היי
אני בן, מקווה שזה בסדר. אמא שלי גדלה ללא אמא מגיל צעיר. מאז ומתמיד אני הרגשתי שאמא שלי עצובה ומרוחקת וחלק גדול מזה עיצב גם את החיים שלי, אף פעם לא הצלחתי להיות קרוב אליה, כן הייתה קירבה פיסית אבל תמיד שמרתי על ריחוק מפני הבלעות בכאב שלה. המון שנים היא הלכה לטיפול, היא אדם שברירי אבל עם קשיחות שאני מעריץ. נדמה לי שבצורה מסויימת היא גם נתנה לי להרגיש איך זה לגדול ללא אמ, כי זה מה שהיא הכירה. היום אני אדם בוגר, אבל הקשר איתה לא בוגר, אני מאוד רוצה להתקרב אליה כל עוד זה אפשרי, אבל כל ניסיון מחזיר דברים אחורה... זהו התחשק לי לכתוב פה מניח שאני תמיד אזדהה אבל לא ממש אאצליח להבין
אני בן, מקווה שזה בסדר. אמא שלי גדלה ללא אמא מגיל צעיר. מאז ומתמיד אני הרגשתי שאמא שלי עצובה ומרוחקת וחלק גדול מזה עיצב גם את החיים שלי, אף פעם לא הצלחתי להיות קרוב אליה, כן הייתה קירבה פיסית אבל תמיד שמרתי על ריחוק מפני הבלעות בכאב שלה. המון שנים היא הלכה לטיפול, היא אדם שברירי אבל עם קשיחות שאני מעריץ. נדמה לי שבצורה מסויימת היא גם נתנה לי להרגיש איך זה לגדול ללא אמ, כי זה מה שהיא הכירה. היום אני אדם בוגר, אבל הקשר איתה לא בוגר, אני מאוד רוצה להתקרב אליה כל עוד זה אפשרי, אבל כל ניסיון מחזיר דברים אחורה... זהו התחשק לי לכתוב פה מניח שאני תמיד אזדהה אבל לא ממש אאצליח להבין
