נתנאל 123456
New member
היער השחר.
הליל הַשַּׁחַר - מְאוֹתֵת לְרֵעוּת וְאָנוֹכִי מוֹשֵׁךְ רַגְלִי.
בַּעֲרָפֶל. "סוּסֵי אָנָּא בַּל תעצל דָּהַר מַהֵר". וְסוּסֵי.
שַׁחַר – הָרַעְמָה נָפַל בָּעֵת דָּהַר בערפלי הליל.
וְעֵינֵי הַיַּנְשׁוּפִים/ וְכָל חַיּוּת שְׂדֵה בִּי מַבִּיטוֹת, אַךְ
אֵין חָשַׁשׁ בְּלֵב גִּבּוֹר, אַל אִשְׁתִּי/ וְיַלְדָּי חִישׁ מַהֵר
אַגִּיעַ בָּרֶגֶל.
וְנִמְשְׁכוּ רַגְלִי מֵעַצְמָם. וְהִמְשַׁכְתִּי בַּשְּׁבִיל עָטוּר
אַבְנֵי חֵן/ וְיַהֲלוֹמִים. וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי " אַיֵּה אֵיזֶה פֶּלֶא.
אֶקַּח נָא לִי מִן אַבְנֵי הַחֵן/ אִשָּׁה לִי וְגַם בָּן, לָאִשָּׁה עַל
צַוָּארָהּ אַנִּיחַ אֶת הָאָדָם. וְלִבְנִי יקרי מחמדי אֶת הַזָּהָב
עַל רֹאשׁ כְּתָר –מַלְכוּת מֵהָדָר". ותחבתי לְכִיסִי אֶת הַמַּרְגָּלִיוֹת
וּמָשַׁכְתִּי רַגְלִי עַל עָבָר לָעַיִן הָרוֹאָה. עַל אֶרְכַּב עַל הֶעָנָן כִּי
הַסּוּפָה נוֹשֶׁפֶת כְּתוֹרִי עַשֵּׁן " הוֹי סוּפָה רִגְעִי נָא/ אָנָּא שקטי
תְּנִי לִי לְהַגִּיעַ עַל בֵּיתִי" וְאֶשְׁמַע קוֹל מַחֲרִיד כְּמֵעֵין מהשחת
הוּא נֶאֱנַח, אַךְ לָעֵת עַתָּה קוֹלוֹ שֶׁל הוּא שֶׁעָלָיו דִּבְּרוּ בְּרֵאשִׁית
דָּבָר, " מִי הוּא? מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הוֹלֵךְ? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אַךְ הַפַּנְתֵּר
עָטוּי הַשְּׁחֹרִים/ צָחוֹר הָעַיִן/ שִׁנָּיו כְּתַעַר/ כְּסַכִּין מְחַדֵּד" איכה
אוֹי זֶה הוּא הֵפִיק הַקּוֹל? זֶה צָוַוח הִלּיְלָה" כְּמוֹ הַכֶּבֶשׁ הַנִּשְׁחָט
הוּא מֵפִיץ הַבֶּכִי, כְּשֶׁבְּלִי דָּמִים/ כְּזַעַם הָאַלִּים, שַׁחַר כְּלִיל, בָּהִיר
כְּפָז". וְקוֹל בָּרֶקַע נִשְׁמָע," הַס/ מחמדי, אָנָּא אֶל תירא, הִתְקָרֵב נָא
אֵין טָרַף בַּשֵּׁנִי/ הִתְקָרֵב עָלַי, חָבִיב איכה תַּחַת –לִבְּך?ָ
משכתי רגלי כמושך הפרד עגלות משא. וסוסי " אבד עליך הכלח/ ולעזר
לא אהיה, ואחרי פנתר שחר פרווה משיגני ללא כל בעיה". ואנא ואנה עיני
זזות בעטה, וענן- עשן נראה,וציפורי הליל צווחות את תוגתם.
ומרשרשים העלים, ועץ עבה בלב היער מתהווה, כצומח ללא מעשה.
