo6.gifמיכל לא לשכוח גלולות לפני האורגז
התחלת לערבב בשר וחלב
אם הם לא זוכרים את יום ההולדת זה משהו אחד, אבל אם הם לא מתקשרים, לא שואלים ולא מבקרים זה כבר מראה על חוסר איכפתיות ויש לך את מלוא הזכות להתעצבן. אני מסוגלת לדבר עם חברה טובה ולקשקש איתה שעה בטלפון ופתאום היא תגיד לי לא מגיע לי מזל טוב יש לי יום הולדת ואז אני אקנה מתנה, אזמין לארוחה משהו לא חשוב... והיא לא מתעצבנת כי היא יודעת שזה לא בכוונה. אז צריך להבדיל בין שני הדברים....
אם הם לא זוכרים את יום ההולדת זה משהו אחד, אבל אם הם לא מתקשרים, לא שואלים ולא מבקרים זה כבר מראה על חוסר איכפתיות ויש לך את מלוא הזכות להתעצבן. אני מסוגלת לדבר עם חברה טובה ולקשקש איתה שעה בטלפון ופתאום היא תגיד לי לא מגיע לי מזל טוב יש לי יום הולדת ואז אני אקנה מתנה, אזמין לארוחה משהו לא חשוב... והיא לא מתעצבנת כי היא יודעת שזה לא בכוונה. אז צריך להבדיל בין שני הדברים....
מבחינתי יש לעשות הפרדה...
בין ברכות לחגים ולימי הולדת, לבין חבר לעת צרה. מסכימה איתך בלי להניד עפעף, שברגע שאדם שוהה בבי"ח, לבטח תקופה ארוכה... אז הוא צריך יותר מהכל, את הקירבה והעזרה הנפשית אם לא הפיזית. הדרך בה את בחרת, לגיטימית. אינני חולקת על הדרך, וגם לא על כיוון המחשבה. כל אשר רציתי לומר, שאל תקחי ללב.
בין ברכות לחגים ולימי הולדת, לבין חבר לעת צרה. מסכימה איתך בלי להניד עפעף, שברגע שאדם שוהה בבי"ח, לבטח תקופה ארוכה... אז הוא צריך יותר מהכל, את הקירבה והעזרה הנפשית אם לא הפיזית. הדרך בה את בחרת, לגיטימית. אינני חולקת על הדרך, וגם לא על כיוון המחשבה. כל אשר רציתי לומר, שאל תקחי ללב.
אני בבית חולים......חחחחחחח
תשלחו בונבוניירות,וחבילות של פרארו רוש´ה.....בחיי אימא שלי פעם התאשפזה ליומיים....עקב חולשה שאבא שלי גרם לה....חחחחחחחח באתי לבקר אותה....וישבתי עם כסא לידה..."פירקתי" לה את כל הממתקים שהיו בארונית......פתאום היא צעקה "א-ח-ות??????????" תעיפי תתולעת הזו מהחדר.........חחחחחחחחחחחחחחחחח
תשלחו בונבוניירות,וחבילות של פרארו רוש´ה.....בחיי אימא שלי פעם התאשפזה ליומיים....עקב חולשה שאבא שלי גרם לה....חחחחחחחח באתי לבקר אותה....וישבתי עם כסא לידה..."פירקתי" לה את כל הממתקים שהיו בארונית......פתאום היא צעקה "א-ח-ות??????????" תעיפי תתולעת הזו מהחדר.........חחחחחחחחחחחחחחחחח
מישל בת 34
New member
קשוחי }{
לרוב תוספות המע"מ שלך, תורמות להבנה מעמיקה יותר של הנדון. יפה לך ככה שנה טובה
לרוב תוספות המע"מ שלך, תורמות להבנה מעמיקה יותר של הנדון. יפה לך ככה שנה טובה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.