היי

electric blues

New member
אמממ

אני דווקא לא הייתי ממליץ על שלושת הראשונות. ואם תשאלו אותי, אז גם לא על מטאליקה (אפילו שלפי הטעם של אנשים פה בארץ בטח ישחטו אותי על זה בתגובות) אני חושב שחלק נכבד מהמוזיקה של מטאליקה די שטחי... יש להם כמה שירים טובים אבל מנפחים אותם מעבר לפרופורציה. חלק גדול מהלהקות שכתבת שאת שומעת (והן לא באותו סגנון, פה אני בהחלט מסכים עם Alicein chains17)דווקא ממש לא שמות דגש על גיטרות(וזאת דעתי כגיטריסט). אני הייתי ממליץ לך להתפתח בכל מיני כיוונים. לד זפלין בהחלט מומלצים בחום (וג'ימי פייג', הגיטריסט שלהם, ענק *אפילו שבימינו יש לו נטייה להיראות כמו הוביט*) ג'ימי הנדריקס (Jimi Hendrix) מאוד מומלץ. הוא השפיע כמעט על כל גיטריסט רוק שבא אחריו. הוא זמר וגיטריסט רוק עם סגנון מאוד ייחודי (מן רוק-בלוז חשמלי הנדריקסי כזה...) ואגב גיטרות- אני ממליץ מאוד גם על אלבום של G3-G3 live אלה שלושה גיטריסטים תותחים ברמה, סטיב ואי, ג'ו סטריאני ואריק ג'ונסון (ויש גם גירסה שאת האחרון מחליף יינגווי מאלמסטין המהיר) ויש גם מלים לחלק מהשירים. הייתי ממליץ גם על blackmore's night של ריצ'י בלאקמור מדיפ פרפל, ואגב, גם על deep purple. דעתי את מאוד תאהבי גם את איירון מיידן. ומהצד השני יש מצב שתאהבי גם את dier straits ואת אריק קלפטון או את הלהקה שהייתי לו cream. וזה כבר יותר מטאל, אבל לדעתי יש מצב שתאהבי את blind guardian וסיכוי עוד יותר טוב שתאהבי אלבום של הזמר שלהם ושל הגיטריסט שלiced earth שנקרא: deamons and wizards השירfidler on the green מתוך האלבום הזה מומלץ במיוחד. ויש עוד אבל אין לי כוח לכתוב מגילה עוד יותר ארוכה...
תשמעי, תגידי מה דעתך, ותגיבי אם את רוצה שאני אמליץ לך על שירים ספציפיים.
 

AliceInChains17

New member
אמ:]

אז ככה...שלושת הלהקות הראשונות שהבאתי (שהאמת אני אישית לא נוטה לאהוב אותם כל כך) לדעתי דוקא כן מתאימות פה וזה רק על סמך ובגלל הלהקות שהיא אמרה שהיא שומעת בעצם ..רוב הסיכויים שמי ששומע לינקין ופו פיטרס יאהב קורן ומטאליקה וסיסטם ואת כל הלהקות היחסית ממוסחרות האלה של היום וכל הניו מטאל הזה...ככה זה היום אצל בני נוער ששומעים רוק:/ ברור שיכלתי להמליץ לה להקות הרבה יותר טובות עם דגש חזק יותר לסולו גיטרה ומתוחכמות יותר אבל לא נראה לי שזה ממש מה שהיא מחפשת כי היא רצתה להקות שדומות למה שהיא ביקשה פשוט..קלילות כאלה..קטשיות..ככה שדוקא סטיב וואי וסטריאני ומלמסטין- עם כל הדגש לגיטרות שמה ובסך הכל אני ממש אוהבת את המוסיקה שלהם, לה אני לא חושבת שזה יתאים,וזה רק על פי מה שהיא אמרה שהיא שומעת ואוהבת הלהקות שהבאתי הם בכוונה קלילות יחסית שקל לאהוב אותם.. אם היא היתה מבקשת המלצה ללהקות טובות הרשימה היתה שונה לגמרי אבל בסך הכל בבודאי ששווה לה להוריד ולשמוע את הלהקות שרשמת כי היא רק תרוויח מזה
 

