הי מה קורה?

[קרן של תקווה]

הי מה קורה?

חזרתי לראות מה נשמע ומה חדש, למי שלא זוכר אותי, אני עד שלפני שמונה חודשים הייתי אזרחית מן המניין כותבת כאן מידי יום ועוזרת למי שביקש... אבל התגייסתי ורק היום אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי פה נגשתי למחשב של החבר שלי (שאגב היום אנחנו כבר שנה ושלושה חודשים יחד ) והחלטתי לכתוב לכם. לספר לכם על שושי שהיא אדם מקסים שפגשתי אותה בערך לפני שנה בדיוק בפורים ושהיא הביאה לי משלוח מנות שהיא הכינה לחברי הפורום שהבריזו לנו (לא נורא היה בכל זאת נחמד ) אין לי מושג מה התחדש מאז אצל כל האנשים שנשארו בפורום עוד מלפני שנה אבל אני מקווה שהכל הסתדר לטובה אצל האלו שהיו להם בעיות.. אז יקרים שלי וגם האלו שלא מכירים אותי, תזכרו תמיד שלא משנה כמה ההווה נראה נורא , והעתיד נראה כמערה אפלה וחשוכה,כאשר תביטו לאחור תראו רק פרחים ובלונים בצבעים שמחים ומאושרים, כי ממה שהיה אי אפשר לפחד, וממה שיהיה אפשר להירגע ובבטחון לדעת שיהיה קל יותר אחרי שנעבור את זה. את זה אני אומרת לגבי הצבא , ולגבי פחד מאיבוד אהבה או תמימות ואושר של הילדות. למרות הפחד שלי מהצבא לא איבדתי את זה ואני שמחה

 

[sh53]

../images/Emo49.gif שנה + 3 ח'

איך שהזמן עובר מהר כשנהנים, אפילו לא מרגישים שהוא עובר ופתאום שמים לב שבעצם אנו כבר המון זמן יחד. תודה על המחמאות

מקווה לראות אותך כאן יותר (רמז די עבה הייתי אומרת, כמובן שאני מבינה שצבא זה צבא ואי אפשר להגיע לפורום מתי שרק רוצים). לגבי מה שכתבת על ההווה מול העתיד - לא תמיד זה נכון. הלוואי מהפה שלך לאלוהים. אני לא מדברת על עצמי, אלא באופן כללי. זה כמו הפרסומות בטלוויזיה שרואים את הילד מסתכל על השכנים מהחלון ורואה שם חמימות משפחתית, ארוחה מסודרת וכו'. אני שולחת מכאן - ממקלדתי - חיזוקים לכל אלה שעוברים עכשיו רגעים בחיים לא הכי קלים, שלא כל כך קל להם בחיים ובאמת שלא קל להם בחיים וזה לא ענין של פינוק אצלכם - אל תוותרו לעצמכם, אל תתייאשו, היו חזקים ואנו כאן איתכם ולמענכם. שולחת לכם

אוהב מכל ה-

אז לסיום אאחל לך קרן המשך שירות נעים ושנראה אותך כאן כמה שיותר

(יש אפשרות להוציא גימלים לצבא בגלל אחריות לפורום?)