הי, מזמן לא שיתפתי....
- פותח הנושא taltal8877
- פורסם בתאריך
את כותבת דבר והיפוכו.
מצד אחד, את אומרת שהוא צריך ללמוד להתגמש, ולא תמיד הוא יוכל לאכול לבד, למשל וצריך ללמוד לעבוד עם תוכנית לא מובנית. מצד שני, כשהמורה לא מוותרת לו - את כועסת עליה, שהיא לא גמישה, כי הילד שלך לא צריך להיות גמיש, אלא דווקא המורה. הבנתי אותך נכון? הרי אם הוא אוהב תוכנית מובנית - הוא לא היה רוצה לשנות. הרי כתוב ספורט, ואי אפשר לשנות את זה. יכול להיות שהיא חשבה, שמה שהוא עושה זה התחמקות. כלומר, זה שהיא תיתן לו לצייר - לא באמת ירגיע אות, אלא זה רק דרך לשנות דברים ואז כשהוא יצייר הוא יגיד: לא, תני לי ללכת לפינת הרגעות וכו'? יכול להיות שהיא רוצה לעבוד איתו על הנושא הזה של העקביות ולא להתפרץ. הרי מה קרה, הוא רצה לקבוע מה יהיה. הוא חטף לה את הכדור. היא החליטה להעניש אותו ולא לתת לו. אז הוא אמר לה לתת לחבר שלו, שזה בעצם כמו לתת לו עצמו, כי כך הם שניהם ישחקו בכדור. אז בעצם יצא שהוא קיבל פרס על ההתפרצות שלו. ויכול להיות שזה מה שעמד מאחורי הרצון שלה לא לתת לו את הכדור. אולי הרעיון שלה הוא לא "כיבוי שריפות" אלא חינוך ללמידה שלו, שילמד שלא נכנעים לאלימות שלו. אולי היא רוצה להעמיד לו גבולות. צריך לעמוד בזמנים. אם עכשיו כתוב ספורט - אז עושים ספורט אם אמרתי שאני לא אתן לך כדור - אז אני גם לא אתן לך בעקיפין, דרך החבר שלך. אז אמנם הוא כעס, אבל הוא צריך ללמוד שבכעס ובהשתוללות הוא לא מרוויח כלום. את אומרת שהיא צריכה לבחור מלחמות. אולי היא בחרה, וזו הבחירה שלה? [זה רק מה שנראה לי מההודעות שלך, בלי להכיר את הנפשות הפועלות]
מצד אחד, את אומרת שהוא צריך ללמוד להתגמש, ולא תמיד הוא יוכל לאכול לבד, למשל וצריך ללמוד לעבוד עם תוכנית לא מובנית. מצד שני, כשהמורה לא מוותרת לו - את כועסת עליה, שהיא לא גמישה, כי הילד שלך לא צריך להיות גמיש, אלא דווקא המורה. הבנתי אותך נכון? הרי אם הוא אוהב תוכנית מובנית - הוא לא היה רוצה לשנות. הרי כתוב ספורט, ואי אפשר לשנות את זה. יכול להיות שהיא חשבה, שמה שהוא עושה זה התחמקות. כלומר, זה שהיא תיתן לו לצייר - לא באמת ירגיע אות, אלא זה רק דרך לשנות דברים ואז כשהוא יצייר הוא יגיד: לא, תני לי ללכת לפינת הרגעות וכו'? יכול להיות שהיא רוצה לעבוד איתו על הנושא הזה של העקביות ולא להתפרץ. הרי מה קרה, הוא רצה לקבוע מה יהיה. הוא חטף לה את הכדור. היא החליטה להעניש אותו ולא לתת לו. אז הוא אמר לה לתת לחבר שלו, שזה בעצם כמו לתת לו עצמו, כי כך הם שניהם ישחקו בכדור. אז בעצם יצא שהוא קיבל פרס על ההתפרצות שלו. ויכול להיות שזה מה שעמד מאחורי הרצון שלה לא לתת לו את הכדור. אולי הרעיון שלה הוא לא "כיבוי שריפות" אלא חינוך ללמידה שלו, שילמד שלא נכנעים לאלימות שלו. אולי היא רוצה להעמיד לו גבולות. צריך לעמוד בזמנים. אם עכשיו כתוב ספורט - אז עושים ספורט אם אמרתי שאני לא אתן לך כדור - אז אני גם לא אתן לך בעקיפין, דרך החבר שלך. אז אמנם הוא כעס, אבל הוא צריך ללמוד שבכעס ובהשתוללות הוא לא מרוויח כלום. את אומרת שהיא צריכה לבחור מלחמות. אולי היא בחרה, וזו הבחירה שלה? [זה רק מה שנראה לי מההודעות שלך, בלי להכיר את הנפשות הפועלות]
אני בדעה שעוד מוקדם לו ללמוד להתגמש
או לפחות השיטה שלהם 'ללמד להתגמש' לא מתאימה לו. הרי אחת ההמלצות הראשונות שכולנו ממליצים (גם בבית) שיש סדר יום כתוב מסודר . אז למה פתאום הפסקת משהו מובנה 'מלמדת להתגמש בחיים' . בינתיים מכעס והשתוללות הם מגיעים למצב של השעיה בבית . אני לא יודעת אם הוא רואה בה פרס או עונש. אבל בטוח שמצב של התפרצות והשתוללות לא מלמד אדם להתגמש. וייתכן גם מצב של א"ס שללא קשר לשום טיפול , הוא לא יתגמש בחיים. ומה יקרה אם בגלל 'התעקשות על התגמשות במצב של חוסר סדר' יביא אדם להתקף פסיכוטי , איך זה יכין אתו לחיים ? נראה לי שאם הוא ייצא בשעה אחת מבית ספר זה ירגיע את כל הצדדים לפחות בזמן הקרוב.
