הילדים

לא יודעת

לא רואה סתירה וגם לרגע לא אמרתי או חשבתי שעלינו לוותר על עצמנו בהחלט יש לנו מקום מקום חשוב עדיין המקום שלי לדעתי נמצא במקום שאני שם עבורם תמיד (גם אם אני בחופשה בסיני
)
 

מייקי69

New member
אז ככה...

מנסיוני ועד כמה שהשגתי מגעת - אני בדיעה אחת איתך. מצויידת ב"אני מאמין" הזה - נכנסתי בחדווה למערכת יחסים פרק ב'. ואז גיליתי, שכמעט מדי יום, כמעט בכל דבר שאני עושה - אני נדרשת להתחשבנות פנימית של: אני או הילד? כיוון שהרבה הרבה רגעים (וכמובן שהילד "ניגן" על זה מעט) היו כאלה שהציבו את הרצון שלי במקום הראשון. אגב, לא מצאתי את הדרך. ואני חושבת שחלק מאי ההצלחה, נבע מהדבקות הזאת שלי, הדבקות הבלתי מתפרשת - להעמיד את הבן שלי במקום הראשון. היום אני יודעת טוב יותר, ואני בוחרת... לא להעמיד עצמי שוב בנסיון. לא עוד. אני לא מספיק מוכשרת כדי להוליך את הרצונות שלי יחד עם אלה של הבן שלי - מבלי ששום צד ייפגע. ככה אני. אני יוצאת אך ורק נגד הקטע בו סידרת את הכל בטור. וידעת לומר מי הראשון ומי השני. לדעתי, זה לא ריאלי. לא תמיד באים הילדים במקום הראשון. אגב, גם לא בנישואי פרק א'.
 
אני חושבת שיש הבדל מייקי

בין רצונות הילד ובין טובתו וכוונתי היא לטובתם (שלא תמיד באה עם רצונם)
 

מייקי69

New member
יא-אללה, איך סיבכת אותי עכשיו! ../images/Emo4.gif

תני לי לחשוב על זה רגע. (יא רעה, היה לי ממש נעים לדהור קדימה עם האמירות שלי. אוף איתך!)
 

*יערית

New member
לפעמים...

כשנשאלת שאלה מפי הילדים את מי אני אוהבת יותר, אני נוטה לומר שאותם,אני מבערכת יחסים עם אדם בוגר שיכול להכיל את הכוונות שלי בכדי לאפשר לילדים שלי לא להיות מאוימים ע"י ,ועל ידי כך לגרום לכולנו לחיות בשלום אחד עם השני. הילדים שלי תמיד ירגישו במקום הזה גם מבלי לציין זאת, אנימקווה ומאמינה שהבן זוג שלי יודע שאהבה שלנו היא שונה, לכן אין מצב של תחרותיות... שנייה, לו הייתם רואים עכשיו את הכניסה שלו לבית וקפיצת הילדים עליו ושלי
הייתם מבינים שחייבים למצוא דרכים רגישות בכדי לחיות בפרק ב'..חייבים.. אני עדיין לומדת..ולומדת..
 
נו מה?

בטח שהוא יודע זה נראה לי מסוג השאלות שביתי שואלת אותי בסגנון של אם את וX (במקומו של הX תמיד יעמוד שם של חברת נפש או חבר) תלכו במדבר ועל סף התיבשות תמצאו בקבוק מים שמספיק רק לאחד מה תעשי? ואללה? אפ'ם אין לי תשובה זה המקום בו אני נתקעת
 

*יערית

New member
יש לי תשובה בשבילך ניצתוש

כפי שאני מכירה את הגבר שחי איתנו בשנתיים וחצי האחרונות, הוא יגיד לי קודם כל הילדים אחר כך את...אחר כך אני.. ככה הוא...ואני.. קודם כל הילדים..אחר כך הוא..ואני.. ד"א לו היינו מעלים גרה לא היתה לנו בעיה
 
לא התבלבלת

בסיטואציה שלה יש רק אותי עם עוד חברה או חבר היא בכלל לא בתמונה
 

רו נה

New member
מסכימה איתך לונלי

לדעתי - מנגנון כזה לא קיים. יש ילדים שיתמודדו היטב, יסתגלו, לעומתם כאלה שהפגיעה בהם תהיה קשה.
 
