הירוקמי

[sagiberg]

הירוקמי ../images/Emo99.gif

בהמשך להמלצות של ריוונדל על הירוקמי (הסופר האהוב עלי), אני רוצה להמליץ גם על ספר סיפורים קצרים ונפלאים שלו ששמו- הפיל הנעלם.

 

[Rivendell]

הרוקי מורקאמי.

ואני ממליצה בעיקר על "יער נורווגי" ועדיין מחכה מאוד לקרוא את "אנדרגראונד". חוצמזה, אם לא אכפת לך, אצלנו נהוג להמליץ יותר בפירוט. אם קשה לך קצת להתחיל, יש לנו "כללים לכתיבת המלצה".

 

[sagiberg]

מתנצלת ../images/Emo7.gif

ראשית כל לא שמתי לב לטעות בשם -אז סליחה. ועכשיו לגבי ההמלצה. נכון שיער נורווגי הוא הרומן המוצלח ביותר שלו, אבל, יופיו של ה'פיל הנעלם' הוא באיכות הסיפורים הקצרים. במרבית הסיפורים ניכר דימיון עשיר, יש בהם עולם משונה ועם זאת כזה שאפשר להאמין בקיומו ולהתחבר אליו. כמעט כל סיפור הותיר בי מחשבות ועורר רגש. אחד הדברים המהנים הוא השימוש שעושה הסופר במגוון של דמויות- מנקודת ראות של אשה שיושבת בודדה, או גבר צעיר מובטל וכו', כל זאת תוך שימוש נפלא בזמנים שונים.

 

[Rivendell]

אין על מה ../images/Emo13.gif רק להבא אלה דברים

שכדאי להקפיד עליהם, בעיקר כי הרבה פעמים אנשים הולכים לחפש את הספר ולא מוצאים.

 

[Noya111]

ועוד מורקמי.. ../images/Emo13.gif

למי שאהב את "היער הנורבגי", מומלץ לנסות גם "דרומית לגבול, מערבית לשמש", אף הוא פרי עטו של מוקרמי - אם כי, לדעתי, הראשון עולה בכמה מונים על השני. וכפי שציינתי כבר בשרשור של המתנות לחג, קיבלתי ספר נוסף של מורקמי –"אחרי רעידת האדמה"- שזה קובץ סיפורים שעלילתם מתרחשת לאחר רעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר קובי בשנת 1995 ומתמקדת בהשלכותיו של אסון הטבע הזה על חיי התושבים. על פניו,נראה מבטיח מאוד. מעניין לציין שמורקמי ורעייתו בחרו לשוב ליפאן לאחר שהות ממושכת בארה"ב מייד לאחר רעידת האדמה.

 

[מנואליטה]

מורקאמי?

ובכן: אכן מדובר בסופר מפורסם שתהילתו הולכת לפניו, והוא עוד יפני בנוסף לכל. קודם לכולנו לקרוא ספר חדש על חיים דינמיים וצעירים בארץ אקזוטית ומרוחקת כמו יפן.. ואז מגיע הספר. ומגלה ש: לא פילים נעלמים ולא יערות נורווגיים. החיים המשמימים של בחור צעיר ומלא דאגות ושטויות הם בדיוק אותו הדבר: בתל אביב או ביפאן או בכל מקום אחר. ועם יד על הלב: את מי זה מעניין? אותי זה לא עניין. אז קראתי את יער נורווגי. וקראתי את דרומית לגבול, מערבית לשמש. הדבר שהכי התרשמתי ממנו היה בעיר העובדה שיכולתי להזדהות עם הרבה מהתחושות של הדמות. אבל זה לא הרים את הספר. ואז מגיע הסוף: וכל הדמיויות שמענינות מישהו מתפגרות בזו אחר זו, כי כבר אין לאן לקחת את העלילה יותר. אני יצאתי מאוכזבת.

 

[Rivendell]

"יער נורווגי" הוא אחד הספרים הטובים

ביותר, העדינים ביותר, הרגישים ביותר והיפים ביותר שקראתי איי פעם (וקראתי לא מעט ספרים). העיקר בו הוא בכלל לא העלילה, שהיא משהו משני לחלוטין, אלא הדמויות והאווירה שמורקאמי טווה בעדינות. ספר נפלא.

 

[gordiwow]

הפיל הנעלם

הרבה פחות טוב מ"יער נורווגי" והרבה פחות טוב מ"אנדרגראונד". אני אלך רחוק יותר ואגיד שהתאכזבתי, שציפיתי ממורקמי ליותר, ושבעצם - אפילו לא נהניתי ממנו. ואני גם אסביר. אחרי "יער נורווגי" הנפלא ו"אנדרגראונד" החכם והמרתק, הפתיע אותי מורקמי והפך לקארבר יפני (אני יודע ש"הפיל הנעלם" קדם לשני הספרים הנ"ל, אבל אצלי, כרונולוגית הוא מאוחר יותר). אחרי שהפגין כזאת מין יפניות אוניברסלית מדהימה, אחרי שהוכיח לי שיפן מלאה בבני אדם ולא רק ביפנים, פתאום אני קורא אצלו את אותו סיפור שוב ושוב, והסיפורים שלו בנאליים כמעט, אמריקאיים במובן הרע של המילה. אין לי צורך באמריקה שניה, בוודאי שאין לי צורך בקארבר שני, אני כבר יודע שחרא בעולם, תודה. האמריקאיות היפנית שלו לא עוזרת לי להבין את זה. לא קראתי עדיין את ספריו האחרים, אבל אני מלא תקווה שהם טובים מ"הפיל הנעלם", שרק לא ייהפך מוראקמי ל"היפני הנעלם".