זה באמת מצב קשה כשיש פונדקאית כמוך שרוצה מאוד לשתף את האם המיועדת והיא מצדה ככל הנראה פוחדת מאוד מאכזבות ושומרת את הדיסטנס. תמיד יש מישהי אחת שמובילה בקשר וכנראה שבמקרה הזה זו תהיה את. טוב שכבר עכשיו לפני שיש הריון את יודעת שטיב היחסים יהיה כזה שאת תובילי את העניינים ושאת "תסחבי" איתך גם את ההריון וגם את האמא. אולי עצם הידיעה הזאת כבר בשלב זה תקל עליך בהמשך מפני שפחות תצפי ממנה לקחת את התפקיד המוביל. ראיתי מקרים שהאמא כה פוחדת מאכזבה שהיא לא מפרקת את ה"חומה" שלה עד הלידה, ומקרים אחרים שבנסיבות דומות האמא מאפשרת לעצמה להתקרב אל הפונדקאית ואל ההריון בחודש החמישי לאחר שנעשו הבדיקות הגנטיות. אני חושבת שאת צודקת לחכות עם הבדיקה ושבהמשך התהליך תנסי לערב את האמא כמה שתוכלי אבל תמיד שיהיה לך בראש שאולי היא לא תוכל להרשות לעצמה לפתח רגשות עד יחסית מאוחר. תזכרי תמיד שגם אם לא תקבלי ממנה את התגובות המצופות, שתמיד יש לך אותנו שמאמינות בך ומכירות במעשה הגדול שלך ובמאמץ שלך. תודה על האיחולים על צביעת השם.