.....
לדעתי הדת התפתחה. בתחילה היו קומץ אנשים שניסו להתמודד עם המציאות בעזרת אלים וסגידה להם. וכך נוצרו מנהגים ראשוניים. במהלך הזמן, נוספו מנהגים נוספים בעקבות מאורעות מסוימים שנתפרשו לאחר מכן בדרך מיסטית (כך נוצרו הסיפורים). כמו כן, מנהגים שונים אומצו מעמים אחרים מסיבות מיסטיות (כגון, העם ההוא הוא עם חזק. למה? כנראה שהמנהג המיוחד שהוא נוהג מרצה מאוד את האלים, לכן מנהגי העם מקבלים מנהג זה, העם בטוח במנהיגים שלו ולכן בעזרת "הסבר הגיוני" מקבל את המנהג). ככול שהזמן נע, מקורות המנהגים נשכחים שכן הדבר החשוב ביותר לעם הוא השגת הפרנסה, ובכול מקרה כל אדם מעוות במעט את חלק הסיפור שהוא מספר + הדרשות של המנהיגים הרוחניים שמסבירים הכול בצורה מיסטית. בזמן מסוים נכתב ספר או מספר ספרים שכוללים את המנהגים + הסיפורים ועוד מספר דברים. אם הזמן נשכחים מקורות הספר/ים והמנהיגים טוענים שהספרים נכתבו ע"י אל - דבר זה מתקבל כהגיוני שכן הספר מתאר נעמנה את האמונות של העם. כל המתנגד לזה (ואין סיבה שיהיו רבים), מוצאים את מותם בידי האספסוף. יתר על כן, יכול להיות שהספר/ים נכתבו ונכפו על העם. משום שיש בספר דברים רבים שהעם מסכים להם + מי שמצווה על עשיית דברי הספר/ים הם אנשים שהעם חושב שהם "נבחרי האל", נובע שלא יהיו הרבה מרידות, והמורדים נהרגים ע"י אספסוף או/ו חילי המנהיג. וזו לדעתי מה שקרה לפני תקופת התנאים.