הי שאלה על קטורת
- פותח הנושא דוד היחיד
- פורסם בתאריך
בת מלך 123
New member
קטורת..
אחי תאמין לי עזוב אותך מכל זה תתפלל לה' שיושיע אותך ויחזירנו בתשובה שלמה. 3 דברים רק יכולים לעזור:תפילה,תשובה,צדקה דבר עם ה' והכל יסתדר...
אחי תאמין לי עזוב אותך מכל זה תתפלל לה' שיושיע אותך ויחזירנו בתשובה שלמה. 3 דברים רק יכולים לעזור:תפילה,תשובה,צדקה דבר עם ה' והכל יסתדר...
בת מלך 123
New member
מה?
בס"ד מה נכתב לי?
בס"ד מה נכתב לי?
דעתי בנושא
בקהלת ט' בפס' ג' כתוב: " זה רע בכל אשר-נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני-האדם מלא-רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים" ובתהילים נ"א בפס' ז' כתוב: "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי". בתהילים י"ד בפרק ה' כתוב: "אין עושה טוב אין גם אחד". במחשבת הרבנים קיימת הנחה שאדם יכול לדכא את יצר הרע: תלמוד תורה, קיום מצוות ותפילה נחשבים לאמצעים שיכולים לחזק את אופיו של אדם ולאפשר לו לנצח את יצר הרע שבקרבו. לא זהו מה שלימדו הנביאים, נציגי היהדות המקורית. ירמיהו כתב: "עקוב הלב מכל ואנוש הוא, מי יידענו?" (ירמיהו. י"ז בפס' ט'). ישעיהו כתב: "ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו" (ישעיהו ס"ד בפס' ה') ישעיהו אומר שהמעשים הטובים שלנו הם כמו ניסיון להסתיר כתם מבגד על בגד מלוכלך. היהדות המקורית מלמדת שאדם, כל אדם כשלעצמו, הוא חוטא חסר-תקנה. רק קורבן מכפר על חטא בין אם זה קורבן רוחני שאלוהים סיפק(לא קורבן במובן של ההגדרה הרבנית) ובין אם מדובר בקורבן אחר אך קורבן שאכן דמו נשפך בעבור החטאים. כל הגדרה אחרת או ניסיון אחר הוא כמו לנסות להסתיר כתם מבגד מלוכלך על ידי מעשים ומעשים אינם ההצדקה. בספר בראשית בפרק ט"ו כתוב: ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. אברם שלאחר זמן מסויים קיבל את השם אברהם מאלוהים זכה להבטחה לא בזכות מעשיו כי אם בזכות אמונתו שהצדיקה אותו ואילו היה מדובר במעשיו הרי שאז המעשים היו חסרי תועלת כהצדקה עצמית. באיגרת שאול אל הרומים בפרק ד' החלקי כתוב: 1 וּבְכֵן, מַה נֹּאמַר עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מַה הִשִֹיג בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הוּא? 2 אִם אָמְנָם הֻצְדַּק אַבְרָהָם בִּגְלַל מַעֲשִׂים, כִּי אָז יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה לְהִתְפָּאֵר, אַךְ לֹא לִפְנֵי אֱלֹהִים. 3 מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? "וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה." 4 וַהֲרֵי שְׂכָרוֹ שֶׁל עוֹבֵד אֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּחֶסֶד, אֶלָּא כְּחוֹב הַמַּגִּיעַ לוֹ. 5 אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד, אֶלָּא מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת הַחוֹטֵא, אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לִצְדָקָה. 6 כָּךְ גַּם דָּוִד מַבִּיעַ אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר אֱלֹהִים יַחְשֹׁב לוֹ צְדָקָה בְּלִי תְּלוּת בְּמַעֲשִׂים: 7 "אַשְׁרֵי־נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה. 8 אַשְׁרֵי־אָדָם לֹא יַחְשׂב יהוה לוֹ עָוֹן." 9 הַאִם הָאֹשֶׁר הַזֶּה רַק לַנִּמּוֹלִים, אוֹ גַּם לָעֲרֵלִים? וַהֲרֵי אָנוּ אוֹמְרִים כִּי אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה לוֹ צְדָקָה. 10 מָתַי נֶחְשְׁבָה לוֹ? כַּאֲשֶׁר הָיָה נִמּוֹל אוֹ כְּשֶׁהָיָה עָרֵל? - לֹא בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל, כִּי אִם בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל. 11 הוּא קִבֵּל אֶת אוֹת הַמִּילָה כְּחוֹתָם לַצְּדָקָה שֶׁזָּכָה בָּהּ בִּגְלַל הָאֱמוּנָה בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָב לְכָל הַמַּאֲמִינִים הַבִּלְתִּי נִמּוֹלִים, לְמַעַן תֵּחָשֵׁב גַּם לָהֶם צְדָקָה, 12 וְאָב לַנִּמּוֹלִים, לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם נִמּוֹלִים בִּלְבַד אֶלָּא גַּם הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּטֶרֶם נִמּוֹל. 13 הֲרֵי הַהַבְטָחָה כִּי יִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם לֹא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם אוֹ לְזַרְעוֹ עַל־סְמַךְ תּוֹרָה, אֶלָּא עַל־סְמַךְ צְדָקָה שֶׁהִשִֹיג בֶּאֱמוּנָה, 14 שֶׁכֵּן אִם מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה הֵם הַיּוֹרְשִׁים, אֲז הָאֱמוּנָה הִיא לַשָּׁוְא וְהַהַבְטָחָה חַסְרַת תֹּקֶף. 15 הַתּוֹרָה מְבִיאָה זַעַם, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין תּוֹרָה אֵין עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה. 16 לָכֵן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁכָּל זֶה יִהְיֶה בְּחֶסֶד וְהַהַבְטָחָה תָּחוּל עַל כָּל הַצֶּאֱצָאִים, לֹא רַק עַל בְּנֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא גַּם עַל בְּנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא אָב לְכֻלָּנוּ - 17 כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" - לְעֵינֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִין, הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא בְּשֵׁם דְּבָרִים בְּעוֹד אֵינָם בְּנִמְצָא. 18 וּבְאֵין סִבָּה לְתִקְוָה הוּא הֶאֱמִין וְקִוָּה כִּי יִהְיֶה לְאַב־הֲמוֹן גּוֹיִם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ." 19 אֱמוּנָתוֹ לֹא נִתְרוֹפְפָה גַּם כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן מֵאָה שָׁנִים חָשַׁב עַל תְּשִׁישׁוּת גּוּפוֹ וְעַל עֲקָרוּת שָׂרָה. 20 הוּא לֹא חָדַל מֵאֱמוּנָה וְלֹא פִּקְפֵּק בְּהַבְטָחַת אֱלֹהִים, אֶלָּא הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְנָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים, 21 בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין כִּי אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ יוּכַל גַּם לְקַיֵּם. 22 לָכֵן נֶחְשְׁבָה לוֹ זֹאת לִצְדָקָה. 23 וְלֹא לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד נִכְתַּב שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ, 24 כִּי אִם גַּם לְמַעֲנֵנוּ; ציינתי החלקי ולא המלא כי לא ציינתי את כל הפרק המלא,אם תרצה לראות את הפרק המלא אוכל לציין אך אם אינך מעוניין אז לא אציין.
בקהלת ט' בפס' ג' כתוב: " זה רע בכל אשר-נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני-האדם מלא-רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים" ובתהילים נ"א בפס' ז' כתוב: "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי". בתהילים י"ד בפרק ה' כתוב: "אין עושה טוב אין גם אחד". במחשבת הרבנים קיימת הנחה שאדם יכול לדכא את יצר הרע: תלמוד תורה, קיום מצוות ותפילה נחשבים לאמצעים שיכולים לחזק את אופיו של אדם ולאפשר לו לנצח את יצר הרע שבקרבו. לא זהו מה שלימדו הנביאים, נציגי היהדות המקורית. ירמיהו כתב: "עקוב הלב מכל ואנוש הוא, מי יידענו?" (ירמיהו. י"ז בפס' ט'). ישעיהו כתב: "ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו" (ישעיהו ס"ד בפס' ה') ישעיהו אומר שהמעשים הטובים שלנו הם כמו ניסיון להסתיר כתם מבגד על בגד מלוכלך. היהדות המקורית מלמדת שאדם, כל אדם כשלעצמו, הוא חוטא חסר-תקנה. רק קורבן מכפר על חטא בין אם זה קורבן רוחני שאלוהים סיפק(לא קורבן במובן של ההגדרה הרבנית) ובין אם מדובר בקורבן אחר אך קורבן שאכן דמו נשפך בעבור החטאים. כל הגדרה אחרת או ניסיון אחר הוא כמו לנסות להסתיר כתם מבגד מלוכלך על ידי מעשים ומעשים אינם ההצדקה. בספר בראשית בפרק ט"ו כתוב: ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. אברם שלאחר זמן מסויים קיבל את השם אברהם מאלוהים זכה להבטחה לא בזכות מעשיו כי אם בזכות אמונתו שהצדיקה אותו ואילו היה מדובר במעשיו הרי שאז המעשים היו חסרי תועלת כהצדקה עצמית. באיגרת שאול אל הרומים בפרק ד' החלקי כתוב: 1 וּבְכֵן, מַה נֹּאמַר עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מַה הִשִֹיג בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הוּא? 2 אִם אָמְנָם הֻצְדַּק אַבְרָהָם בִּגְלַל מַעֲשִׂים, כִּי אָז יֵשׁ לוֹ בַּמֶּה לְהִתְפָּאֵר, אַךְ לֹא לִפְנֵי אֱלֹהִים. 3 מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? "וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה." 4 וַהֲרֵי שְׂכָרוֹ שֶׁל עוֹבֵד אֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ כְּחֶסֶד, אֶלָּא כְּחוֹב הַמַּגִּיעַ לוֹ. 