או לפחות השיטה שלהם 'ללמד להתגמש' לא מתאימה לו. הרי אחת ההמלצות הראשונות שכולנו ממליצים (גם בבית) שיש סדר יום כתוב מסודר . אז למה פתאום הפסקת משהו מובנה 'מלמדת להתגמש בחיים' . בינתיים מכעס והשתוללות הם מגיעים למצב של השעיה בבית . אני לא יודעת אם הוא רואה בה פרס או עונש. אבל בטוח שמצב של התפרצות והשתוללות לא מלמד אדם להתגמש. וייתכן גם מצב של א"ס שללא קשר לשום טיפול , הוא לא יתגמש בחיים. ומה יקרה אם בגלל 'התעקשות על התגמשות במצב של חוסר סדר' יביא אדם להתקף פסיכוטי , איך זה יכין אתו לחיים ? נראה לי שאם הוא ייצא בשעה אחת מבית ספר זה ירגיע את כל הצדדים לפחות בזמן הקרוב.
זה לא בדיוק גמישות.
זו עדיין פעילות מובנית. כמו שבבית הספר יש מערכת, ויש זמן גם להפסקות, ויש זמן לשיעור ספורט ואצלנו אפילו היה שיעור מלאכת יד ושיעור ציור ועוד. זה עדין זמן מובנה, רק שסוג הפעילות שונה. וזה לא שהוא לא רוצה ספורט, הוא פשוט לקח ממנה את הכדור וכן רצה לשחק! זה לא הפריע לו הספורט. הוא פשוט התקשה לחכות שיתנו לו את הכדור ולהשתלט על הדחף לשחק עכשיו.
זו עדיין פעילות מובנית. כמו שבבית הספר יש מערכת, ויש זמן גם להפסקות, ויש זמן לשיעור ספורט ואצלנו אפילו היה שיעור מלאכת יד ושיעור ציור ועוד. זה עדין זמן מובנה, רק שסוג הפעילות שונה. וזה לא שהוא לא רוצה ספורט, הוא פשוט לקח ממנה את הכדור וכן רצה לשחק! זה לא הפריע לו הספורט. הוא פשוט התקשה לחכות שיתנו לו את הכדור ולהשתלט על הדחף לשחק עכשיו.
אלה היו שני מקרים שונים.
