When they kick at your front door
How you gonna come? With your hands on your head Or on the trigger of your gun? (The Clash - The Guns Of Brixton) אתה מדבר שטויות. הרוק הוא ז'אנר צעיר בבסיסו. בפיפטיז כשהרוק התחיל להתפתח כאלטרנטיבה למוסיקה "הבוגרת" של פרנק סינטרה ודין מרטין, אף אחד לא קרא לאלביס פרסלי, צ'אק בארי ובאדי הולי "בוגרים". באלבום הראשון של הסטוג'ס, כשאיגי פופ שר: "Well it's 1969 OK all across the USA It's another year for me and you Another year with nothing to do Last year I was 21 I didn't have a lot of fun And now I'm gonna be 22 I say oh my and a boo-hoo It's 1969 OK all across the USA It's another year for me and you Another year with nothing to do Another year with nothing to do It's 1969 1969 1969 1969 1969 baby And it's 1969 bayyyyyyybee" אף אחד לא קרא לו "בוגר". למעשה, עד היום לא הייתי קורא לאיגי פופ "בוגר". הבנאדם צעיר בנשמתו ובאלבום האחרון שלו הוא איחד את הסטוג'ס אחרי 30 שנה והיו לו שת"פים עם גרין דיי וסאם41. הבעיה התחילה בסבנטיז, כשהגיעו כל הלהקות הפלצניות שאתה אוהב ופשוט החליטו להרוס את הרוק ולהפוך אותו למה שהרוק בעצם קם נגדו - מוזיקה מבוגרת וזקנה בנפשה. לא פלא שזקן בנפש כמוך לא אוהב ללכת להופעות, הרי זה בדיוק הקהל של הפרוג-רוק - אנשים עייפים, שאם כבר החליטו ללכת להופעה הולכים אליה כאילו הם הולכים למוזיאון להתלהב מ"רמת הנגינה הגבוהה". מצטער, אין שום ריגוש בהופעות האלה ובטח שלא שום דבר "צעיר". כשפאנק פרץ בסוף הסבנטיז, אחת המטרות העיקריות שלו, חוץ מהביקורת החברתית והחזרת הז'אנר למה שהוא אמור להיות (צעיר בנפשו), הייתה לחסל את הפלצנות של הפרוג-רוק ולהעיף אותו מהעולם. ואכן, האנשים שוב גילו את הריגוש שבמוזיקה הצעירה של הפאנק, וגם אם הם לא התחברו למילים הם עדיין אהבו את האותנטיות וההתלהבות שהייתה חסרה בפרוג-רוק. ונכון, שלצערי, גם אחרי הסבנטיז המשיכו מספר קטן של פרוג להתקיים (ואף נולד הז'אנר המקולל, הפרוג-מטאל הזוועתי), אבל למזלי הלהקות האלו פועלות מחוץ למיינסטרים של המוזיקה, ככה שאין לי שום בעיה פשוט להתעלם מקיומן ולאחל להן שגם הן יעשו בשכל כמו החברות שלהן מהסבנטיז ויתפרקו.