זה סיפורון קטן...החלבן
הראשון היה רומני,זוג שגרו ליד צריף הנוער העובד ממול בצריף קטן,ילד אחד היה להם,והיה מסתובב בשכונה עם עגלת חמורצ´יק קטן ואפור.בקבוקי החלב שאנחנו כולנו מכירים,עם אותו מכסה נייר כסף כזה מלמעלה,וכעת שאני כותב על זה אני חושב שלחלב היה טעם אחר,לא?טעים כזה.אבל אצלנו לא ולא..לא הגיע החלב הזה הביתה,אמא היתה הולכת להונגריה שגרה בתל חנן,על הכביש למי שזוכר היתה רפת גדולה עם כמה פרות כרסתניות[בצד של גלידה תל חנן]וההונגריה הזאת שהיתה אשה ענקית עם ציצים גדולים,ידעה להכין חמאה טובה מאד,גבינות נהדרות והחלב היה נמזג לאמא בתוך כד כזה מאלומיניום,בנותי כשגדלו עוד טעמו מהמטעמים האלה של הגבינות והחמאה שהיתה מכינב אותה הונגריה שמנה מתל חנן עם הציצים הגדולים.לימים כשהרפת נסגרה,חזרנו לקנות חלב אצל חלבן אחר עולים חדשים מרומניה שהגיעו באיזה עלייה,אמנם גם עם חמור ועגלה,ואחר כך קטנוע כזה על שלושה גלגלים...אבל אני נזכר כעת שהחלבן באמת הראשון...היה אדלר אחד,,,כן כן הוא היה הראשון באמת...