במגבלות הסריקה הקיימות ניתן
להתרשם ממרכיבים שונים, כהות/חיוורון, דיפון הקו, גדמים ושיפודים, הנחיית הקו. כמובן בהסתייגות. מרכיבים אחרים מסייעים להשלמת הפאזל, כגון עיצוב צורה מדויק מסייע להעריך שאכן במקרה שלפנינו פורקן הלחץ קרוב יותר ל נניח "חדות". במקרה של לחץ צדדי כאשר ניתן להבחין בבירור בציר אנכי דקיק ואחיד ולעומתו ציר אופקי גם כן אחיד, אך עבה 'כבד' וגדום. אילו רק דוגמאות. בכתב של שקד למשל יש אימוץ לחץ ( חיכוך ) בקשתות שאני גם קצת רואה אותו וגם מסיק על קיומו מתוך אופיו הייחודי של השיפודי המסיים בחלק מהקשתות. בכתב שלפנינו יש ניגודי צורה תנועה כאשר התנועה במקרים רבים 'לא תומכת' בצורה הרשומה, ואם תוסיף לכך שסעים ברווחי אותיות יש כאן כבר מורכבות של 'פנים חוץ', לעתים מקרים של 'אין תוכו כברו' ולעתים כתב מושקע באופן מוגזם לכבודינו באופן שמחייב זהירות בהערכת המימצאים. כל טוב.