במקרה הראשון לפי תוכנית התנהגותית שלו, אם הוא מתפרץ הוא אמור לעשות ספורט. הוא עשה ספורט והתעייף. הוא ביקש ציור , והתעקשו שהוא ימשיך בספורט .תוצאה למרבה הפלא - התפרצות. במקרה שני זו באמת היתה פעילות ספורט לכולם. הוא ניסה לחטוף את הכדור. ואז היא הענישה אותו במניעת כדור מוחלטת ששוב גררה התפרצות (ומשום מה לא הובילה ל'התגמשות
). הוא באמת עשה דבר חלא תקין. אבל התגובה שלה לא רק שלא שיפרה את המצב, אלא החמירה אותו. בשני המקרים ההתעקשות היית של המורה, והוא לא למד שום התגמשות . גם אם נגיד 100 פעם הוא 'צריך ללמוד' המצב הוא שהדרך הזו הביאה לעוד התפרצויות והשעיות. אני לא נגד לנסות ללמד להתגמש. רק נראה לי שהם מנסים את זה מוקדם מדי ו/או מהר מדי ו/או בצורה נוקשה מדי ( כן , זה יצא קצת אירוני : ללמד בצורה נוקשה איך להתגמש
) ולגבי פעילות מובנית - נכון , מבחינתםסדר יום הוא מובנה. אבל אולי מבחינתו ברגע שאין חוברת עבודה (זו דוגמה סםציפית שלי) העולם הופך לכאוס מוחלט ואז כבר שום דבר לא מובנה ? ואז מספיק עוד טריגר כמו ריח או רעש , וסוף העולם מגיע
במקרה הראשון לפי תוכנית התנהגותית שלו, אם הוא מתפרץ הוא אמור לעשות ספורט. הוא עשה ספורט והתעייף. הוא ביקש ציור , והתעקשו שהוא ימשיך בספורט .תוצאה למרבה הפלא - התפרצות. במקרה שני זו באמת היתה פעילות ספורט לכולם. הוא ניסה לחטוף את הכדור. ואז היא הענישה אותו במניעת כדור מוחלטת ששוב גררה התפרצות (ומשום מה לא הובילה ל'התגמשות
taltal8877
New member
את צודקת, היו מקרים שונים לגמרי
לי לא ברור למה צריך להתעקש על ספורט בתכנית ההתנהגות. נכון שכך כתוב, אבל אפשר לכתוב ספורט/ציור לדוג' (אם רוצים להצליח בתכנית). הרי ילד זה דבר דינמי, הכל משתנה אצלו די מהר, פעם מת על ספורט ופעם מת על ציור. לדעתי אם הפעילות צריכה להרגיע, זו המטרה ולא באיזה אופן, אז שיתנו לו לצייר, למה לא?? המקרה האחר - הוא התקשה בדחיית סיפוקים או בהמתנה, כי הכדור ניתן למשך ההפסקה בלבד, וזה לא הרבה זמן בשבילו. במקום שיהנו כל הילדים מההפסקה (הם מלווים ע"י הצוות גם בהפסקות), היה צורך לטפל בהתפרצות שיכולה היתה להימנע. אפשר היה להעניש אחר כך על החטיפה, ולא באמצע בית הספר, כאשר הוא ילד רגיש ולוקח ללב אם כולם רואים אותו בוכה וצורח. שתי ההתפרצויות יכולות היו להימנע, והא יכול היה לקבל עונשים לאחר מעשה בזמן שהוא רגוע ומבין שעליו להיענש. כאשר הוא במצב של התפרצות הוא אפילו לא מבין ולא רואה את הצד הזה שהוא לא היה בסדר וצריך להיענש. לגבי סדר יום מובנה: הוא צריך המון סדר וזה עוזר לו. החוברות מכניסות למצב ON. ללא חוברות הוא הולך לאיבוד, קשה לו מאוד ללמוד במליאה בכיתה, והוא מאוד משתדל, אבל לפעמים נלחץ מאוד ומאבד שליטה. לדעתי דווקא על זה צריך כן לעבוד איתו.
לי לא ברור למה צריך להתעקש על ספורט בתכנית ההתנהגות. נכון שכך כתוב, אבל אפשר לכתוב ספורט/ציור לדוג' (אם רוצים להצליח בתכנית). הרי ילד זה דבר דינמי, הכל משתנה אצלו די מהר, פעם מת על ספורט ופעם מת על ציור. לדעתי אם הפעילות צריכה להרגיע, זו המטרה ולא באיזה אופן, אז שיתנו לו לצייר, למה לא?? המקרה האחר - הוא התקשה בדחיית סיפוקים או בהמתנה, כי הכדור ניתן למשך ההפסקה בלבד, וזה לא הרבה זמן בשבילו. במקום שיהנו כל הילדים מההפסקה (הם מלווים ע"י הצוות גם בהפסקות), היה צורך לטפל בהתפרצות שיכולה היתה להימנע. אפשר היה להעניש אחר כך על החטיפה, ולא באמצע בית הספר, כאשר הוא ילד רגיש ולוקח ללב אם כולם רואים אותו בוכה וצורח. שתי ההתפרצויות יכולות היו להימנע, והא יכול היה לקבל עונשים לאחר מעשה בזמן שהוא רגוע ומבין שעליו להיענש. כאשר הוא במצב של התפרצות הוא אפילו לא מבין ולא רואה את הצד הזה שהוא לא היה בסדר וצריך להיענש. לגבי סדר יום מובנה: הוא צריך המון סדר וזה עוזר לו. החוברות מכניסות למצב ON. ללא חוברות הוא הולך לאיבוד, קשה לו מאוד ללמוד במליאה בכיתה, והוא מאוד משתדל, אבל לפעמים נלחץ מאוד ומאבד שליטה. לדעתי דווקא על זה צריך כן לעבוד איתו.
