הי לכולם

[לי לך]

הי לכולם

למיס לולה- ברכות לקבלת התואר מומחית בפורום שלנו ובהצלחה בדרך לדוקטורט. ביום שישי היתה לנו החזרה של שני עוברים, אחד מהם טוב. הוזמנו לבדיקת דם בעוד 14 יום, לשאלתנו למה?- הרופא אמר "ליתר בטחון"... האמא המיועדת ביקשה ממני לא לעשות בדיקות הריון. עניתי לה שאני בטוח אעשה, רק שאני יכולה לא לספר לה את התשובה (ממילא כשצריך משהו אני תמיד מתקשרת ומקבלת את התשובה הנצחית "בדיוק עמדתי להתקשר אליך"...) והיא סיכמה שכך היא מעדיפה. מה דעתכן? אני אשמור את התשובה יומיים בבטן. זה לא אינפנטילי? כמובן שאכבד בקשתה, אך כל הזמן אני בהרגשה שהיא מנסה לדחות הכל- אפילו את התשובה. סדרת הטיפולים הראשונה והשניה נעשתה תוך ארגון ויוזמה שלי אחרת לעדיין לא היינו בהחזרה הראשונה, אם זה היה תלוי בה. התעייפתי, ואני מקוה שהפעם יהיה הריון. זה חייב להצליח אחרת יהיה משבר. רציתי קצת לפרוק ולשתף. אשמח לעצות ואל תכתבו לי לדבר איתה ועל הכל כי זה אני מנסה אבל אצלה יש חומה בינה לבין התהליך . לדבריה היא לא מאפשרת לעצמה אפילו לחשוב על מה שקורה. להשתמע לי לך

 

[ליידי בל]

חומה זו בעיה ...

פחות או יותר מה שקרה אצלי בסוף, לכן אמרתי שאם אעשה זאת שוב ללא מתווכחת נהדרת אין צ'אנס זה כל כך מסובך כל ההליך הלא פשוט הזה, וגם כובד של הורים לא מתאים לדעתי!! אז ככה אם האמא בקשה לא לדעת, זן זכותה אין היא רוצה להתאכז מבדיקה בייתית והיא מאמינה לבדיקת הדם, אז מה לעשות אם זה אנפנטילי בעינייך עליך לכבד את בקשתה ולשמור על זאת בבטן, גם אני עשיתי בדיקה ביתית בזמנו ולמרות שזה הראה חיובי לא אמרתי לאם כי היא בקשה כך, אז שמחתי בביתי בלבד.. ויומיים לאחר מכן היא התבסרה בבדיקת הדם על ההריון, ואפילו ביקשה את סטיקר בדיקה למזכרת אם לא זרקתי אותו. אין מה לעשות, זה חלק מכל ההליך לילך כמו שהם אמורים להבין אותך, עליך להיות סובלנית ולהבין אותם בחזרה בסך הכל גם להם לא פשוט האמיני לי.

 

[סיגלורונן]

היי לילך ..

כנראה שכל פונדקאית עושה בידקה בייתית , ולפני זה מתלבטת ומתחבטת בשאלה אם לעשות או לא..גם אני גם ריקי ונראה לי שעוד פונדקאיות.. וע"פ רוב האמהות מעדיפות להמתין לתשובת בדיקת הדם..שהיא הכי וודאית ! כנראה שהיו להן מספיק שליליים בכל הבדיקות שכבר עשו.. אני עשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית זרקתי אותה לפח , ואמא שלי שאלה אותי בבוקר נו ?? מה? ? אז אמרתי לה שזה יצא שלילי, היא הוציאה את הבדיקה הפח כדי לראות כי לא האמינה לי...ואז...זה היה חיובי ..סתם נזכרתי אז סיפרתי.. ולסיכום, אז תהיי עם תשובה יומיים בבטן...לא נורא...אותי מדאיג יותר העניין שאתן לא משדרות על אותו גל...ובזה צריך לטפל אולי אפילו גורם שלישי... אז לשיקולך... שבוע נהדר סיגל

 

[לי לך]

סיגל, הסיפור בדיקה שלך מדהים.