electric blues

New member
אמ

לא ניסיתי לתקוף אותך חס וחלילה. סתם ניסיתי להמליץ לה על דברים כי היא רצתה דגש על גיטרות לפי מה שזכור לי. ולא רציתי להמליץ לה על דברים שבהכרח ישאירו אותה בתוך המסגרת של מה שהיא כבר שומעת. המלצתי לה בכלל להתפתח מבחינה מוזיקלית. לכן המלצתי גם על דברים שלא הכי דומים למה שהיא שומעת כיום, הנחתי שמבחינת גיבוש הטעם המוזיקלי שלה, היא בתחילת דרכה ורציתי להמליץ לה על דברים שלדעתי היא יכולה לאהוב, לא יזיק לה לנסות. *ויש לי תחושה שאני די מחבב את הטעם המוזיקלי שלך
 

UnderTown

New member
רק חצי??../images/Emo2.gif

לפחות 98 אחוז מכל שירי הרוק מכילים גיטרות - גם אם זה לא דיסטורשן או שזה לא נשמע כמו גיטרות.. minor threar - look back and laugh (השיר שאני שומע עכשיו)
 

Sum41xGiRL

New member
I feel blue today

and it makes me wonder i think i will listen to EMO Music And cut my viens:_( UxSxF - עבדנו על הקב"ן
 

Davidson

New member
אממ,

לא נמאס מתישהו מכל הבדיחות? רוב השירים שפירסמת פה, כוללים מילים המתיימרות להיות בדיחה עוקצנית, שוברות מוסכמות ומתוחכמת, אך לא מצליחות בכך, ובעיקר מביכות את חברי הלהקה. לא מפריע לך חוסר הרצינות שבמוזיקה ובמילים?
 

Sum41xGiRL

New member
אמת. נמאס מהבדיחות.

אבל אני לא מספר בדיחות. והלהקות שאני שומע הם לא מתימרות להיות "בדיחה" הייתי אומר שהמון להקות מהרשימה שלך הם להקות מסכנות שמספקות לי שעות של צחוק.. אבל זה לא משנה. אני מצטער שאתה לא יודע מה זה מוזיקה שבאה מהלב(ו"עבדנו על הקב"ן" זה שיר שבא משם)
 

Davidson

New member
../images/Emo13.gif

בא מהלב, ha? אתה בטוח שלא בא ממקום של לגלוג לחובבי אמו דכאוניים? אני מצטער, אבל כך זה נראה. לי אין כוח לכל המשחקי כוח האלה והסרקסטיות בשקל. כנראה זה הגיל. בנוגע להלהקות מהרשימה (מתי הכנתי רשימה?) שלי - בסדר גמור. שוב, בשבילי לא איכפת אם גרג לייק רשם מה"לב", מהסיבה הפשוטה שלא איכפת לי ממנו, מהבעיות שלו, מהמחאה שלו, מהרצונות שלו וכו'. מה אתה מגדיר כ"מוזיקה מהלב"? האם אתה מגדיר מהי אותה מוזיקה? אם כן, זו חתיכת יומרה ענקית, אינך חושב? אגב, הדבר העיקרי שמפריע לי בלהקות פאנק, זו השטחיות והרצון העז לפרובוקציות. כל מה שהם ידעו לעשות זה להתבכיין וללגלג על המעמד הגבוה, בלי שהיה לילדי הרחוב האומללים האלה מושג על המעמד הגבוה. לי, לא כוס התה שלי.
 

Sum41xGiRL

New member
"שטחיות"

אתה רואה בזה שטחיות. בזמן שאני רואה בזה דבר מבורך. זה דבר נפלא שאפשר להביע דעה. להשתמש בזכויות הדמוקרטיה נגד הדמוקרטיה(כמו שהיטלר עשה בעבר) אין ספק שהשירים של THE FAITH או של UxSxF באו מהלב. דה פיית' היו לפני כל האימו הדכאוני(אם לזה מה שאתה מתכוון בתור "בדיחה"), לעומת זאת, הם התחילו עם כל הקטע של הכתיבה הדיכאונית! אני הרגע ראיתי קורא גם לפיטר גבריאל "שטחי".. נו באמת. זה לא סוד שגם אמני פרוג יצאו נגד המעמד הגבוהה אתה מוקיון.
 

