היי...

[ק ר ו ק ו ד י ל ה]

כי זה מעניין.

כי מוצאו של אדם, והתרבות של אותו מוצא, הם חלק מאישיותו. זה מעניין, ונותן לך להבין דברים לגבי האדם שאתה מדבר אליו, ולפעמים אפילו להבין אותו יותר טוב בגלל זה. השוני הזה בין בני אדם הוא מקסים, לאו דווקא גזעני. למה ברוסית - פאצ'ימו. נו באמת

 

[uri80]

פוטמושטה.

לא ממש. זה אולי יכול לתת רקע מסוים על המקום ממנו בן אדם בא, אבל לא מצביע כלל על האדם עצמו. משום מה מעולם לא חשתי צורך להציג עצמי בתור: "נעים מאד אוריאל, בעל גנים רוסים, אוקראינים, סורים, פולנים, עירקים, אוסטרים והונגריים. מצורפת תעודת יוחסין של כך וכך מאות שנים אחורה." את מי זה מעניין?

 

[rigoletto111]

כן, אבל אצל החרדים התרבות מאד שונה

לכן זה רלוונטי. יורי - איפה מצאת כל כך הרבה גנים? אתה ממש חלומו הרטוב של בן-גוריון, מהלך על שתים. רק חסר שתגור בנגב!

 

[uri80]

תרבות שמבוססת על "הבדלים כביכול" בין עדות

הגיע זמנה להעלם. לא לחינם אלה בארה"ב שמנסים להגן על "הגזע הלבן" הם לרוב רדנקים בטלנים מעיירות שכוחות אל, שזהו הישגם היחיד בחיים. כשאין לך הרבה במה להתגאות, אדם מנסה להאחז במשהו כדי להוכיח שהוא טוב במעט מאחרים. עצוב. בקשר לנגב -קצת פחות מתלהב. אני אוהב לראות ירוק ומים מול העיניים. הצהוב פחות מושך אותי. בקשר לגנים - לא מעט דורות בארץ. כור ההיתוך פעל אצלנו שעות נוספות. מה שמשמח אותי הוא שחלק גדול מאד מהזוגות שאני מכיר הם בני עדות שונות. דתיים וחילונים. מראה שהנגע הזה הולך ונעלם מהעולם. בזמנו כשנתקלתי לראשונה בסיפורים מהעולם החרדי, הופתעתי לראות עד כמה נושא העדות חשוב להם. צלילה אחורה לימי הביניים.

 

[ק ר ו ק ו ד י ל ה]

אותי.

כך לדוגמה (דוגמה אולי לא כל כך מדוייקת)- אם אדם ידבר איתי כשהוא עומד קרוב מידי, ווודאי אם ייגע בי, זה יעצבן אותי ואני ארתע ממנו. אם הוא יהיה רוסי, זה יהיה פחות אכפת לי. למה? כי אני מכירה (קצת, אמנם) את התרבות שם, ומזהה את המקום ממנו זה מגיע. ככל שאתה נטמע יותר בתרבות האחרת, הדברים האלו מאבדים את משמעותם. אבל, בכל זאת גדלת בבית המושתת או מושפע מהתרבות של המוצא שלך.

 

[uri80]

אותי פחות. אולי זה יעניין אותי בהמשך כשאכיר

יתר את הבן אדם, אבל כשמגיע בן אדם לא מוכר ויש מכריז שהוא בא מפה ומשם - מה אגיד לך, זה עדיין ישמע לי קצת מוזר. (היי, freewoman, לא מתכוון להודעה שלך ספציפית)

 

[Le Fay]

ג'ורג' החמישי בטח לא מפולניה, עלאק.

 

[Sonic hedgehog]

בארצות המורכבות מאנשים ממוצאים רבים

זה מעניין. מקבלים מושג על תרבויות שונות וזה גם מראה עניין, לדעתי זה לא היה מנומס עם לא הייתי יודעת מאיזה מדינה חברים שלי הגיעו, מהי שפת האם שלהם או משהו על התרבות שלהם בד"כ אנשים גם גאים במוצאם ובתרבות המתלווה אליה ורוצים לשתף. הדוגמאות הם רבות, חבר לבנוני דור רביעי למשל שנהנה להביא אוכל לאומי או להתגאות במדינה שלו, קוריאני מהגר דור ראשון שיש לו סיפורים מעניינים מאוד שמצביעים על תרבות שונה וגם גורמים לך לא להתפלא כשהוא קד לך לשלום בבוקר וכן הלאה. אם פשוט היינו מתעלמים מכל התרבויות השונות מסביבינו ולא היינו מגלים עניין במוצא , אוכל ,סיפורי ארץ מקור ותרבות של אחרים החיים היו הרבה יותר משעממים וחד גונים.

