היכן האהבה...

[Kima]

היכן האהבה...

אני חייב לשאול , אפילו אם אשמע רגשני... מזה כמה זמן אני חי לפי משנתו של דון חואן , לפעמים משקיע יותר לפעמים לא עושה כלום, במקביל אני מבצע מדיטציות של זן וכבר הגעתי לרמה שלפעמים אני מרגיש כאילו אני מת מבפנים , אני מסתכל פנימה ואני רואה חלל ריק שמסתכל עלי חזרה. בדרך זו אין אני מרגיש אהבה כלל אלא רק ריקנות. בספרי דון חואן קיימת אהבת לוחמים ואהבה כלפי אמא אדמה אך אין אני מבין אותה ולמען האמת היא לא מעניינת אותי במיוחד... האם עשיתי יותר מדי מדיטציות ש"דפקו" אותי (למרות שאני יודע שיש לי עדיין למה להתקדם), או שגם אתם חווים את הדברים הללו... לפי דעתי משנתו של דון חואן יוצרת אנשים קרים שלא דואגים לזולת וחושבים רק על פיתוח עצמי...(פיכחון ואכזריות כמו הסמוראים..) אני מרגיש שהאהבה שלי בלב מתה... ואולי זה סימן טוב, שמעתי פעם פסוק שכנראה מופיע בתורה שאברהם אבינו אמר "וליבי חלל בקירבי", - האם גם זה מרוב מדיטציות עד שהוא איבד רגש אנושי ?!??.... ההולך בדרך (ואולי טועה)...

 

[charlila]

סוף סוף היגעת... חמדלאלה...

kima אם עקבת אחרי הפורם תקופת-מה, יכולת לראות שאני מנג'סת לכולם בדיוק בעניין שהעלית - האהבה, הנאמנות ואחוות הלוחמים. אכן קצה החוט שהשאירו לנו דון-חואן וקרלוס חסר את הקישור לאחדות ולאהבה. הם השאירו לוחמים יתומים - ללא נגואל, ללא חבורה, בסכנה להיהפך לאנשים קרים שאינם דואגים לזולת, חושבים רק על פיתוח עצמי ומרגישים מתים מבפנים, ריקנות במקום אהבה. למה הם עשו לנו את זה? לעניות דעתי, מטעמי שו-שו. כי האויבים יושבים לנו אישית-לוחצת על כל חיבור לאהבה. ללא קושי רב הם מרסקים או מעוותים את אהבותינו. הדרך היחידה לשמור אותן בטהרתן היא - לא להתקרב אליהן בכלל מצד ימין של התודעה. מחיר גבוה. בתמורה אתה זוכה לחלק בתלאות הלחימה האיומות. ברור שהיחידים שיתעקשו על דרך תמוהה זו הם בעלי מניע אישי איתן במיוחד. זה יכול לעבוד לתקופה כלשהי, אבל בסוף צריך להישמע צופן הקיבוץ, צריך להופיע קישור שיחזיר את הלוחמים היתומים לדרך האהבה. ההוראה שלי היא קישור כזה (פקפק בטרם תיקח את מילתי). אני מלמדת מחול שרף (מקור המעברים הקסומים) ואת שאר שיטות ידע השרף. רוצה לנסות? שיעור ראשון חינם. אם אתה זקוק לעיון נוסף בחומר כתוב, שלח לי כתובת דוא"ל ואשלח לך פלייר, ואם תרצה - עוד חומר. אבל אם אתה רואה אותי ברור - דלג. שלח לי מסר אישי, ונקבע פגישה לשיעור. (בטרם יעמוד משהו בדרכנו)

 

[capital]

למה אתה מצפה להגיע? צ'רלילה יכולה

לקחת אותך עד גבולות התקשורת שלה, לא מעבר לזה. האם שם אתה נמצא? לאן שתלך תראה רק את עצמך

"הזן שתפגוש בראש ההר הוא מה שתבאי אתך" שמח בן אדם - תן לנשר הגדול את הזמן ללמד אותך - מה הלחץ

 

[charlila]

די לדכא!

 

[capital]

דכאון ושימחה הם חלק מתבנית האדם

תשתחררי מזה ותפגשי אותי

ואולי אני

 

[charlila]

אולי בכל זאת תפסיק לטפטף דיכוי?

 

[capital]

../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif../images/Emo182.gif../images/Emo7.gif

 

[adamfbs]

צריך קצת מהכל

אני חושב שזה בצורה מסויימת קצת טיפשי ללכת רק בכיוון אחד בלי לשאול שאלות, השאלות גורמות לנו בסופו של דבר ללכת במסע הזה. דון חואן מדבר על חוסר אנוכיות מוחלט, ובגלל זה הזאת מלמעלה צודקת שהיא אומרת שצריך ללכת בצורה מאד דומיננטית (ללא דופי) בשביל לא לטעות בדרך (איבוד האהבה שלך). אבל, כפי שגם היא אמרה - אין סיבה לא לשלב, או ללמוד, או לשנות. היא נתנה לך את מחול השרף. אני קצת מופתע שהתעסקת בזן ובמדיטציה ולא שמעת על "דרך האהבה", שלפי גריסת הזן והטאואיזם היא הדרך השנייה (לחימה או אהבה), ובעצם האדם השואף לפיכחון\הארה צריך ללכת קצת בשתי הדרכים כל הזמן (כמו היאן והיאנג, הן שזורות אחת בשנייה). אז אם אתה מרגיש שחסר לך אהבה, צור לך את האהבה. אינני אומר שהחלל הריק מבפנים, או בלב יעלם, פשוט תיצור חלל חדש. לדעתי אבל הוא יהיה קצת שיקרי, וההבנה בחלל הרק או בחוסר משמעות כבכיבול היא המשחררת ועושה מאושר, לא החיפוש אחרי משמעויות. יאללה, יאללה.