Davidson

New member
../images/Emo13.gif

איני מוקיון, ואף לא קרוב לכך. מילא. אני מבין את הצורך שלך להתנגח בי. אינך היחיד. אחרי שאני מבחין שהודעתי אינה הובנה נכון על ידך (כשאני לא האשם, כמובן), אסביר את עצמי. אין לי בעיה עם ביקורת של אורגניזם מסוים כלפי חברה X, השאלה היא איך הוא עושה את זה. כשהסקס פיסטולז (או שמא זו הייתה להקה אחרת? כולם ליצנים מכוערים עם בגדים זוועתיים, קשה להבחין) מקטרים על מצב כלכלי והמעמד הגבוה, הם עושים את זה בצעקה גדולה. זריקת מילים לאוויר, בוולגריות ובגסות. הבעת מחאה רצינית אינה נעשית בדרך כזאת. זה יותר מתאים לנער מתבגר שצורח לסביבתו שתשים אליו, לא לאדם מפוכח ובוגר שמנסה להעביר את רעיונותיו בצורה הטובה ביותר. שיהיה לג'וני רוטן וכל חברת הליצנים המקפצים בכיף, אבל אנשים כאלה אינם שייכים למעגל החברתי שלי, וגם לא למעגל המוזיקלי שלי. ושוב, אינך יודע מה בא "מהלב" ומה לא (ולא, בניגוד לתפישה הקיימת, קיטורים והבעת ייאוש יכולים להיות גם חסרי משמעות). רק כותב השיר יודע אם יש משמעות לדבריו, או שהכל גיבוב של שטויות חסרות ערך.
 

Davidson

New member
ומכיוון שאני כבר צופה את זה בא...

הסלידה שלי מהלבוש המזוויע של חובבי הפאנק זה דבר שבא בלי קשר למוזיקה. סתם הערת שוליים.
 

Sum41xGiRL

New member
איזה דוגמא,ג'וני רוטן.

מכל אמני הפאנק המחאתים דווקא ג'וני רוטן? שמע חבר, למסר האנרכיסטי של הסקס פיסטולז קשה לתת ממש חשיבות, הם באמת לא התבטאו בצורה נכונה, די ילדותית. אבל אני מסתכל על שורה של אמנים כמו ג'לו ביאפרה, ג'ו סטראמר, איאן מקאיי, ועוד מלא להקות אנארכו-פאנק\פאנק מחאתי שהתבטאו בצורה אירונית, אבל מחוכמת ו"בוגרת".. שמע חבר, מחאה זה הדבר הכי טוב שהאדם קיבל. לדעת לקום ולקטר על מה שלא טוב לו זה נפלא, אני מעדיף לשרוף מבני ממשלה כדי להשיג את שלי מאשר להשאר קורת גג. נ.ב, פרנצ'סקו ההודעה שלך מעולה נ.ב2, למי אכפת מהלבוש. תנו לי רוקנרול
 

