הי

[חמצוץ אדום]

הי

קודם כל אני מקווה שזה בסדר שאני פותח שרשור. אני לא כותב בפורומים בדר"כ ולא יודע מה הנהלים של זה (נרשמתי לתפוז כדי לכתוב כאן) יש לי כמה שאלות שלא כל כך קשורות אחת לשניה אך אשמח אם מי ממשתתפי הפורום יוכל לענות ולשתף, זה יעזור לי מאוד גם בצורה פרקטית. 1. האם אתם יוצאים לפאבים/מסיבות בכל זאת או שאתם נמנעים לחלוטין (כמוני...), ואם לא אז מה הפעילויות המועדפות עליכם עם חברים? אני מוצא שאני מרגיש הרבה יותר בנוח בקבוצות קטנות, במקום שקט, עם חברים קרובים וכמה שפחות אנשים חדשים(ורעש). זה יכול להיות ים לדוגמא 2. הרבה מההפסקות שלי במהלך התואר העברתי מתחבא בשירותים... בצבא מעולם לא יצאתי עם אנשים ל"הפסקת סיגריה" מה שנדמה לי שפורש כסנוביות...פשוט לא נהניתי סתם לשבת ללא מטרה מסויימת. למותר לציין שלא יכלתי להסביר את המצב. איך אתם מעבירים את ההפסקות האלו בחברת אנשים? האם אתם מצליחים "להתערבב" או מסתגרים? 3. האם קראתם את הספר "אדם רגיש מאוד" של ד"ר איליין ארון? הספר מציג אלטרנטיבה שרואה תסמינים מסויימים כמתאימים להגדרה חיובית של רגישות, שמביאה איתה יתרונות רבים, על פני הקיטלוג כחרדה חברתית וראייה של תכונות האישיות האלו כדבר שלילי לחלוטין שיש להלחם בו. מה אתם חושבים לגבי הספר? לבסוף רציתי להתנצל אם אחד מהנושאים הנ"ל הועלה כבר בפורום

 

[ar29041]

../images/Emo245.gif

אני הייתי יוצא לפאבים/מסיבות הפסקתי עם זה כי זה פשוט לא אני. את ההפסקות בביה"ס היייתי מעביר בכיתה בדרך כלל בוהה בקיר, עכשיו במהלך התואר דווקא אני התחברתי עם האנשים משום מה. ולא יצא לי לקרוא את הספר המודבר.

 

[yardeni21]

מה אתה לומד ?

 

[ar29041]

פיסיקה מדמ"ח

 

[yardeni21]

ברוך הבא

1.אני יוצאת לפאבים ומסיבות. אני לא אגיד שקל לי להכנס למסיבות במיוחד עם כל הערסים שיש מסביב. וגם לי הרבה יותר נוח בקבוצות קטנות, באיזה פאב שכונתי אינטימי. זה בסדר לחלוטין ואין מה להרגיש רע עם זה. לא כולנו נולדנו קלאברים. 2. לא זכור לי שהיתה לי בעיה בהפסקות. בכל מסגרת היתה לי את קבוצת החברים שלי והייתי יושבת איתם .. 3. לא קראתי ולא ממש הבנתי. שתהיה לך התאקלמות מהנה!

 

[חמצוץ אדום]

תודה

אין ספק שפאב אינטימי מועדף גם עלי את קצת מכריחה את עצמך לצאת? או שאת מרגישה שם חופשייה לגמרי? ואיזה זקן אני שהייתי צריך לחפש בגוגל מזה קלאבר

 

[nl989]

