שאלה טובה
אהבתי את השימוש באייקון הרוח. ובכן, לשאול "האם טיפול נפשי בהיפנוזה הוא מומלץ?" זה בערך כמו לשאול "האם טיפול רפואי של עירוי הוא מומלץ?". כל טיפול הוא מומלץ לאנשים מסויימים במצבים מסוימים, ולא מומלץ לאנשים אחרים במצבים אחרים. היא מתאימה למשל אם הייתה לאדם טראומה מסוימת בעבר (למשל אונס) שהוא הדחיק אותה ולא מסוגל להיזכר בה בטיפול פסיכולוגי רגיל, אבל היא משפיעה עליו היום (למשל חוסר אמון באנשים או פחד ממגע). קשה לפתור את הבעיה בלי להיזכר באותו מצב, אבל להיזכר בו זה כואב מדיי. היפנוזה זה משהו שנקרא "מצב תודעה שונה" (altered state of consciousness". כמו שיש מצב תודעתי שנקרא ערוּת ומצב תודעתי שנקרא שינה, אז יש מצב תודעתי שנקרא היפנוט. וזה משהו בין שניהם. האדם נראה ער (העיניים פתוחות, והוא מדבר) אבל הוא לא ממש מודע למה שקורה מסביבו. זה מאפשר לגרום לאדם להיזכר בפרטים של האירוע ובתחושותיו אז, כשהוא כאילו מורדם. המטפל (פסיכולוג או רופא בלבד מורשים לעסוק בכך) עוזר לו להיזכר, אבל גם "לשנות את סוף הסיפור". למשל לגרום לאישה לדמיין שהיא צועקת "לא! לא!". או אם מדובר באדם מבוגר שעד היום מרגיש חסר אונים כי כילד הוא עבר חוויות של ניצול והוא מאשים את עצמו (נפוץ אצל קורבנות) - אפשר להביא אותו "לדבר עם הילד שבו" ולהרגיע אותו שהוא בסדר ושהוא לא עשה שום דבר רע.