אם כך אעשה בדיקה ביום העשירי ואשמור התשובה לעצמי עוד 4 ימים. ממילא אני לא מצפה לעזרה או תמיכה מהאמא המיועדת. גורם שלישי אני כרגע לא מעונינת -מקוה שכשיהיה טוב האם תתרכך... תודה ושבוע טוב גם לך לי לך

 

[mondani5]

הי פונדקאיות יקרות!

הלוואי והפונדי שלי היתה עושה בדיקה ביתית והיתה חוסכת לי 12 יום של חוסר שינה ומתח. אתן נפלאות ומקסימות. אם זכור לכן היא הלכה לרופא בלי ידיעתי לעשות אולטרסאונד ,כאשר הייתי אמורה לעשות שבועיים אחרי,ואת הבשורה לשני שקי עובר קיבלתי ממנה בטלפון ,זו היתה התרגשות עצומה לשנינו למרות שקילקלה לבעלי ולי את ההתרגשות שאמורה היתה להיות ב-1.8.02 מול פרופסור דור,אבל למי איכפת כאשר בישרה לי על תאומים. יקירות אתן כל הפונדקאיות!!!!!!!!!!!!!!!. אוהבת אתכן אירית

 

[לי לך]

תודה ליידי.תשובתך עזרה לי מאוד

 

[בנדה1]

הי לילך, קודם כל ב-ה-צ-ל-ח-ה.

בנוגע ליחסים עם המיועדת אין לי עצה, רק נסיון להסביר. אני חושבת שיש משהו למעלה שמזווג זוגות ולפעמים זה מצליח לו יתר על המדה וזה כמו שאני מאמינה שמשהו שם למעלה מכוון את הקורה למטה איך שהוא רוצה ולפעמים שולל מאיתנו את זכות הבחירה (קצת פלסף...). כנראה הגורל מייעד למיועדת שלך ילד אבל היא, מסבותיה שלה, לוקחת את הזמן ולהוא למעלה זה לא מתאים אז הוא מצא לה פונדי כמוך שעל פניו את נראית מאוד עצמאית וחזקה וכך ההוא ידע שהתהליך יצא לפועל. אולי זו בקשה מוגזמת אבל זה תלוי בך ככל הנראה, תקדמי את המטרה, אני מאמינה שבשלב מסוים גם היא תצטרף... אנחנו פה לסייע, לחזק ו(למרות שאת לא מתה על המושי מושי) אני שולחת

חם ומחזיקה את כל האצבעות שיש בגוף (23 בספירה האחרונה...).

 

[ציצנה היחידה]

לילך מחזיקה אצבעות חזק ../images/Emo50.gif

נכון שכדאי ורצוי שהכול יזרום ותהיה כימיה............. אבל בחיים לא הכול כמו שרוצים......... לפעמים היושב במרומים כמו שאמרה בנדוש שלי מחליט עבורנו מה יהיה ואיך........... בסופו של דבר הכול לטובה תלוי רק איך מסתכלים על זה......... בקשר לקשר לא תמיד הוא מוצלח אבל צריך להשקיע במטרה והמטרה שלך היא להביא לעולם תינוק.................. אז נכון שלי היו זוג הורים מיוחד במינו אבל זה לא אומר שאני מצפה מהזוג הבא שלי שיהיה אותו דבר........... ככול שהציפיות גדולות גם האכזבות................... בסופו של דבר התהליך הרבה יותר קשה להורים מאשר לנו .............. אז בהצלחה שיעבור קל וחיובי שלך ציצ שמחכה כבר לעבור לשלב הבא.............................

 

[ציצנה היחידה]

נ.ב לגבי הבדיקות........./images/Emo122.gif

בנדה ואני ממש לא התאפקנו למרות תחנוניה של מירבי............

