הילד לא זז מהמחשב

צליל37

New member
בהחלט מכליל שיפוטי

פוגע ומצער.
כשהורה מרגיש שלא מצליח לו והוא לא מוצא פתרון למצב למרות כל מה שהוא עשה זה מצער לקרוא תגובה כזו.
כאילו שהוא לא עושה דיי והוא הורה לא אחראי בשעה שהוא עושה ופועל.

הבן שלי הגדול יצא שונה לגמרי מהבת.
הגם שהיה נער ביישן רשמתי אותו לחוג קפוארה ומנוי לבריכת שחייה והוא היה מאושר ושיתף עמי פעולה פלאים.
היום הוא חייל בצנחנים ספורטאי ובכושר בקיא בהיסטוריה ובידיעת הארץ שזה מרתק להקשיב לו
עם הבת לעומת זאת זה שונה לגמרי.

ההיא פריקית מחשבים וקוראת מחשבים כמו כף ידה וממילא גם מבלה שם הרבה.
היתרון כאמור שהיא שיפרה את האנגלית שלה פלאים עלתה לרמת 5 יחידות באנגלית ולומדת במגמה ביולוגית.

בהתחלה הייתה קוראת מושבעת של ספרים וקראה 6 ספרים לשבוע עד שקראה את כל הספרים בספריה העירונית והפסיקה לבקר שם.
בשנה וחצי האחרונה המירה את הספרים במחשב וזהו.
 

DIGITAL MAN

New member
בחופש הגדול לפני שלוש שנים הילדים היו קמים

באיזה 7 בבוקר והתחילו עם המחשב וטלויזיה, אמרתי להם לבית הספר אתם לא קמים כלכך מוקדם, אז לטלויזיה ומחשב כן, אמרתי להם לפני השעה 10:00 לא רוצה לשמוע ציוץ של מכשיר אלקטרוני,
הם היו ממשיכים עד 12 בלילה, הגבלתי אותם לשעה 22:30 , גם היום כשהם גדולים אני מגביל אותם, לא מרשה להם להיות ערים בלילה מול המחשב,
 

צליל37

New member
בעיה

מוכרת גם אצלי הבת בת 16.5 כל הזמן במחשב ואין עם מי לדבר.
 

mirushka2400

New member
לא צריך לדבר

צריך לקום ולנתק תמחשב עד הודעה חדשה...לפחות ככה זה היה אצלי הוא יהרוס לעצמו תלימודים וחבל . חברים הוא תמיד יוכל למצוא
 
קודם כל תסתכלי על הצד החיובי(הוא מסתובב בבית)

התופעה ממה שאני רואה לפחות היום אצל בני הנוער כמעט ואין אמצע או שהם תמיד ברחובות או שהם יותר מדי בבית, הורה צריך למצוא ביחד עם הנער את האמצע, במקרה שלך הילד יושב יותר מדי בבית, אני חושב שמקום כמו הספורטן שתיארת לא "מרגש" כל כך ילד שיושב כל היום במחשב כי זה די משעמם כי רוב האימון מתבצע לבד, צריך לדעת מהו אוהב לעשות, לימודי קרב מגע, אולי אפילו משהו שלא מצריך פעילות ספורטיבית, משהו שהוא ירגיש צורך ללכת אליו וירגיש מחויבות אליו.
 

אוטוטו12

New member
גם אצלנו זה ככה....

היי,
הבן בן 14.... מכור מחשב.... כל הזמן נמצא שם... משחק.... מדבר עם חברים (למה אי אפשר להפגש ולדבר !?) אוכל ליד המחשב.... מזל שהמחשב לא בחדר שלו... אחרת בכלל לא היינו רואים אותו (טוב - אולי חוץ מפיפי ומקלחת...חחח).
ניסינו הרבה דברים בשביל להוציא אותו... לעת עתה כלום לא עוזר....
נקודת אור - בזכות המחשב- למד אנגלית.... אי אפשר למכור אותו....
מצד שני - אם יש מישהו בצד השני.... אז בעצם רבים כמוהו.... כלומר יש הרבה חבר'ה שגם הם נמצאים שם.... זה מה שהולך היום.... לא שזה בריא וטוב.... אבל מה אפשר לעשות שככה פני החברה !?