ועני דבקו במחזה," ושם על צמרות העצים אנא הוא מלך היער, הפנתר
השחר
הליל הַשַּׁחַר - מְאוֹתֵת לְרֵעוּת וְאָנוֹכִי מוֹשֵׁךְ רַגְלִי.
בַּעֲרָפֶל. "סוּסֵי אָנָּא בַּל תעצל דָּהַר מַהֵר". וְסוּסֵי.
שַׁחַר – הָרַעְמָה נָפַל בָּעֵת דָּהַר בערפלי הליל.
וְעֵינֵי הַיַּנְשׁוּפִים/ וְכָל חַיּוּת שְׂדֵה בִּי מַבִּיטוֹת, אַךְ
אֵין חָשַׁשׁ בְּלֵב גִּבּוֹר, אַל אִשְׁתִּי/ וְיַלְדָּי חִישׁ מַהֵר
אַגִּיעַ בָּרֶגֶל.
וְנִמְשְׁכוּ רַגְלִי מֵעַצְמָם. וְהִמְשַׁכְתִּי בַּשְּׁבִיל עָטוּר
אַבְנֵי חֵן/ וְיַהֲלוֹמִים. וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי " אַיֵּה אֵיזֶה פֶּלֶא.
אֶקַּח נָא לִי מִן אַבְנֵי הַחֵן/ אִשָּׁה לִי וְגַם בָּן, לָאִשָּׁה עַל
צַוָּארָהּ אַנִּיחַ אֶת הָאָדָם. וְלִבְנִי יקרי מחמדי אֶת הַזָּהָב
עַל רֹאשׁ כְּתָר –מַלְכוּת מֵהָדָר". ותחבתי לְכִיסִי אֶת הַמַּרְגָּלִיוֹת
וּמָשַׁכְתִּי רַגְלִי עַל עָבָר לָעַיִן הָרוֹאָה. עַל אֶרְכַּב עַל הֶעָנָן כִּי
הַסּוּפָה נוֹשֶׁפֶת כְּתוֹרִי עַשֵּׁן " הוֹי סוּפָה רִגְעִי נָא/ אָנָּא שקטי
תְּנִי לִי לְהַגִּיעַ עַל בֵּיתִי" וְאֶשְׁמַע קוֹל מַחֲרִיד כְּמֵעֵין מהשחת
הוּא נֶאֱנַח, אַךְ לָעֵת עַתָּה קוֹלוֹ שֶׁל הוּא שֶׁעָלָיו דִּבְּרוּ בְּרֵאשִׁית
דָּבָר, " מִי הוּא? מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הוֹלֵךְ? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אַךְ הַפַּנְתֵּר
עָטוּי הַשְּׁחֹרִים/ צָחוֹר הָעַיִן/ שִׁנָּיו כְּתַעַר/ כְּסַכִּין מְחַדֵּד" איכה
אוֹי זֶה הוּא הֵפִיק הַקּוֹל? זֶה צָוַוח הִלּיְלָה" כְּמוֹ הַכֶּבֶשׁ הַנִּשְׁחָט
הוּא מֵפִיץ הַבֶּכִי, כְּשֶׁבְּלִי דָּמִים/ כְּזַעַם הָאַלִּים, שַׁחַר כְּלִיל, בָּהִיר
כְּפָז". וְקוֹל בָּרֶקַע נִשְׁמָע," הַס/ מחמדי, אָנָּא אֶל תירא, הִתְקָרֵב נָא
אֵין טָרַף בַּשֵּׁנִי/ הִתְקָרֵב עָלַי, חָבִיב איכה תַּחַת –לִבְּך?ָ
משכתי רגלי כמושך הפרד עגלות משא. וסוסי " אבד עליך הכלח/ ולעזר
לא אהיה, ואחרי פנתר שחר פרווה משיגני ללא כל בעיה". ואנא ואנה עיני
זזות בעטה, וענן- עשן נראה,וציפורי הליל צווחות את תוגתם.
ומרשרשים העלים, ועץ עבה בלב היער מתהווה, כצומח ללא מעשה.
ועני דבקו במחזה," ושם על צמרות העצים אנא הוא מלך היער, הפנתר
השחר