יהיה טוב12
New member
הכאב הזה............
חזרנו עכשיו מחתונה של ידידים שלי. קניתי שימלה סקסית הייתי אצל הספר. וזה אמור להיות ארוע של החברה שלי. אני אמורה להינות בוץ אז איך זה שזה שוב קורה. אני בתפקיד האמא שלוץ די תפסיק לישתות ספרתי כבר עשר כוסות. וכמובן הוא לוקח לעצמו את כל התשומת לב ורוקד עם כולן. ואיך זה שעוד פעם אני בצד.ואיך זה שכלה מבקשת מהצלם עוד תמונה אחת איתו. זה בעלי.ואז אני לוקחת גם כן איזה שוט וחושבת לעצמי מה הייתי יכולה לעשות כדי להיראות יותר מהממת. ושוב פעם המחשבות על הגדלת חזה. הינה אני בחורה משכילה. חתיכה.חושבת להטיל בגופי מום רק כדי שהבעל שלי יראה לי שאני במרכז. ןאולי זה ביגלל הקילו וחצי שהעלתי. ואולי זה ביגלל שאני פיתאום לא מרגישה זורמת עם המוסיקה שקודחת לי במוח וכולם פתאום ניראים לי כמו חבורת אינפנטילים . לא זורמת זה לא סקסי. ואנחנו מגיעים הביתה והוא שתוי נזרק על המיטה ונירדם מיד.אני אפילו לא מנסה. הכאב הזה של הדחיה הזאת שוב ושוב צרוב חזק מידי.ואני יש לי גאווה עצמית. אני יכולה להיכנס לתוך עצמי ולהחליט לא לשתף בעולם שלי. אני יכולה בקלות לקחת מאהב. ואז אני לא אהיה כל כך ניזקקת לך, לא למגע שלך לא למילים שלך. אתה אוהב להציג אותי בתור אישתך. להשוויץ. כמו ברכב שלך. נוח לך איתי. אני מנקה את הבית, מביאה משכורת וניראית ייצוגית. אבל התשוקה אבדה מזמן. 10 שנים הספיקו. אני כל כך רוצה לחיות. נימאס לי להיות אמא שלך. לא רוצה לחכות ליום שאני ארגיש טוב, אני רוצה שזה יהיה היום. אני חושבת שרק מאהב יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי. וזאת תהיה הנקמה הקטנה שלי. והלב שלי נישבר כי אני כל כך אוהבת אותך.............................................אני לא יכולה לחזור להיות הילדה המשוחררת שהייתי. לא כל עוד אני איתך. אני לקחתי עלי את התפקיד הרציני. ואתה תמיד גונב את ההצגה. חברה רוצה שאני אסע איתה לתאילנד. ואני לא איתה. אני רוצה איתך...........................אני רוצה שנשב על החוף וניראה את השקיעה ביחד. ואתה אומר לא סעי איתה.כל החיים אני מפספסת אותך אתה נוגע בי ולא נוגע. איתי ולא איתי החיים כל כך קצרים .
חזרנו עכשיו מחתונה של ידידים שלי. קניתי שימלה סקסית הייתי אצל הספר. וזה אמור להיות ארוע של החברה שלי. אני אמורה להינות בוץ אז איך זה שזה שוב קורה. אני בתפקיד האמא שלוץ די תפסיק לישתות ספרתי כבר עשר כוסות. וכמובן הוא לוקח לעצמו את כל התשומת לב ורוקד עם כולן. ואיך זה שעוד פעם אני בצד.ואיך זה שכלה מבקשת מהצלם עוד תמונה אחת איתו. זה בעלי.ואז אני לוקחת גם כן איזה שוט וחושבת לעצמי מה הייתי יכולה לעשות כדי להיראות יותר מהממת. ושוב פעם המחשבות על הגדלת חזה. הינה אני בחורה משכילה. חתיכה.חושבת להטיל בגופי מום רק כדי שהבעל שלי יראה לי שאני במרכז. ןאולי זה ביגלל הקילו וחצי שהעלתי. ואולי זה ביגלל שאני פיתאום לא מרגישה זורמת עם המוסיקה שקודחת לי במוח וכולם פתאום ניראים לי כמו חבורת אינפנטילים . לא זורמת זה לא סקסי. ואנחנו מגיעים הביתה והוא שתוי נזרק על המיטה ונירדם מיד.אני אפילו לא מנסה. הכאב הזה של הדחיה הזאת שוב ושוב צרוב חזק מידי.ואני יש לי גאווה עצמית. אני יכולה להיכנס לתוך עצמי ולהחליט לא לשתף בעולם שלי. אני יכולה בקלות לקחת מאהב. ואז אני לא אהיה כל כך ניזקקת לך, לא למגע שלך לא למילים שלך. אתה אוהב להציג אותי בתור אישתך. להשוויץ. כמו ברכב שלך. נוח לך איתי. אני מנקה את הבית, מביאה משכורת וניראית ייצוגית. אבל התשוקה אבדה מזמן. 10 שנים הספיקו. אני כל כך רוצה לחיות. נימאס לי להיות אמא שלך. לא רוצה לחכות ליום שאני ארגיש טוב, אני רוצה שזה יהיה היום. אני חושבת שרק מאהב יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי. וזאת תהיה הנקמה הקטנה שלי. והלב שלי נישבר כי אני כל כך אוהבת אותך.............................................אני לא יכולה לחזור להיות הילדה המשוחררת שהייתי. לא כל עוד אני איתך. אני לקחתי עלי את התפקיד הרציני. ואתה תמיד גונב את ההצגה. חברה רוצה שאני אסע איתה לתאילנד. ואני לא איתה. אני רוצה איתך...........................אני רוצה שנשב על החוף וניראה את השקיעה ביחד. ואתה אומר לא סעי איתה.כל החיים אני מפספסת אותך אתה נוגע בי ולא נוגע. איתי ולא איתי החיים כל כך קצרים .