משהו על מורכבות לעומת שחור ולבן
אתם רואים את הדברים מאוד בצורה של שחור\לבן, מותר\אסור, צורה מאוד פשוטה לראות את הממציאות, שלרוב היא הרבה יותר מורכבת. נכון מאוד שבהלכה יש המון פסיקות שהן חד משמעיות (למשל בעניני כשרות, או נידה) - או שמותר או שאסור ואין מקום לשינויים אינדיוידואלים. אבל יש גם הרבה סוגיות שהן מאוד לא חד- משמעיות, ענינים שיש מקום למחשבה אישית, דרך אישית לקיום רצון ה'. כך הוא העניין בצבא. לפני שבכלל הלכתי לצו הראשון התיעצתי עם הרב שלי בידיעה שיש פסק הלכה של הרבנות הראשית שלבנות אסור ללכת לצה"ל, שאלתי אותו אם יש מקום להתלבט בכלל... הוא הסביר לי שהעניין של הצבא הוא מאוד מורכב, שיש בנו שהוא היה אומר להן חד משמעית אפילו לא לללכת לצו הראשון, אבל ע"פ ההכרות שלי הוא אמר שיש מקום לחשוב על זה באמת, כמובן שלא לשקר לעצמי, שחייבים לשאול את עצמי את כל השאלות הכי מסובכות ולהיות הכי כנה שבעולם, וככה התיעצתי איתו כמה פעמים במשך התקופה הזו, הוא עזר לי להבין את עצמי ואת המניעים שלי וגם נתן לי עוד נקודות מאוד עמוקות לחשוב עליהן. אני נזהרת במה שאני אומרת כאן- אל תראו את זה כ"היתר" ללכת לצבא. תראו את זה בתור דוגמא למצב מורכב שצריך לחשוב עליו, ולא ללכת במסגרת המרובעת שהכתיבו לנו. כמובן- שכל זה בהתיעצות עם אדם שבקיא בהלכות ויכול לעזור להבין מתי המצב מורכב ומתי הוא חד משמעי. אני לא מכירה אותך, יעל, ולא אף אחד מהאנשים שהגיבו פה, אבל מרוח הדברים שלך אני יכולה רק לתאר לעצמי שכנראה שלך הוא היה אומר לא לחשוב על זה. אני מעריכה את הטוטאליות שלך, את האמונה החזקה הזו ללכת ע"פ פסקים בלי לחשוב פעמיים. ואדם כמוך צריך לחיות את החיים האלה בשחור ולבן, מותר ואסור. ובעזרת ה' שתחיי ככה. יש אנשים שהן לא כמוך. עצוב לי שהציבור שלנו הולך ומתקבע ולא מקבל אנשים חושבים ומורכבים כמוני. היהדות היא דת כלכך עמוקה ומורכבת. שאני בטוחה שיש מקום לחשוב בה, ויש מקום לדעות אישיות ודרך אישית בתור הדרך היהודית בלי פשרות...