תשובות

1. לפאבים כן, גם לא יותר מידי אולי פעם בשבוע או פעם בשבועיים, אבל למסיבות ממש לא..בפאבים אפשר פשוט לשבת עם חברים בפינה שלכם והכל מאוד סטטי ונוח לדעתי, במסיבות בדר"כ רוקדים, זזים והאוירה שונה ויותר מלחיצה זה הרבה פחות קל בשבילי לפחות, גם מעולם לא רקדתי במסיבה ומי שהולך איתי סתם מתבאס שאני ככה ולא מבין למה אני אף פעם לא רוקדת אז אני פשוט נמנעת מזה. הרבה פעמים אני מעדיפה לצאת עם חברים לפאבים בתי קפה סרטים וכו' מאשר לשבת בבית למרות שגם בבית נחמד לפעמים (תלוי עם מי) אבל יש משהו בלצאת ולהתאוורר שיותר כיף לי ועושה מצב רוח, כנראה בגלל שגם ככה אני נמצאת הרבה בבית. 2. בהפסקות אצלי אני סתם יושבת לבד - כמו שרשמת, מהמסתגרים ולא מהמתערבבים במיוחד, אין ספק שהיתי רוצה שזה יהיה שונה אבל אני מרגישה חסומה בנושא. גם בצבא היתי ככה לגמרי. אני בטוחה ויודעת בוודאות שמפרשים את זה כסנוביות. (אני לא מעשנת ולא אוהבת ריח של סיגריות אז אני לא מתקרבת למעשנים בכלל) 3.לא קראתי, אבל אני כן חושבת שהבעיות שלי מתחילות מזה שאני בנאדם מאוד מאוד רגיש...

 

[Lichy87]

ברוך הבא!

אסור להתנצל פה על פתיחת שרשור

1. אני יוצאת לפאבים אבל לא למסיבות. עדיין מביך אותי לרקוד. וגם אני מעדיפה קבוצות קטנות של חברים טובים. בקבוצות גדולות אני פחות מתבטאת. 2. בהפסקות בבית הספר דווקא כן הייתי עם חברות. אבל בתואר הייתי גם נעלמת ומתחבאת. רק בשנה השלישית הכרחתי את עצמי להישאר עם חברות בהפסקות ולאכול איתן. זה היה קשה אבל הצליח. 3. קראתי חצי מהספר. התייאשתי בשלב מסוים, לא זוכרת למה. אני חושבת שהוא טוב כי הוא מביא למודעות את האדם הרגיש מאוד בחברה המודרנית המאיימת. אנשים כמונו שמאוד מתקשים להשתלב בקצב החיים המהיר והעמוס הזה. לדעתי גם אם אתה מתגבר על חרדה חברתית אתה נשאר אותו אדם רגיש. אתה עדיין מודע בצורה יתרה לסביבה שלך יחסית לאנשים אחרים. אבל אתה גם מסוגל לתפקד.

 

[stagadish2]

תשובות

1. לא. 2 המ, כרגע אני בבית ספר. טכנית, כי אני לא מגיעה לשם הרבה. בהפסקות הקטנות אני נשארת בכתה ובארוכות אני יוצאת מהבית ספר ומסתובבת ברחובות שלידו. 3. לא, אני שונאת פסיכולוגיה.

 

[stagadish2]

הו רגע

לי יש אישור לא לצאת לפאבים! אני לא חוקית! אני לא נמנעת או משהו, סתם מצייתת לחוק. יופי, מצאתי תירוץ, עכשיו אני יכולה למות בשקט.

 

[stagadish2]

הו רגע2#

לפעמים אני הולכת לכתה של חברה (...אני לא באמת מגדירה אותה ככה, סתם כי אין לי כוח לחשוב על שם תואר אחר) שלי, ויש שם כל כך הרבה אנשים שיושבים לבד בהפסקה שאני לא יכולה שלא להרגיש טוב עם עצמי!

 

[Oyvind]

ברוך הבא!

1. אני נורא אוהב לצאת לפאבים, אבל אני אף-פעם לא יוצא כי אין עם מי. זה בהחלט משהו שלא הייתי נמנע ממנו בשום אופן. למסיבות לעומת זאת אני באופן כללי מעדיף שלא לצאת כי אני לא רוקד. יצא לי ללכת כמה פעמים למסיבות ולא רקדתי וזה נורא לא כיף ואפילו מדכא לראות אנשים רוקדים, נהנים, תופסים בחורות ואתה בצד כמו איזה מסכן. פעילויות מועדפות עם חברים? אין לי חברים אז השאלה אינה רלוונטית. 2. בבית-הספר אני השתדלתי להתחבא באיזשהו מקום כי פשוט הייתי בודד והתביישתי בהיותי בודד, אז הייתי פשוט נעלם לכל מיני מקומות שוממים, כדי שכשאני אחזור בסוף ההפסקה זה יראה כאילו הייתי עסוק במהלך ההפסקה. לפעמים גם הייתי הולך לשרותים ונועל את עצמי בתא סתם כדי להעביר את הזמן ולהעלם מפני אנשים. העיקר שלא יראו שאני לבד. בצבא לא ממש היו לי "הפסקות" - הייתי בקרבי. אבל דיי הייתי מגובש עם החבר'ה. 3. לא.

