הי חברות -
הייתי רוצה לשתף אתכן במאמר שלי, שכתבתי בראשית השבוע, שנתפרסם בכמה אתרים, ועתיד להתפרסם בקרוב בעוד כמה. באתר מגזין הכיבוש (והמון תודה לעורכת יהודית הראל!) באתר מפלגת מרצ - יחד
יום מקסים לכן
דרור _________________________________ ישראל אחת, פלסטין אחת, הזדמנות אחרונה דרור מזרחי 03/07/2005 מהומות השבוע שעבר לא מותירות מקום לספק, ומוכיחות מי השולט במשחק הזה – 'אדוני הארץ', המתנחלים, מכתיבים את סדר היום של ישראל, וגם את סדר יומם של שלושה מליון פלסטינים. רק השבוע ראינו שאותם אנשים שנושאים על דגלם את האמונה המזויפת 'יהודי לא מגרש יהודי', שאין להם כל בעיה לבעוט בפרצופו של יהודי אחר, של חייל בצבא הישראלי, וזה בלי לדבר על ניסיון הרצח של הנער הפלסטיני בן ה- 16 בידי מתנחלי שירת הים ואנשי כהנא. המאבק של יש"ע ושל כלל המתנחלים פושה בארץ, ונותן לגיטימציה לרצח, לא פחות, ואלימות קשה כלפי כל מי שלא נמנה בין תומכיהם, או שדעתם לא מקובלת עליו - במצעד הגאווה הירושלמי, שנערך ביום חמישי האחרון, היה ניסיון רצח של שלושה צועדים (שתי צועדות וצועד) בידי חרדי, שאין ספק שמזוהה עם הכתום האלים. האלימות המשיכה גם אחרי המצעד - אנשי החזית של ברוך מרזל עמדו ברחובות ירושלים, וערבו עם שלטים וכמויות רוק גדולות ליוצאים ולבאים להפנינג המסכם של המצעד שנערך בגן הפעמון בעיר. הגדרתם של המתנחלים, של אותם 'אדוני הארץ', "יהודי לא מגרש יהודי", היא כללית - היא מביאה אותנו לשאול, לנוכח האלימות של אותם יהודים כלפי יהודים אחרים, לא רק כלפי פלסטינים, מי הוא יהודי בעיניהם?. משתמע מכך שמי שלא יהודים בעיניהם הם מי שגאים וגאות בזהותם המינית, מי שתומכים ביציאה מעזה וביציאה מהשטחים, מי שמאמינים בקיומה של מדינה פלסטינית עצמאית, מי שהם חיילים הפועלים לפינוי עזה; ומי הוא כן 'יהודי' להגדרתם? - חייל המסרב לשרת, אבל רק כי "זה לא צדק..." (אבי ביבר), או מי שמתנגד לפינוי ומעיז לשפוך שמן על הכבישים, בידיעה ברורה שהמעשה הזה עשוי להוביל לתאונות ולהרג על לא עוול בכפם של בני אדם שבסה"כ יצאו לעבוד ולחזור לביתם בשלום, וכל מני הורים שמשתמשים בעולליהם כדי להביא אקט מעוות של התנגדות ליציאה מעזה. ואריק שרון, הוא מתעטף בגינויים אומללים, שמעידים על ספק מנהיגות אומללה, ספק אי - שליטה כללית במצב, או למעשה רק חוסר - רצון אמיתי להשאיר את המצב כמות שהוא, יעאני יציאה מעזה, יעאני פינוי, יעאני ניסיון להוכיח ניסיון להגיע לשיח זה או אחר עם ההנהגה הפלסטינית שלא מפסיקה להוכיח את רצונה ושאיפתה למצוא פרטנר ישראלי, ולשווא (מתוך כתבה שנתפרסמה רק היום, 1.7.05, באתר walla המוזן מחדשות 'הארץ online': "...יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), הציע לחמאס להצטרף מיידית לממשלתו, כדי להבטיח יישום שקט של הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ומצפון השומרון..."). אנחנו שוב מתכנסים בבועה הציונית - ישראלית שלנו, ושוכחים שהמפסידים הגדולים במשחק המעוות הזה הם הפלסטינים, שעדיין חיים תחת כיבוש ואפרטהייד ישראלי, שעדיין נמנעות מהם הזכות לקיים חיים ראויים, עצמאיים, שלא לדבר על קיום חיים אלמנטריים - ללכת לבי"ח, ללכת ללמוד, לבקר קרובים משפחה ועוד... לחברה הישראלית דרוש עוד המון זמן, כדי להפטר מהאלימות, כדי להשתחרר מהגזענות, כדי להפסיק את האפליה, ולהבין שבלי פתרון מוסכם - לא רק על אקדמאים ובעלי הון פלסטינים וישראלים שחותמים הסכמים בטכסים עשיריים ומרשימים בערים אירופאיות, אלא על שני העמים עצמם - הישראלי והפלסטיני כאחד, על העובדים והפועלים הישראלים והפלסטינים, על האנשים עצמם, ולא רק על הכביכול מנהיגים, לא ייכון שלום. ושלום לא ייכון בלי צדק, ממש כמו שאומר שיר מפורסם. בלי צדק לאומי, בלי צדק חברתי, בלי צדק עממי, לא תשקוט הארץ, ולא תפסק האלימות. בכוחה של ממשלת שרון לפנות את ההתנחלויות, ואם לא אתן כולן, אז את רק את אלו שבצפון עזה והשומרון (דהיינו 'תכנית ההתנתקות' ה'מבטיחה'), והיא נמנעת ונמנעת, דוחה ודוחה, מתעלמת ומתחמקת. אריק שרון חייב לשים עכשיו את כל הקלפים על השולחן - או שתוך 45 יום הוא ממש את החלטת הממשלה לצאת מרצועת עזה והשומרון, או להתפטר מהממשלה, לצאת לבחירות, ולתת לציבור הישראלי, הרווי אמונה כי נמאס השהות בשטחים, ונמאס מהעשיקה הקולקטיבית של המתנחלים את האזרחים הפשוטים, שחייהם ממילא קשים מפאת הגזרות שמטילה אותה ממשלה, זו שמטילה גזרות אחרות, קשות עוד יותר על הפלסטינים, על עניי ופשוטי העם, בדרכי גזל וקיצוץ בקצבאות מועטות גם ככה. השמאל, ובמיוחד זה הציוני (מרצ - יחד) חייב לומר לשרון באופן חד - משמעי: או שאתה מקיים את ההתנתקות מיד, או שסיימת את הקריירה שלך. זה יהיה המבחן האמיתי של השמאל, של ישראל. __________________________________________________________________ דרור מזרחי, תלמיד י"א בהרצליה, חבר בהנהגת נוער מרצ - יחד, חבר ועידת מפלגת מרצ - יחד, ומיוזמי וחותמי מכתב השמיניסטים 2005.
הייתי רוצה לשתף אתכן במאמר שלי, שכתבתי בראשית השבוע, שנתפרסם בכמה אתרים, ועתיד להתפרסם בקרוב בעוד כמה. באתר מגזין הכיבוש (והמון תודה לעורכת יהודית הראל!) באתר מפלגת מרצ - יחד