הי חברים וחברות ....
כהמשך לפוסטים קודמים שכתבתי כאן , היום התגלה לי שלב נוסף :
כתבתי בעבר כי המדיטציה לא מגלה לך מי אתה , אלא דווקא המציאות היומיומית מגלה לך מי אתה.
רק התמודדותך ובחירותיך בסיטואציות שונות - זה מגלה לך מי אתה , ולא חוויותיך המדיטטיביות
מה שכן , המדיטציה , מחברת אותך ל"פוטנציאל" שלך. בלי המדיטציה , לא היית יכול "לצאת מגבולותיך" ולהתפתח.
היית כלוא ומוגבל בתוך ה"מכניות" שלך.
המדיטציה עוזרת לך להיפתח מעט לאינסוף , ומשם "להשקות" את מציאותך היומיומית. לגלות לך "פתחים" ואפשרויות חדשות בתוך הגבולות הנוקשים של המציאות.
עד כאן אלו דברים שכבר כתבתי כאן בעבר.
אך איך התהליך הזה מתבצע בדיוק
ככה :
ראשית , המציאות לא רק מגלה לך "מי אתה" , אלא גם עוזרת לך להתפתח.
רק דרך האתגרים שהמציאות מעמידה בפניך
אתה גדל
נניח שהמציאות העמידה בפני אתגר :
לשם הדוגמה נניח שהמדובר באתגר במישור השכלי - בעיה במתמטיקה , למשל.
אז אני יושב ומתעמק בבעיה.
הישיבה וההתעמקות בבעיה , יוצרות אצלי בעצם "כלי קיבול" לפתרון.
לאחר שישבתי על הבעיה , אני לוקח פסק זמן ועושה מדיטציה.
מתרוקן מכל מחשבה.
משחרר את הכל.
מתחבר לאינסוף.
החיבור לאינסוף בעצם מביא אלי אור , שממלא את כלי הקיבול שכבר "הכנתי".
(כי מאחר ובאינסוף קיימות כל האפשרויות , בוודאי שקיים שם גם הפיתרון לבעיה בה אני עוסק).
כעת יהיה לי קל יותר לפתור את הבעיה , ויתכן שהפיתרון יצוץ בראשי.
יתכן גם ולא יצוץ פיתרון שכזה.
אם החיבור שלי לאינסוף חזק מספיק ברמה הנדרשת לאתגר הנ"ל , אז הפיתרון יצוץ.
אם החיבור שלי לאינסוף עדיין איננו חזק ברמה שכזאת , מוטב לי להניח לבעיה הנ"ל , ולעסוק בבעיה קלה יותר (או לפרק את הבעיה הגדולה לחתיכות קטנות - שגם זה פתרון לפעמים).
כלומר , עוצמת הבעיה , או "עוצמת האתגר" , זהו האינדיקטור שמראה לנו כמה אנחנו "מחוברים" לאינסוף
אם החיבור שלנו לאינסוף היה "מושלם" , אז למעשה היינו יכולים לפתור כל בעיה וכל אתגר תוך רגע - כי היתה לנו גישה ישירה לכל אפשרות שהיא.
אך מאחר ולעולם לא נחווה את האינסוף עצמו , אלא רק רסיסים ממנו , אז יכולתינו מוגבלת.
ומה האינדיקטור של עוצמת החיבור שלי לאינסוף ? הבעיות אותן אני מצליח לפתור , ואלו שאני לא.
וההתפתחות נעשית בסוג של "זיג - זג" :
התעמקות באתגר , שחרור וחיבור לאינסוף (=מדיטציה) , וחוזר חלילה.
ככל שאבצע את התהליך הזה יותר , אני יכול לפתור אתגרים ובעיות ברמה גבוהה יותר
החיבור שלי לאינסוף , מתחזק.
הדברים מקבילים לשאיפה ונשיפה -
במדיטציה אנחנו "שואפים" - קולטים את האינסוף.