הזהרו בילדים

פגיעה בילדים היא בכל מקום בו מתה האהבה והתפרקה המשפחה. ושלא נשלה את עצמנו כי זוג שנשאר "רק למען הילדים" מגן עליהם - אולי להפך. אולי החיים בצל הקטטה והאיבה הרי סכנה באופן גדול בהרבה. אני מדברת על מצב בלתי הפיך של התפוררות הבית הראשון. אני מאמינה כי הילדים עומדים בכל מה שהוא כנה ופתוח ומושתת על כבוד. התכוונתי שסודות הם בורות, שלהאמין בילדים שבסופו של דבר ישלימו ויכבדו את האהבה. ראיתי הרבה זוגות שבנו בית שני -הם יאבקו - למען כבוד ההורה הפגוע. הם יסרבו - מתוך חשדנות וכדי להגן על עצמם ממכה נוספת אבל - בסופו של דבר הם יקבלו אם ההורים יתהגו כבני אדם. על ההורים האלה אנו מדברים.
 
בריאות הנפש

וכוונתי - שהורים ינהגו על קודים אלו למען הילדים. אני למשל חושבת שאם רע גירושים על כל הצער זהו קוד של בריאות נפש - גם חבר של אימא. לא קל, דורש טיפון ושיחה אבל בסופו של דבר אם המערכת החדשה הוגנת ובנויה על כבוד לילדים וצרכיהם - יקל עליהם להתמודד ביתר קלות מאשר עם מקום בו אימא טרוטת עיניים מצער ולאבא יש סודות שהוא מסתיר
 
ילד בן תשע אמר לי:

אמא, אם היית מתגרשת מאבא שהייתי תינוק..זה לא היה כואב כל כך במשפט אחד הרס לי את כל החינוך שקבלתי: שלמען הילדים נשארים נשואים כי יש לנו התחייבות ומחוייבות כלפי הילדים. לגדל אותם עם אבא ואמא..אפילו במחיר האושר האישי. מתברר שילדים יודעים יש להם אנטנות בריאות לא שחוקות..לא מעלות חלודה והם כנים עד הסוף בלי כחל ושרק הם יודעים מה טוב להם.
 
אצלי הם היו תנוקות

ואם הייתי צריכה היום להתגרש היה קשה יותר לעולם לא האמנתי במשפט הזה "למען הילדים" כי הם סובלים יותר מנסיון אישי
 

מייקי69

New member
הילדים - מזווית קצת שונה

טרם קראתי את ספרך (ויש לי הרגשה שבגלל צלקות-נפש שלי, גם לא אעיז לקרוא) ככה שאינני יודעת האם נתקלת בסיטואציה שקרתה אצלנו: אצלנו, הבן שלי נכנס למצוקה קשה ומשבר שדרש התערבות טיפולית, כיוון שבנפשו הוא חווה התנגשות אימים בין נאמנותו לאבא הביולוגי שלו, לבין נאמנותו למי שהיה החבר שלי. איכשהו היה לו קשה לתחזק נאמנות / אהבה / קשר - כפולים. זה תפס אותי לגמרי לא מוכנה, כיוון שברוב המקרים, מה שקורה הוא מה שאנחנו דנים בו כרגע. אז לא, אין כאן שאלה אלייך, אלא סתם העלאת פן אחר לנקודת המבט של הילד. הממממ.... קשה. קשה.
 
משהו טרי מהיום

בנוגע לילדים הגרשו שלי התחתן לפני כשבועיים שלוש, כמובן שמיד אחרי הגירושים הכיר לילדים את האשה החדשה (הוא כבר היה במערכת עוד לפני הגירושים) בכולופן קרו המון דברים בשנה הזו מאז שהתגרשנו אבל לא אלעיט בפרטים, אספר משהו שאמרה לי הבת הגדולה שלי (בת 6) היום כשהלכנו יחד רק אני והיא לקנות משהו... דיברנו על ממתקים והיא שאלה אותי אם כשהייתי קטנה כמוה סבתא הייתה קונה לי ממתקים, אמרתי שכן ואז אמרתי לה שכשיהיו לה ילדים אני אהיה הסבתא שלהם ואז הפילה עליי פצצה: "אני לא רוצה ילדים אף פעם, גם לא כשאהיה גדולה" מה אומר לכם? נשארתי פעורת פה... אז ניסיתי להבין מאיפה זה בא לה ואמרתי לה שהיא בעצמה ילדה ואיך היא לא אוהבת ילדים, ענתה לי שהיא אוהבת ילדים אבל היא לא רוצה שיהיה לה כמו לנו (ככה במילים שלה) אמא בבית אחד ואבא בבית אחר עם אשה אחרת הסברתי לה על קצה המזלג שהיום לא חייבים בעל כדי שיהיו לה ילדים אבל לא הרחבתי בנושא חיבת לציין שיש לה תובנות מיוחדות על החיים והיא בכלל ילדה מאוד מאוד נבונה שיודעת מה קורה ומשתפת אותי בכל מה שקורה בבית השני...
 

blonda3

New member
היי עד מתי הארוח בפורום הערב?

שלום לאדיבה ושלום לכולם
 
למעלה