 

[charlila]

אהבה היא פוטנציאל בין שדות

משיכה - ההילות ("הביצים הנוגהות") שלנו. אי אפשר "ליצור אהבה" יש מאין, גם אי אפשר להעלים אהבה קיימת (אלא אם כן משמידים את עצם השדות). אפשר להתנכר, לשמור מרחק או לזייף אורגזמות. "הזאת מלמעלה?" אתה צ'ילבה או משהו?

 

[adamfbs]

זה באמת נשמע מטופש

צודקת. אבל להבנה היום-יומית זה מתקבל החתך שעשיתי. סמנטיקה!

 

[Kima]

אדם יקר,

אם אינני טועה מהותו של הזן הינה להגיע למצב מעבר לאהבה. אהבה היא אחד מהדברים שיוצרים את הפירוד מהמוחלט היות וקיימת אהבה אז קיימת גם שנאה וזאת הדואליות בעצם - הניתוק מהמוחלט... במידיטציות ברמה גבוהה צריכים להפסיק לחשוב כלל ואין כאן ולא נגיעה לאהבה... יכול להיות שכאשר האדם מגיע לרמה מאוד גבוהה בה כבר הוא מבין שהוא חלק מהבריאה והבריאה הינה הוא עצמו וכן שאין כלל הפרדה בינו לבין העולם החיצוני - הוא הכל והכל הוא - אזי הוא חווה שמחה ואהבה לכל הברואים שעדיין לא הגיעו להבנה שלו ונמצאים ברמה של סבל מתמיד... אבל ככה ביום יום בחיים של מדיטציה אמיתית (לא מדיטציה בריכוז באובייקט חיצוני, פנימי, החזייה של אובייקט כל שהוא) אלא מדיטציה לשם הבנת העצמי העליון והחיבור איתו דהיינו ללא מחשבות מפרידות אזי אני חושש שאין הרבה מקום לאהבה.... בכל מקרה היות ואנו יוצרים את המציאות שלנו אני מקבל את דבריך שאפילו בשביל ניחום שיקרי כדי לי קצת ליצור או להוסיף "קצת" אהבה לחיים...

 

[adamfbs]

להפך

יש כל כך הרבה סבל בימינו שזה מדהים, כבר התמכרנו לסבל הזה. המצב הבסיסי שלנו הוא להיות מאושרים, זה הדיפולט שלנו. אני לא הולך להתחיל לדבר איתך פילוסופיות, זה לא ממש משנה לי. כל שיש לעשות הוא לתקן את אותם פצעים, פחדים והתמכרויות והאושר כבר יגיע (וצ'רלילה כבר אמרה את זה בהקשר אחר, על האושר). זה הכל! אישית, אני מאד מאושר בחיי גם עם ה"תובנה" המסויימת שהוארתי אליה, זה נראה לי כל כך בנאלי להיות מאושר, אין טעם לא-להיות-מאושר.

 

[yom]

הבלות מבוקרת

בחיבור הנכון לעצמך אין לך שום תגובה לגבי שום דבר, שום דבר לא מעלה ולא מוריד והחיבור ליש ממלא את הכל. כמו שאמרת אין דואליות, נכון, גם אין אהבה או שנאה. ההבלות המבוקרת להבנתי היא המצב שבו אתה בוחר לשחק את המשחק מתוך ידיעה שזה משחק ולהראות כאילו שאכפת לך , כאילו שאתה אוהב וכו'. נושא לא פשוט לדבר עליו, אפשר להבין אותו לדעתי, רק מתוך חוויה,גם אם זה ברגעים וחלקים קטנים של זמן. עם הזמן יש התרחבות של התפיסה הזו לגבי תחומים אחרים ולזמנים גדולים יותר.

 

[adamfbs]

הייתי משנה

מבוקרת למודעת

 

[yom]

זה ידידך קרלוס כתב, לא אני

 

[adamfbs]

אישית

מבוקרת מזכיר לי שפיטה, מודעת לא - יוצאת מתחום השפיטה. גם קרלוס הוא לא אלוהים!

 

[yom]

הוא לא ?

 

[charlila]

זה לא נכון

אולי זה המצב לאחר אבדן הצורה האנושית - אבל לנו, העירקים הגאים בצורתנו האנושית, נכון לאהוב את בני זוגינו, בנינו, הורינו, אחינו, אחיותינו ובני שבטינו, ואת בני השבטים הידידים, וגם כמה גויים (=נטולי שבט). ואבדן הצורה האנושית אוני אלא אמצעי בוטה להשתחרר מהטורפים, אלה ואחריםץ

 

[L i z a r d]

את מציעה אופצייה אחרת?

 

[charlila]

כן, אם שמתם לב,

ההתארגנות שאני מקשקשת עליה נשענת על אהבה, ועל וָתַצִ'ירַה - אחווה. לא על התחמקות מן הצורה האנושית ומן הצו הביולוגי הנלווה אליה.