עשינו בדיקות על ימין ושמאל ותמיד יצא שלילי מה שגרם לבנדה שלי לא לפתח ציפיות וכמה שהיא צדקה............

I LOVE YOU בנדה

 

[מירבי*]

ציצוש.. את בדרך יקירתי....../images/Emo23.gif

 

[לי לך]

ציצינה,זה נכון שלהם יותר קשה

המון תודה על איחולי ההצלחה. גם לך בהצלחה,מצפה לשמוע חדשות. לי לך

 

[לי לך]

23 אצבעות? את לא התבלבלת?

החיבוק החם נעים (כמובן בלי המושי מושי...). זה עוזר להאמין:שהכל מכוון מלמעלה ,שכלום לא קורה סתם ושהכל לטובה... לי קשה לקכל את זה. אני מאמינה יותר ש-הכל תלוי בנו, חוץ ממה שלא תלוי... בחרתי באמא הזו בשל הסיפור הקשה שכבר עברה ואולי בשל כך ,כרגע אני משלמת על זה. ואולי בהמשך הכל ישתנה. תודה על התשובה וחיבוק חם בחזרה לי לך

 

[לי לך]

23 אצבעות? את לא התבלבלת?

החיבוק החם נעים (כמובן בלי המושי מושי...). זה עוזר להאמין:שהכל מכוון מלמעלה ,שכלום לא קורה סתם ושהכל לטובה... לי קשה לקכל את זה. אני מאמינה יותר ש-הכל תלוי בנו, חוץ ממה שלא תלוי... בחרתי באמא הזו בשל הסיפור הקשה שכבר עברה ואולי בשל כך ,כרגע אני משלמת על זה. ואולי בהמשך הכל ישתנה. תודה על התשובה וחיבוק חם בחזרה לי לך

 

[לי לך]

אופס- פעמיים. התשובה לבנדה כמובן

 

[מירבי*]

היי לי לך יקרה../images/Emo20.gif

את יודעת..יש דבר אחד שקל לי להבין אצל האם המיועדת שלך, הקושי להיות אופטימית, חוסר האמונה שזה יצליח, הפחד האינסופי מכשלון, כל הדברים האלה הם תוצאה ישירה של מה שהיא עברה, צריך לזכור שיש זוגות שמגיעים לתהליך אחרי כשלונות רבים, אכזבות קשות ועגמת נפש משנים של טיפולים, קשה לעשות את ה"סוויצ'" ולהחליט שמעכשיו מפתחים אופטימיות, אני בטוחה שהיא מאוד מאוד רוצה בהצלחת הטיפול אבל חוששת אפילו להגיד את זה, עם הכשלונות היא יודעת להתמודד, אף אחד לא לימד אותה ולא הכין אותה איך להתמודד עם הצלחה...אני בטוחה שההתנהגות שלה היא מנגנון הגנה שהיא פיתחה לעצמה כדי להקטין עד כמה שאפשר את עוצמת הפגיעה והאכזבה במקרה של כשלון הטיפול. קצת יותר קשה לי לקבל את העובדה שהיא לא "דוחפת" מספיק את התהליך, אני חושבת שבמקרה שלכם לי לך, את היא הכח המניע, אני יודעת שאילולא היית מניעה את זה, זה לא היה מונע, ברור לי שלא קל לך עם זה, אבל את מתמודדת ואני בטוחה שתמשיכי עד להצלחה, יש לך מטרה לי לך ואת תעמדי בה. גם סלי שלי עשתה בדיקה ביתית יומיים לפני בדיקת הדם בבית החולים, התשובה היתה חיובית והיא לא גילתה לי, כשקיבלנו את התשובה החיובית היא סיפרה לי שהיא כבר ידעה שהיא בהריון, האמת, אני מודה לה שהיא חסכה את זה ממני, בתור בוגרת טיפולי הפריה אני יודעת כמה הבדיקות האלה יכולות לתעתע ולהיות לא אמינות, זכותך המלאה לעשות בדיקה ביתית, ואם היא ביקשה שלא תספרי לה, כבדי את זה לי לך, היא באמת פוחדת להתאכזב שוב. שבוע טוב

