הכאב ההרסני שבתוכי

מירב189

New member
הכאב ההרסני שבתוכי

שוכבת במיטתי רמוסה וכאובה
פגועה מנטישות רבות מילדותי ועד היום
כל אחת שוברת אותי לרסיסים
כאובה שכל דבר מסתיים לי מהר מדי
אשר מרגישה לא שייכת כלל לכלום בחיי
תחושת האי שייכות הורגת ופוצעת את נשמתי
מנסה בכל כוחי לחפש מפלט להכלה
אך כרגע לכל מי שפונה, פוגע ורומס יותר
אינני קלה לפיצוח ולכן אינם מסייעים כהלכה
עד אשר אינני רוצה כבר אף סיוע
אולי מאיזה איש מקצוע אחד שאכשהו
מקווה למפלט אצלו אך גם מפוחדת
שלא יבין ויילך לפי הספר ולא לפי המקרה
רתוקה אני לכאבי שאינני יכולה כבר להכילו
לעיתים חושבת רבות אולי לא להיות קיימת
רק לא להרגישו בעוצמה כל כך קשה ומייסרת
לא מוצאת נחמה לסבל הקשה והמתמשך
רוצה להאמין שאולי טוב יקרה
ככל שהמאמצים לעזרה טובעים
מבינה שאולי לא אמצא מזור לסבל המופרך
עד אשר מאמינה שאולי הדרך היא קצרה לסיומה
טובעת בין רגשות הגועשים והמתכלים בעוצמה
ואינני יודעת מה יהיה כל רגע, המחר......
 
מירבי היקרה

מזמן לא ביקרתי בתפוז, ולא ראיתי את שעבר עליך,
לאחרונה פשוט אינני מוצאת את הזמן,
אך בכל פעם שאני רואה דברים שלך, מרגישה חיבור עמוק אליך,
את שרויה בכאה עמוק, אך דווקא בתקופות שאת מצליחה לצאת קצת מהכאב, ולפגוש אחרים, מעמדה של עוזרת, האנרגיה שלך הרבה יותר חיובית,
לפחות כך נראה לי מבין המילים.
מדי פעם ( לעיתים יותר ולעיתים פחות) את מחפשת אשמים ( ויש ללא ספק) אך הכעס עליהם, אינו עוזר לך, אלא רק משאיר אותך עמוק יותר בכאב.
קבלי את הכאב, והצער שספגת, ולו רק כי אין אפשרות לשנות את מה שהיה,
ונסי לצאת אל העולם בטוב, כי יש בך המון טוב, והמון נתינה, שחוזרת אליך כמו בומרנג
כי כשאת נותנת את מקבלת המון מהסביבה

אוהבת ומחבקת
נעמה
 
למעלה