לעומת זאת בחיי היום יום אנחנו "נושפים" - מבטאים את האינסוף שקלטנו במדיטציה.
וזה תלוי בזה , וזה בונה את זה , וזה מראה על עוצמתו של זה.
כהמשך לפוסטים קודמים שכתבתי כאן , היום התגלה לי שלב נוסף :
רק התמודדותך ובחירותיך בסיטואציות שונות - זה מגלה לך מי אתה , ולא חוויותיך המדיטטיביות
מה שכן , המדיטציה , מחברת אותך ל"פוטנציאל" שלך. בלי המדיטציה , לא היית יכול "לצאת מגבולותיך" ולהתפתח.
היית כלוא ומוגבל בתוך ה"מכניות" שלך.
המדיטציה עוזרת לך להיפתח מעט לאינסוף , ומשם "להשקות" את מציאותך היומיומית. לגלות לך "פתחים" ואפשרויות חדשות בתוך הגבולות הנוקשים של המציאות.
עד כאן אלו דברים שכבר כתבתי כאן בעבר.
אך איך התהליך הזה מתבצע בדיוק
ככה :
ראשית , המציאות לא רק מגלה לך "מי אתה" , אלא גם עוזרת לך להתפתח.
רק דרך האתגרים שהמציאות מעמידה בפניך
נניח שהמציאות העמידה בפני אתגר :
לשם הדוגמה נניח שהמדובר באתגר במישור השכלי - בעיה במתמטיקה , למשל.
אז אני יושב ומתעמק בבעיה.
הישיבה וההתעמקות בבעיה , יוצרות אצלי בעצם "כלי קיבול" לפתרון.
לאחר שישבתי על הבעיה , אני לוקח פסק זמן ועושה מדיטציה.
מתרוקן מכל מחשבה.
משחרר את הכל.
מתחבר לאינסוף.
החיבור לאינסוף בעצם מביא אלי אור , שממלא את כלי הקיבול שכבר "הכנתי".
(כי מאחר ובאינסוף קיימות כל האפשרויות , בוודאי שקיים שם גם הפיתרון לבעיה בה אני עוסק).
כעת יהיה לי קל יותר לפתור את הבעיה , ויתכן שהפיתרון יצוץ בראשי.
יתכן גם ולא יצוץ פיתרון שכזה.
אם החיבור שלי לאינסוף חזק מספיק ברמה הנדרשת לאתגר הנ"ל , אז הפיתרון יצוץ.
אם החיבור שלי לאינסוף עדיין איננו חזק ברמה שכזאת , מוטב לי להניח לבעיה הנ"ל , ולעסוק בבעיה קלה יותר (או לפרק את הבעיה הגדולה לחתיכות קטנות - שגם זה פתרון לפעמים).
אם החיבור שלנו לאינסוף היה "מושלם" , אז למעשה היינו יכולים לפתור כל בעיה וכל אתגר תוך רגע - כי היתה לנו גישה ישירה לכל אפשרות שהיא.
אך מאחר ולעולם לא נחווה את האינסוף עצמו , אלא רק רסיסים ממנו , אז יכולתינו מוגבלת.
ומה האינדיקטור של עוצמת החיבור שלי לאינסוף ? הבעיות אותן אני מצליח לפתור , ואלו שאני לא.
וההתפתחות נעשית בסוג של "זיג - זג" :
התעמקות באתגר , שחרור וחיבור לאינסוף (=מדיטציה) , וחוזר חלילה.
ככל שאבצע את התהליך הזה יותר , אני יכול לפתור אתגרים ובעיות ברמה גבוהה יותר
במדיטציה אנחנו "שואפים" - קולטים את האינסוף.
לעומת זאת בחיי היום יום אנחנו "נושפים" - מבטאים את האינסוף שקלטנו במדיטציה.
וזה תלוי בזה , וזה בונה את זה , וזה מראה על עוצמתו של זה.