 

[stagadish2]

כן, העולם מתחלק לשניים:

אלה שלא אכפת להם שיראו אותם לבד ואלה שמנסים להסתיר את זה. בסופו של דבר, שניהם לבד.

 

[Oyvind]

לפי התאוריה שלך...

כל העולם לבד. את מתכוונת שאלה שלבד בעולם מתחלקים לשניים.

 

[stagadish2]

נו כן, שכנוע עצמי וזה

 

[דיבבלעס1]

משפט טוב../images/Emo45.gif

 

[תום ויושר ייצרוני]

תשובות

1. לפאבים כן אבל לעתים רחוקות, נראה לי גם כי אין לי עם מי בדרך כלל וגם כי זה לא הבילוי הכי מושך מבחינתי זה יכול להיות קצת משעמם, בעיקר תלוי באנשים שאיתם אפשר גם לעשות דברים אחרים, פעילים יותר כגון טיול.. אבל זה מה שמושך אותי. תלוי מה אתה אוהב לעשות.. אם אתה אוהב פאבים ומסיבות אני בעד שתנסה לעבוד עם עצמך שתוכל לצאת אליהם וגם ליהנות (כמובן שזה תהליך אבל אפשר להתחיל כבר ). 2. בתקופות שהחרדה שלי הייתה קשה יותר וגם היום לפעמים הייתי "מבלה" הרבה זמן בשירותים זה לא היה סתם לשבת על מכסה האסלה אלא באמת שירותים רק שזה היה נמשך הרבה זמן והיה כולל לשבת עם עצמי ולחשוב בעיקר. אני משער שהשירותים מבחינתי זו דרך להתנתק מכל הבחוץ ולהירגע... בתואר הקודם שלי לא הייתי כמעט יושב עם אנשים בחוץ, בתואר הנוכחי אני יושב הרבה יותר עם אנשים! 3. לא קראתי את הספר אבל מסכים מאוד עם מה שליצ'י אמרה!

 

[vtback]

תשובות שלי

1. למסיבות אני לא יוצא, הייתי קצת בתיכון אבל לא רקדתי. לפני כמה חודשים הייתי בחתונה דתית ודווקא שמה כשזה רק בנים וכולם רוקדים אז כן הצלחתי להשתלב. בפאבים הייתי כמה פעמים ואני די אוהב את זה אבל אין לי כ"כ עם מי ללכת. זה גם די יקר בארץ. 2. לפעמים מבאס אותי קצת בהפסקות כי יש מעט אנשים שאני מרגיש נוח איתם, אבל איכשהו מסתדרים.

 

[Moris777]

תודה על הקישור לספר

רגישות יתר זאת תכונה שאיכשהו למדתי להתכחש אליה עד עכשיו..

 

[hobitit29]

תורי..

פאבים ומסיבות

-תלוי. שונאת כאלו שיש בהם אווירת פיק אפ ועם מוזיקה מחרידה [מMTV פופ עד אלקטורנית] .כן אוהבת את הפאבים האיריים או האנגלים,או כאלו שיש בהם הופעות .אבל גם אוהבת מקומות שקטים וריקים מאדם. זה בעיקר תלוי בשותפים לאינטרקציה החברתית ובמצב הרוח. הפסקות סיגריה

-גם לי קשה להתערבב, ולכן העדפתי להתבדל.לא אהבתי את זה, תמיד חיכיתי שההפסקה תסתיים. נתקלתי היום בספר

- הוא במבצע בחנויות הספרים.כמעט התפתיתי לקנות [במקום זה קניתי ספר בישול מקסיקני.. ]-אשמח לגבש דיעה כשאקרא אותו. קראת אותו? תוכל לספר עליו יותר? אולי תפתח שרשור חדש לגבי הספר והגישה המוצעת בו , אני בטוחה שיהיה סיעור מוחין מעניין