 

[miri71]

לי לך יקרה../images/Emo140.gif

מה שברור לי שאת שייכת ל"זן" של אנשים בעלי יוזמה ויכולת להוביל. זה כל-כך בולט...אני לעיתים קרובות גם מתנהגת ככה...אנשים עם פחות כוח ויוזמה (מכל מיני סיבות) שנמצאים איתך הם יהנו מזה שהדברים "מסתדרים", אבל הכוח שלך הולך ואוזל...עצה שלי - לנסות לחלק משימות ממש ברמה קונקרטית עם תאריכים ומקומות ועם התחייבות לעמוד בזה, אחרת אפשר להיגמר כשסוחבים ללא הרף. אני יודעת שזה קשה, כי השליטה לא לגמרי בידייך, אבל זה נראה לי חיוני. אילנה לא עשתה בדיקות ביתיות, כי אמרו לה שזה לא מהמן והיא קבלה את זה. חוץ מזה, הן עולות כסף והיא במצוקה. לא עלה בדעתי לקנות בדיקה בשבילה, למרות שהתפתלתי. חוץ מזה, השתדלתי לא להקדים את המאוחר, למרות כל הרצון שלי בשליטה, בידע ובעשייה. השתדלתי להפנות את האנרגיות והמעשיות שבי לכיוונים אחרים ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. אם הסל נופל, אז...את יודעת. התרפיה שלי בתקופת ההמתנה הייתה תעסוקה אינסופית (רצוי מנטלית, כמובן) שעזרה לי להעביר את הזמן. אמתין איתך ביחד ואקווה לטוב...

 

[לי לך]

הי מירי

איך היה ירח הדבש? עבורי צפיה קצרה יותר -טובה לבריאות. לכן לבטח אעשה בדיקה אחת לפחות. כוח ויוזמה יש לאמא המיועדת- היא במקצועה סגנית מנהלת רק שכרגע פחות לענין זה ואולי כשיהיה הריון אמיתי זה יסתדר. עוד בפגישה הראשונה היא הבטיחה לי להתראות עם כל המשפחה שלי ולהיות לנו לחברים על מנת לבצע הכי נכון שאפשר את מסירת התינוק- מבחינת הילדים שלי-כדי שלא יבהלו או יפגעו. כך שכדאי שאפנה את האנרגיות של לכוונים חיובים ולא לכעס. זה לא ישפר מערכת היחסים שבוע נעים לי לך

 

[miri71]

הי לי לך, אז מה, עשיתם מפגש משפחתי?

 

[לי לך]

מירי, פספסת בגדול.

אני מאוד מקוה שזה אכן יקרה ויותר מפעם אחת - אבל לבטח לא לפני שיהיה הריון .אני כל כך חוששת שהאמא סקפטית כל כך שלא תרצה ליצור קשר עד שבוע לפני הלידה... בי לי לך

 

[miri71]

../images/Emo4.gif עם כל הסקפטיות שאת מרגישה הייתי

מזכירה את זה...אם הדבר חשוב לילדים שלך (אני חושבת שזה באמת חשוב...), היא אמורה לעשות מאמץ. אולי היא לא מודעת, אבל אם (אמן...)יהיה הריון, מן הראוי שתזכירי לה את הכוונה הזאת. לא חברים, אבל הכרות בהחלט כן. אולי קל לי לדבר, כי הבת של אילנה היא מתבגרת והכרנו כבר (אומנם, שטחית...), רציתי לדבר איתה, אבל היא קצת התביישה אז. מקווה שתהיהנה לנו עוד הזדמנויות.