היי

vered1255

New member
היי

היי.. תאמת לא הייתי פה ממש הרבה זמן בזמן הזה השתנו דברים.. קרו דברים,ולפעמים מדהים שאתה גודל אתה רואה את בדברים בצורה שונה יותר. באור שונה יותר, מה שאולי רציתי להגיד אני חשה מין עצבות פתאומית פה, אתה מדברים על בחרים אמיתיים פה? חברים טובים?? היתתכן שקיים דבר כזה,<? בסופו של דבר אתם מגיעים לנקודה מסוימת בחיים שאתם חיים את החיים שלכם, מקימים את המשפחה שלכם, ואז איפה החברים שלכם, פה שם? לא? אני מאמינה בחברים אני פשוט לא מאמינה בחברים הכי טובים" ואני לא מדברת מתוך פגיעה אלא אני מציאותית, שכל אחד בונה את החיים שלו, ואתה צריך באמת מישהו, איפה הוא נמצא,? כי משום מה להרבה אנשים יש טבע, מנהג מאוד מוזר ברגע שיש להם חבר\חברה.. אתם כבר לא קיימים יותר ופה אני שואלת למה? למה צריך להקריב כי זה מין קורבן שכזה אתם לא חושבים?....
 

sweetdreams

New member
נקודה בעייתית את מעלה פה..

תראי, אני אישית מעדיפה שלא להקריב את הקורבן הזה כשיש לי בן זוג, ואני מאמינה שגם כל מי שחש אותה על בשרו היה נזהר באותה מידה.. אבל את יודעת, יש גם עניין של תזמון בחיים, ולפעמים דברים באמת משתנים. לא תמיד מה שהתאים לי בגיל 20 עדיין מתאים לי בגיל 25.. תוסיפי לזה את שיגרת החיים שמשתנה, שמה שאני שמתי לב זה שהרבה מאוד אנשים נכנסים לשינויים כאלו באופן טוטאלי, ולא משנה באיזה שינוי מדובר - מקום מגורים שמשתנה, מסגרת חדשה (לימודים או עבודה), בן זוג - ובהתאם לכך גם אורח החיים שהיה להם בעבר לעיתים משתנה, וזה כולל גם את החברים הישנים.. תראי, במרומי גיל 23 זה לא שיצא לי עוד להחליף מסגרות כ"כ הרבה פעמים בחיים, אבל עדיין יצא מספיק, ומכל מסגרת יצאתי בסופו של דבר עם כמה חברים "טובים".. למה "טובים" ולא טובים?? כי פה בדיוק ההגדרה שלך לחברים נכנסת לתוקף, כי הנה, כל עוד שהיינו באותו שלב בחיים הכל היה טוב ויפה, אבל אח"כ כשכל אחד הלך לדרכו, אז גם בלי החלטה מודעת או משהו כזה, קשרים התרופפו וחלקם אף נעלמו.. אבל עם זאת, היו גם כמה חברים טובים אמיתיים שפגשתי עם הזמן. כאלו שהקשר איתם לא היה תלוי בזמן או בתקופה או במה שעשינו באותו הרגע... ושהחזיקו מעמד גם אח"כ ולאורך זמן.. אני בסך הכל חושבת ששינויים הם דבר טוב, אני מברכת על שינויים. כל עוד בנאדם לא שוכח את העבר שלו, וזוכר בסופו של דבר מאיפה הוא בא, אני חושבת שצריך לזרום עם השינוי עד כמה שניתן. ומעבר לזה, אני חושבת שלאדם יש אחריות כלל לא מבוטלת על גורלו.. כך שאם יש לך קשר חברות מסויים שאת חוששת לאבד אותו, תעבדי על אותו קשר עוד היום ותטפחי אותו כדי להגדיל את הסיכויים שתשרדו גם את השינויים של מחר.
 

sh53

New member
../images/Emo45.gif

אני יכולה גם לספר על עצמי שהיתה לי חברה והיינו יוצאות לדיסקוטקים במטרה להכיר בחורים, לא בגלל שאנו אוהבות את המקום (שתינו לא עישנו והיה דווקא מפריע לנו עשן הסיגריות), אז כשהכרתי מישהו והיא אמרה לי בואי נצא לדיסקוטקים זה כבר לא התאים לי כי את הדיסקוטקים עצמם לא אהבתי והמטרה שלי היתה לצאת כדי להכיר ולא כי אני אוהבת את המקום. הקשר בינינו היה קשר של בילויים ע"מ לצאת לדיסקוטקים ולהכיר בחורים, כאשר כבר הכרתי מישהו - זה "פגע" בקשר ובמטרה שלו. בואי לא נשכח שלא מדובר בבילוי חד פעמי או פעמיים שלושה, הרי לא תמיד מכירים בפעם הראשונה או השניה שיוצאים לדיסקוטק מישהו ולא היה לי את הזמן להשקיע בבילויים בדיסקוטקים, גם לא היתה לי מוטיבציה ללכת לשם. גם אם נאמר את האמת, ואפילו שהיא לא הכי נעימה, לפעמים יש לאנשים צרות עין והם מנסים לחבל בקשרים (חס וחלילה לפרגן). אם אומרים להם היום אני נפגשת עם X, אז הם לא תמיד מקבלים את זה בעין יפה ומתחילים משפטים כמו את תמיד איתו, מה אין לך זמן כבר לחברות? כלומר הם לא נותנים קצת ספייס לבסס את הקשר ואח"כ לצאת איתם יחד, אלא עומדים על כך שכמו שנפגשנו קודם נמשיך להיפגש הלאה. לא תמיד נותנים אוויר לנשימה ויש מצידם הבנה ולהנות מהזוגיות החדשה.
 

vered1255

New member
בחזרה אלייך

אני חייבת להגיד לך שאני מאוד לא מסכימה, אני יודעת מה זה שיש חבר, מה זה לאהוב מישהו, צרות עין? זה אפילו לא בלקסיכון שלי, אני לא מאמינה בזה, ומאחלת גם מה שנקרא "לאויבים" שלי הכי טוב בעולם, ודיסקוטקים, לא ממש , וממש ממש לא להכיר אנשים, אבל אם אני מדברת איזה על איזה בעיחה רגישה ואז פתאום מתקשר החבר אז היא מאוד ממהרת להשים אותי בממתינה, זה צובט, לראות אותה כל 4 חודשיים זה גם לא נחמד. ואני לא מדברת איתך על מישהי שרק לצאת איתה למועודונים מממש לא...הרבה מעבר לזה... בסך הכול העלתי נקודה מאוד נכונה לגבי הרבה אנשים לא היא ספיציפית את יודעת צריך להיזהר עם זה כדי לא להישאר לבד בסוף,לסיום אני מאמינה שכן אפשר להיפגש למרות שיש חבר לא בתדירות גבוהה כי גם לצד השני יש חיים חבר חברים עבודה.....
 
למעלה