5 אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד, אֶלָּא מַאֲמִין בַּמַּצְדִּיק אֶת הַחוֹטֵא, אֱמוּנָתוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ לִצְדָקָה. 6 כָּךְ גַּם דָּוִד מַבִּיעַ אֶת אָשְׁרוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר אֱלֹהִים יַחְשֹׁב לוֹ צְדָקָה בְּלִי תְּלוּת בְּמַעֲשִׂים: 7 "אַשְׁרֵי־נְשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה. 8 אַשְׁרֵי־אָדָם לֹא יַחְשׂב יהוה לוֹ עָוֹן." 9 הַאִם הָאֹשֶׁר הַזֶּה רַק לַנִּמּוֹלִים, אוֹ גַּם לָעֲרֵלִים? וַהֲרֵי אָנוּ אוֹמְרִים כִּי אֱמוּנָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה לוֹ צְדָקָה. 10 מָתַי נֶחְשְׁבָה לוֹ? כַּאֲשֶׁר הָיָה נִמּוֹל אוֹ כְּשֶׁהָיָה עָרֵל? - לֹא בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל, כִּי אִם בִּהְיוֹתוֹ עָרֵל. 11 הוּא קִבֵּל אֶת אוֹת הַמִּילָה כְּחוֹתָם לַצְּדָקָה שֶׁזָּכָה בָּהּ בִּגְלַל הָאֱמוּנָה בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אָב לְכָל הַמַּאֲמִינִים הַבִּלְתִּי נִמּוֹלִים, לְמַעַן תֵּחָשֵׁב גַּם לָהֶם צְדָקָה, 12 וְאָב לַנִּמּוֹלִים, לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם נִמּוֹלִים בִּלְבַד אֶלָּא גַּם הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּטֶרֶם נִמּוֹל. 13 הֲרֵי הַהַבְטָחָה כִּי יִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם לֹא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם אוֹ לְזַרְעוֹ עַל־סְמַךְ תּוֹרָה, אֶלָּא עַל־סְמַךְ צְדָקָה שֶׁהִשִֹיג בֶּאֱמוּנָה, 14 שֶׁכֵּן אִם מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה הֵם הַיּוֹרְשִׁים, אֲז הָאֱמוּנָה הִיא לַשָּׁוְא וְהַהַבְטָחָה חַסְרַת תֹּקֶף. 15 הַתּוֹרָה מְבִיאָה זַעַם, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין תּוֹרָה אֵין עֲבֵרָה עַל הַתּוֹרָה. 16 לָכֵן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁכָּל זֶה יִהְיֶה בְּחֶסֶד וְהַהַבְטָחָה תָּחוּל עַל כָּל הַצֶּאֱצָאִים, לֹא רַק עַל בְּנֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא גַּם עַל בְּנֵי אֱמוּנַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא אָב לְכֻלָּנוּ - 17 כְּפִי שֶׁכָּתוּב: "כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" - לְעֵינֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִין, הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים וְהַקּוֹרֵא בְּשֵׁם דְּבָרִים בְּעוֹד אֵינָם בְּנִמְצָא. 18 וּבְאֵין סִבָּה לְתִקְוָה הוּא הֶאֱמִין וְקִוָּה כִּי יִהְיֶה לְאַב־הֲמוֹן גּוֹיִם, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ." 19 אֱמוּנָתוֹ לֹא נִתְרוֹפְפָה גַּם כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן מֵאָה שָׁנִים חָשַׁב עַל תְּשִׁישׁוּת גּוּפוֹ וְעַל עֲקָרוּת שָׂרָה. 20 הוּא לֹא חָדַל מֵאֱמוּנָה וְלֹא פִּקְפֵּק בְּהַבְטָחַת אֱלֹהִים, אֶלָּא הִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְנָתַן כָּבוֹד לֵאלֹהִים, 21 בִּהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין כִּי אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ יוּכַל גַּם לְקַיֵּם. 22 לָכֵן נֶחְשְׁבָה לוֹ זֹאת לִצְדָקָה. 23 וְלֹא לְמַעֲנוֹ בִּלְבַד נִכְתַּב שֶׁנֶּחְשְׁבָה לוֹ, 24 כִּי אִם גַּם לְמַעֲנֵנוּ; ציינתי החלקי ולא המלא כי לא ציינתי את כל הפרק המלא,אם תרצה לראות את הפרק המלא אוכל לציין אך אם אינך מעוניין אז לא אציין.