 

[עובבי]

ועדיין שאלתי לא נענתה-

האם בשיחת היכרות ראשונית,לפני שצוללים לתוך רבדיה המורכבים של תרבותו הכורדית של בן שיחך,אין טעם לפגם בשאלה: 'אתה אשכנזי?' 'אתה מזרחי?' 'מאיזה מוצא אתה?' ובפרט שאם במענה על שאלת המוצא תתחיל לספר על מורשתך האוזבקיסטנית-כל בני שיחך ימלטו מן המקום,ירדו מן הארץ וישנו את שמם לירוסו מיסטרלוביץ'. כמובן שאחרי תקופה קצרה של היכרות או לחילופין כשתרבותו של השני באמת מעניינת אותך רצוי מאוד להכיר את מוצאו, כך למשל תמיד בשביעי של פסח אני מחפש חברים מרוקאים כדי להכיר את תרבותם לעומק.

 

[בני ילד רע]

תלוי מה סוג ההכרות

כשמכירים מישהו באופן שטחי בעבודה, זה בדרך כלל לא נושא משמעותי לשיחה. רק השבוע שאלתי חבר לעבודה שאני מכיר אותו כמעט שנה, מאיפה עלו הוריו וגם זה כשהזכיר משהו לגבי עלייתם לארץ. כשמכירים מישהו באופן עמוק יותר מן הסתם מגיעים להיסטוריה המשפחתית של כל אחד ואז באופן טבעי העניין עולה. כשאני הייתי צעיר ניתן היה די בוודאות לדעת את התשובה ע"י שם המשפחה ובמידה מסויימת גם שם פרטי כי לא היו הרבה נישואים מעורבים. היוםפ שה הולך ומיטשטש וטוב שכך. בדור שלי עדיין יש התייחסות לנושא אם כי בעיקר במישור של בדיחות ופולקלור. כך למשל, לא מעט ממכרי שיודעים שחברתי לחיים היא בת למשפחה מרוקאית נוהגים לאמר לי שהשמנתי בגלל שאני חי עם מרוקאית שיודעת לבשל טוב (מה שנכון מאד במקרה שלי - גם ההשמנה וגם האוכל הטוב שאינו קשור כלל להיותה מרוקאית).

 

[Le Fay]

../images/Emo6.gif לטעמי זו גסות רוח לשאול,

אלא אם אני באכסניה בדאבלין.

 

[Sonic hedgehog]

אני לא יודעת אם יש טעם, אבל זה מעניין

שאלה למקורותיו של אדם יכולה הרבה פעמים להיות שאלה ראשונית להיכרות עם אדם, הבנה של הרקע ממנו הוא מגיע ופתיחת נושא שיחה. אם מישהו מדבר עם מבטא כבד כנראה אתעניין מאיפה הוא, זה נחשב לגילוי עניין לגיטמי. אם מישהו קד לי לשלום או מנשק אותי על הלחי כשנפגשים לראשונה זה גם כן עוזר להבין מאיפה הוא. הגישה הפטרונית שלא מכירה בקיומם של תרבויות אחרות ומכירה רק בלגטמיות הקיום של איזה תרבות מאוחדת לכולם נראית לי הרבה יותר בעייתית מלשאול מישהו מאיפה הוא במקור ולהכיר בכך שיתכן ויש לו תרבות אחרת.

 

[מתלבט13]

לא בטוח שאתה צודק

האמנם אין הבדלים תרבותיים בין העדות? יש דת חדשה ומציאות חדשה. הדת: אין הבדלים בין העדות. ושתלך המציאות לעזאזל. הבדלים לא אומר בהכרח לטובת האשכנטוזים, אלא שיש הבדלים רבים.

 

[R a c h e]

לכן אנחנו כאן

וברוך בואך

 

[סקרו דרייבר]

שלום לך וברוכה הבאה [למרות שגם אני חדש]