Francesco Totti

New member
When they kick at your front door

How you gonna come? With your hands on your head Or on the trigger of your gun? (The Clash - The Guns Of Brixton) אתה מדבר שטויות. הרוק הוא ז'אנר צעיר בבסיסו. בפיפטיז כשהרוק התחיל להתפתח כאלטרנטיבה למוסיקה "הבוגרת" של פרנק סינטרה ודין מרטין, אף אחד לא קרא לאלביס פרסלי, צ'אק בארי ובאדי הולי "בוגרים". באלבום הראשון של הסטוג'ס, כשאיגי פופ שר: "Well it's 1969 OK all across the USA It's another year for me and you Another year with nothing to do Last year I was 21 I didn't have a lot of fun And now I'm gonna be 22 I say oh my and a boo-hoo It's 1969 OK all across the USA It's another year for me and you Another year with nothing to do Another year with nothing to do It's 1969 1969 1969 1969 1969 baby And it's 1969 bayyyyyyybee" אף אחד לא קרא לו "בוגר". למעשה, עד היום לא הייתי קורא לאיגי פופ "בוגר". הבנאדם צעיר בנשמתו ובאלבום האחרון שלו הוא איחד את הסטוג'ס אחרי 30 שנה והיו לו שת"פים עם גרין דיי וסאם41. הבעיה התחילה בסבנטיז, כשהגיעו כל הלהקות הפלצניות שאתה אוהב ופשוט החליטו להרוס את הרוק ולהפוך אותו למה שהרוק בעצם קם נגדו - מוזיקה מבוגרת וזקנה בנפשה. לא פלא שזקן בנפש כמוך לא אוהב ללכת להופעות, הרי זה בדיוק הקהל של הפרוג-רוק - אנשים עייפים, שאם כבר החליטו ללכת להופעה הולכים אליה כאילו הם הולכים למוזיאון להתלהב מ"רמת הנגינה הגבוהה". מצטער, אין שום ריגוש בהופעות האלה ובטח שלא שום דבר "צעיר". כשפאנק פרץ בסוף הסבנטיז, אחת המטרות העיקריות שלו, חוץ מהביקורת החברתית והחזרת הז'אנר למה שהוא אמור להיות (צעיר בנפשו), הייתה לחסל את הפלצנות של הפרוג-רוק ולהעיף אותו מהעולם. ואכן, האנשים שוב גילו את הריגוש שבמוזיקה הצעירה של הפאנק, וגם אם הם לא התחברו למילים הם עדיין אהבו את האותנטיות וההתלהבות שהייתה חסרה בפרוג-רוק. ונכון, שלצערי, גם אחרי הסבנטיז המשיכו מספר קטן של פרוג להתקיים (ואף נולד הז'אנר המקולל, הפרוג-מטאל הזוועתי), אבל למזלי הלהקות האלו פועלות מחוץ למיינסטרים של המוזיקה, ככה שאין לי שום בעיה פשוט להתעלם מקיומן ולאחל להן שגם הן יעשו בשכל כמו החברות שלהן מהסבנטיז ויתפרקו.
 

Davidson

New member
אגי רק על דבר אחד

"לא פלא שזקן בנפש כמוך לא אוהב ללכת להופעות, הרי זה בדיוק הקהל של הפרוג-רוק - אנשים עייפים, שאם כבר החליטו ללכת להופעה הולכים אליה כאילו הם הולכים למוזיאון להתלהב מ"רמת הנגינה הגבוהה". מצטער, אין שום ריגוש בהופעות האלה ובטח שלא שום דבר "צעיר" אין קשר, יקירי, לצעיר או זקן בנפש. איני מרגיש עייף או זקן נפשית. להפך - אין הרבה אנשים בסביבתי עם ההתמדה, השאיפות והמרץ שיש לי. גם את החינוך שלי אי אפשר "להאשים": נולדתי למשפחה שיותר קרובה באופי שלהם אלייך, וכל קשר בינה לבין המעמד הגבוה הוא מקרי בהחלט. אני פשוט לא אוהב וולגריות, בהמתיות, פזיזות, חוסר השכלה, ורצון לפרובוקציות. טוב או לא? זה לא העניין. זה פשוט לא מה שאני מחפש - לא במוזיקה, ולא באנשים. יש לי סטנדרטים משלי לאנשים, הכוללים השכלה, שפה נקייה, ורצון ללמוד, לחקור ולהיסחף. מוזיקת הפאנק משקפת את רוב הדברים הרעים שקיימים בעולם, מבחינה מוזיקלית, ומבחינת היוצרים.
 

zoe80

New member
ח"ח. פאנק, פאנק, פאנק- זוהי מהות

הרוקנרול, לשבור מוסכמות, מחאה- זוהי האותנטיות שבמוסיקה. כמו כן, רוק מהנה ומשחרר אגרסיות. מסכימה עם כל מילה ומילה, אבל בכ"ז את קינג קרימזון אני אוהבת, למרות שפרוגרסיב רוק סאקס לטעמי (פעם אפילו לא יכלתי לשמוע פינק פלויד מבלי להירדם.....).
 

zoe80

New member
לא כל להקות האימו מסריחות!!!!!!

יש להקות אימו ממש טובות (אומנם רובן פעלות בסוף שנות השמונים, תחילת ה-90). דרך אגב, אפשר לקרוא גם לגרין דיי אימו, וגרין דיי בנוסף לכך היא אהובת המיינסטרים (קרי- אמ טי וי אמריקה). אני ממליצה על אמברייס וסאני די ריל אסטייט. אה, וגם רייטס אופ ספרינג- לא נראה לי שתרצה לחתוך ורידים אחרי שתשמע אותן. חוץ מזה, מי שבעל נטיות אובדניות יכול לחתוך ורידים גם בתגובה לבלדה של הבקסטריט בויז....
 
למעלה