יהיה טוב
 

צליל37

New member
ציינת נקודה

חשובה גם הבת שלי בזכות המחשב שיפרה פלאים את האנגלית שלה והיא ברמה גבוהה וקוראת באנגלית חופשי.
מצד שני ניסיתי הכול כדי לגרום לה לצאת מזה כמו למשל: לרשום אותה בגיל 14 לחוג לריקודים או מנוי לבריכת שחיה או כל תחום ספורטיבי אחר לא מעניין אותה.
למרות שהיא כל הזמן במחשב בכול שעות הפנאי אחרי הלימודים ובכלל והיא רזה ודקיקה.
 

אוטוטו12

New member
זה לא קשור למשקל...

היי,
הבן שלי גם הוא רזה ..... לא מעניין אותו בכלל כל תחום של ספורט....
אז החלטנו עבורו שיהיה לו מאמן כושר פרטי שמגיע פעמיים בשבוע ומוציא אותו לפעילות כזו או אחרת בתחום....
הבן שלי יודע שיש דברים שהוא חייב לעשות.... לצאת עם הכלבה פעם ביום.... לזרוק זבל פעם ביום... שעורים פרטיים.... מאמן כושר....
הוא עושה זה כי הוא מוכרח... כי אין לו ברירה....
בנוסף הוא גם קשב וריכוז.... והוא לוקח תרופה לכך... כך שהתאבון שלו גם ככה על הפנים...
למזלי הוא מתמרד אבל בגבול... הוא יודע שלא תהיה לו ברירה חוץ מלעשות מס' דברים שכתבתי לעיל.... אבל חוץ מזה - אין מצב לראות אותו עושה משהו אחר...
לצערי כמובן....
אין ספק שזה בריא ונכון לחיות ככה.... אבל מצד שני אני מעדיפה שזה יהיה ככה על פני כך שנכריח אותו לעשות דברים אחרים שלא יסכים אליהם (למשל קורס כזה או אחר... ניתוק של המחשב יזום על ידינו וכו'...) ואז נעכיר את האוירה איתו והמצב יהיה יותר קשה... אז נכון שאולי זו לא הורות טובה.... אבל במסגרת מה שיש - החלטנו שזה עדיף על מצב אחר.... תתארו לכם שיהיו לו חברים והוא ילך איתם לגינה הסמוכה.... יעשן.... ישתה.... זה כן עדיף ? נכון שזה קיצוני מהצד השני.... אבל צריך לחשוב גם על הצד הזה לא ?! הרי לכל דבר יש פלוס ומינוס... צריך למרות הקושי למצוא את הפלוס במה שיש ולא את הפלוס במה שאין...
 
דור של סוף אמצע שנות ה90 מזכיר לי את הדור שלי

אני נולדתי בסוף שנות ה80 כשאינטרנט התחיל להיות נפוץ בבתים הייתי בן 12 וחיברו אותנו לאינטרנט ב2003 אני לא הייתי תלמיד מקובל בבית ספר עם מספר מועט של חברים וחלק ניכר מהיום שלי העברתי על האינטרנט ויש דברים טובים בזה, אני למדתי הרבה על דתות, היסטוריה של מדינת ישראל, זכור לי אפילו מצבים שבבית ספר תיקנתי את המורים בנושאים שונים והם היו מופתעים מרמת הידע שאני מביא איתי, לעומת זאת בבית ספר עצמו התקשיתי ללמוד כי הרגשתי זר והמורים לא שמים לב אליי, למרות הבעיות החברתיות/והלימודיות שהיו לי עדיין ההורים גרמו לי לרצות לצאת מהבית וליצור מחויבות לכמות החברים, לקריאת ספרים בעזרת מנוי בספרייה דבר שהצריך ממני ללכת בכיף פעם בשבוע להחליף ספר, קבוצת ספורט שלקחתי בה חלק למרות שלא יצאתי ספורטאי בסופו של דבר
 
למעלה