תיקון שגיאת הכתיב בסוף ההודעה
ציינתי החלקי ולא המלא כי לא ציינתי את כל הפרק המלא,אם תרצה לראות את הפרק המלא אוכל לציין אך אם אינך מעוניין אז לא אציין. והתכוונתי לכתוב: ציינתי את החלקי ולא המלא של הפרק כי לא ציינתי את כל הפרק המלא מסיבות מסויימות,אם תרצה לראות את הפרק המלא אוכל לציין אך אם אינך מעוניין אז לא אציין.
ציינתי החלקי ולא המלא כי לא ציינתי את כל הפרק המלא,אם תרצה לראות את הפרק המלא אוכל לציין אך אם אינך מעוניין אז לא אציין. והתכוונתי לכתוב: ציינתי את החלקי ולא המלא של הפרק כי לא ציינתי את כל הפרק המלא מסיבות מסויימות,אם תרצה לראות את הפרק המלא אוכל לציין אך אם אינך מעוניין אז לא אציין.
עניתי לגבי שאלתך בנושא ההצדקה העצמית
בכל מקרה גם הקטורת לא מביאה לידי ישועה. הקטורת מבחינת ההגדרה הכללית היא: קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח נעים במהלך בעירתו ולעתים אף ללא בעירה. שימוש בקטורת היה מקובל ברוב תרבויות העולם העתיק, בעיקר בטקסים דתיים ושימושים רפואיים. שימוש בקטורת נמשך עד ימינו. קטורת מופיעה כמקלות קטורת או גושי קטורת (חתיכות עץ למשל), אולם יש גם עיצובים נוספים של הקטורת. מקור הקטורת יכול להיות בפרחים, זרעים, פירות, עלים, קליפות עצים או העץ עצמו, שרף עץ, שורשים, שעווה, צדפים, חלזונות ועוד. בבית המקדש, קטורת הסמים הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב, שנקרא גם "מזבח הקטורת". הקרבת קטורת הייתה נעשית פעמיים ביום, בבוקר ובערב.
בכל מקרה גם הקטורת לא מביאה לידי ישועה. הקטורת מבחינת ההגדרה הכללית היא: קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח נעים במהלך בעירתו ולעתים אף ללא בעירה. שימוש בקטורת היה מקובל ברוב תרבויות העולם העתיק, בעיקר בטקסים דתיים ושימושים רפואיים. שימוש בקטורת נמשך עד ימינו. קטורת מופיעה כמקלות קטורת או גושי קטורת (חתיכות עץ למשל), אולם יש גם עיצובים נוספים של הקטורת. מקור הקטורת יכול להיות בפרחים, זרעים, פירות, עלים, קליפות עצים או העץ עצמו, שרף עץ, שורשים, שעווה, צדפים, חלזונות ועוד. בבית המקדש, קטורת הסמים הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב, שנקרא גם "מזבח הקטורת". הקרבת קטורת הייתה נעשית פעמיים ביום, בבוקר ובערב.
Tal_Ya_Tal
New member
../images/Emo13.gifהקטורת משמשת לשם טיהור דוד
למי שחובב ניחוחות עשן. לא לשם קריאת העתיד או אבחון מצבים
L&L TALYA
למי שחובב ניחוחות עשן. לא לשם קריאת העתיד או אבחון מצבים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.