עכשיו אני יותר מבינה אותך
(הבנתי מראש שאלו היו שני אירועים שונים, לא הבנתי את זה יותר לעומק). אולי תנסי לדבר עם המורה? תנסי להסביר לה, שאם המטרה הוא לחנך אותו, החינוך לא יהיה יעיל כשהוא עצבני וכועס. ולכן אולי עדיף לדחות את השיחה לאחר כך. אני לא יודעת אם השיחה עם המורה תעזור, כי אולי היא פשוט חושבת אחרת. מצד שני, הרי גם לה לא קל ככה, אז אולי היא כן תסכים להתגמש ולנסות דרך אחרת - כי זה גם לטובתה, בעצם. תגידי לה שכולם יש אותה מטרה, והשאלה מה הדרך להגיע אליה. אולי לילד שלך הגישה הזו של יקוב הדין את ההר לא מתאימה, אולי אצלו כדאי לה, לטובתה גם, לנסות דרך אחרת, כדי להגיע לליבו. את כל מה שכתבת כאן, לדעתי, את צריכה להגיד בפגישה איתה. אחרי שניסחת את הדברים האלה כך, גם אני נוטה להסכים איתך ושכנעת אותי. אז אולי כדאי גם לומר את זה למורה, כדי שלבן שלך (וגם לה) יהיה הרבה יותר נחמד ביחד.
(הבנתי מראש שאלו היו שני אירועים שונים, לא הבנתי את זה יותר לעומק). אולי תנסי לדבר עם המורה? תנסי להסביר לה, שאם המטרה הוא לחנך אותו, החינוך לא יהיה יעיל כשהוא עצבני וכועס. ולכן אולי עדיף לדחות את השיחה לאחר כך. אני לא יודעת אם השיחה עם המורה תעזור, כי אולי היא פשוט חושבת אחרת. מצד שני, הרי גם לה לא קל ככה, אז אולי היא כן תסכים להתגמש ולנסות דרך אחרת - כי זה גם לטובתה, בעצם. תגידי לה שכולם יש אותה מטרה, והשאלה מה הדרך להגיע אליה. אולי לילד שלך הגישה הזו של יקוב הדין את ההר לא מתאימה, אולי אצלו כדאי לה, לטובתה גם, לנסות דרך אחרת, כדי להגיע לליבו. את כל מה שכתבת כאן, לדעתי, את צריכה להגיד בפגישה איתה. אחרי שניסחת את הדברים האלה כך, גם אני נוטה להסכים איתך ושכנעת אותי. אז אולי כדאי גם לומר את זה למורה, כדי שלבן שלך (וגם לה) יהיה הרבה יותר נחמד ביחד.
taltal8877
New member
השעיה מבחינתו לא אומרת כלום - לא עונש ולא פרס
אין לו שום עמדה או דיעה בעניין. מבחינתו זהו נתון שמישהו קבע ותו לא. הוא ידע שאני אכעס, וגם אביו יכעס, ובכה לנו שלא נצעק עליו, אבל לדעתי רק בגלל שהוא סובל מרעש ולא בגלל שאנחנו כועסים.
אין לו שום עמדה או דיעה בעניין. מבחינתו זהו נתון שמישהו קבע ותו לא. הוא ידע שאני אכעס, וגם אביו יכעס, ובכה לנו שלא נצעק עליו, אבל לדעתי רק בגלל שהוא סובל מרעש ולא בגלל שאנחנו כועסים.
taltal8877
New member
בחירת מלחמות צריכה להיות בחכמה ולא אינסטינקטי
אינסטינקטיבית. יש לו עוד המון מה ללמוד וליישם, למה צריך לרוץ כל כך קדימה? לאן היא ממהרת? לדעתי היא פעלה לפי אינסטינקט. משהו כמו ראש בראש. ולהעניש היה צריך אחר כך, זה היה מונע התפרצות חסרת רסן, והיה מביא את הילד להבנה לאחר מעשה , שעשה משהו רע ויש להיענש על כך. הוא חכם ומבין זאת, אך בטח לא באותו רגע בו הוא מאבד שליטה ועצבני.
אינסטינקטיבית. יש לו עוד המון מה ללמוד וליישם, למה צריך לרוץ כל כך קדימה? לאן היא ממהרת? לדעתי היא פעלה לפי אינסטינקט. משהו כמו ראש בראש. ולהעניש היה צריך אחר כך, זה היה מונע התפרצות חסרת רסן, והיה מביא את הילד להבנה לאחר מעשה , שעשה משהו רע ויש להיענש על כך. הוא חכם ומבין זאת, אך בטח לא באותו רגע בו הוא מאבד שליטה ועצבני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.