מעבר למה צריכים,,אם אלו יוצאי השואה
אני מבינה אותם,,הפחד מחוסר המזון בעורקיהם
הכרתי גם כאלו שתמיד היתה להם פת לחם בכיס,,,שמא, ככה הסבירו לי
אבל ישראלי גרידה ,מעמיס כאילו מחר פורצת מלחמה לא אבין
פגשתי פעם מכרה בסופר והעגלה היתה עמוסה לעיפה
גלשה על גדותיה,,ראיתי שהיא מרגישה לאו בנוח
לפתע פרצה בצידוק,,יש לי בשבת אורחים
משהוא שאל אותה?????
אני מבינה אותם,,הפחד מחוסר המזון בעורקיהם
הכרתי גם כאלו שתמיד היתה להם פת לחם בכיס,,,שמא, ככה הסבירו לי
אבל ישראלי גרידה ,מעמיס כאילו מחר פורצת מלחמה לא אבין
פגשתי פעם מכרה בסופר והעגלה היתה עמוסה לעיפה
גלשה על גדותיה,,ראיתי שהיא מרגישה לאו בנוח
לפתע פרצה בצידוק,,יש לי בשבת אורחים
משהוא שאל אותה?????
). אולם מישהו העלה פעם את הרעיון שזה נובע מכך שגדלתי בבית של ניצולי שואה וברמה כזאת, שקמנו בבוקר עם השואה, אכלנו צהרים עם השואה והלכנו לישון איתה בלילה. לא יודע לומר אם זה נכון. הורי ז"ל אגב דווקא לא נהגו כך.
